קונפליקט ערכים: אבא ובת

שלום.
בתי, ילדה טובה בדרך כלל ותלמידה טובה פטרה עצמה משרות צבאי בנימוק שהיא דתיה, בהפתעה ומתחת לחוטמינו. (ואין לה כלום עם דת לא בהשקפה ולא במעשה). היא רמזה על אי הרצון לשרת אמנם בעבר והנושא עלה מפעם לפעם בשנתיים האחרונות. מלבד "המסיתים" מבין חבריה היו לה הזדמנויות גם לקבלת דעות בעד הגיוס, כולל אחותה הגדולה ממנה בשנה וחצי בלבד שמשרתת ומרוצה וחברותיה של האחות החיילת גם כן. החסרונות באי גיוס הוסברו לה והיא בחרה במה שבחרה. ענין ההשתמטות זר לחלוטין לי ולאשתי ומנוגד למצפוננו עד כדי כך שאנו מוכנים להודיע לשלטונות הצבא שהצהירה הצהרת שקר. רוב קולות החברים סביבי אומרים (ברוח זמננו) לעזוב את הענין בשקט אך מצפוני לא נותן לי מנוח כי מעולם לא נעברה במשפחתנו עבירה פלילית שכזו. תמיד אמרתי לבתי:"תהיי את בסדר. אל תרדי לרמה של המדינה."גם לא ברור לכשייוודע הדבר לצבא האם יענישו אותה או התחשבו בנסיבות מקלות (נפש צעירה, הוזנה במידע מוטעה על הצבא וכו') ויפטרו אותה בעונש קל כזה או אחר.האם להודיע לצבא על הצהרתה זו ולהסתכן באובדן טוטאלי של הקשר איתה כפי שהיא מאימת באופן חד-משמעי (ומסוגלת לקיים) או להיכנע ל"רוחות הלא כל כך חדשות" כבר שמנשבות היום במחוזותנו? מה דעתך?

אבא יקר,
אתה קרוע כרגע בין שני ערכים, שכל אחד מהם הוא בעל משמעות. האחד הוא מסירותך למדינה ולחוק, והשני הוא מסירותך לבת שלך. זו מלחמה מצפונית, ואתה צריך לקחת בחשבון את מצבך הנפשי לאחר החלטה כזו או החלטה אחרת.אתה גם צריך לקחת בחשבון את התוצאות של מעשיך על היחס אליך של המדינה ושל בתך: אם מסירותך למדינה תגבר, בתך תנתק את קשריה איתך (כנראה), ואת אמונה בך (בטוח). קח בחשבון את ההשפעה עליך. אם מסירותך לבתך תגבר, נדמה לי שאין חוק שיגרום למדינה להתייחס אליך אחרת. אבל אולי אתה חושש מאיבוד הערכה של חברים אליך.אתה צריך גם לקחת בחשבון את מצבה של המדינה לעומת מצבה של בתך, בעקבות החלטך:אם מסירותך למדינה תגבר, בתך תינזק לא רק בשל העונש של הצבא, אלא גם בשל כך שהיא תאבד את אמונה בך.אם מסירותך לבתך תגבר, המדינה תיפגע על-ידי כך שהיא מפסידה חיילת לא כל כך מסורה.אתה צריך לשקול את כל אלה. ובסופו של דבר, נדמה לי שהחטא הקדמון שלך ושל בתך גם יחד הוא חוסר תקשורת ביניכם (ואולי גם בין אישתך? - לא שמעתי מה היא אומרת על כך). שכן, אם היא מוכנה לעשות צעד שהיא יודעת שאתה מתנגד לו, סימן הוא שגם לה יש איזה שהוא ערך (ואפילו פחדים, שגם הם ערך), שהוא חשוב עד כדי כך שבגללו היא מסרבת להתגייס ומסתכנת בסכסוך איתך. נדמה לי שמרוב העיסוק שלך במה שההצהרה שלה עושה לך, אתה לא מתפנה להקשיב לה, ולהבין מהו הדבר שגורם לה לעשות זאת.