קונפליקט עם האבא

שלום,
מצטערת מראש זה יהיה קצת ארוך לא ידעתי אפו לקצר הכל חשוב..יש לי בעיה קצת שונה ומורכבת שקשורה גם לזוגיות וגם למשפחה.בן זוגי הציעה לי נישואים לפני שנתיים וחצי אחרי זוגיות של 6 חודשים.הכל היה טוב ויפה לפני האירוסים מכל הבחינות.לאחר האירוסים חשבנו על רכישת דירה בידיוק היו כל העליות המשמועתיות של הדירות. כאן התחילו הבעיות. חשוב לדעת שאני ממשפחה של 7 נפשות אמא אבא ואחים שאבא דומיננטי נורא שדעתו היא הקובעת ותמיד.הוריו של בן זוגי רצו לעזור ברכישת דירה בתנאי שהורי יעזרו ( שני המשפחות מבוססות כלכלי)בן זוגי ניגש לאבי לשאול עם זה אפשרי או שיסייע לנו במגורים בבית כי יש קומה פנויה וננסה לעזור ולא להפריע לפרטיות הבית והוא התעצבן שבן זוגי העז לבקש כמובן שסירב ובאותו הרגע שלל את בן זוגי.הסברתי לבן זוגי שאבי לא עוזר ואין מה לעשות זה האופי זה הבנאדם ולא נורא נסתדר כי זה אבא שלי אחרי הכל.בן זוגי בא אלי הביתה והתנצל בפני אביאבי (בלי מעצורי בפה בן אדם שאוהב להקטין אנשים כ"ישוצאים נגדו") ירד על אבא של בן זוגי שעושה תנאים (שזה כמובן לא בסדר אבל אי אפשר להחליט בשבילם) וירד על בן זוגי שמפחד לקחת משכנתא ולהתאמץ לא ליפול כלכלית בן זוגי ניסה להסביר לאבי שאנחנו עדין לא מבוססים ולא עמידים בעבודות ושהיום קשה יותר לרכוש דירות בדכ הורים עוזרים ועם זה לא המצב אנחנו נחכה עם הרכישה והחתונהאבי לא קיבל אמר לבן זוגי ללכת ובלי בית שלא יחזור.ודרש ממני לעזוב את בן זוגי בגלל שמפחד לקחת במצב הזה משכנתא שלא עומד לפני אבא שלו שלא יעשה תנאים.בן זוגי נפגע מהסילוק של אבי ניסה להתרחק ממני בגלל סירובו של אבי ליחסיםהתנתקנו במשך 3 שבועות (לא לגמרי דיברנו טלפונית ובSMS) הבנו שאנחנו לא יכולים ואוהבים מאוד וביקשתי מבן זוגי להגיע שוב ל"התנצל" על כל מה שאבא שלי יגיד רק כדי לעשות שלוםאבא שלי הכריח את בן זוגי להבטיח לקחת משכנתאבן זוגי ואני ניסינו למצוא בית במחיר סביר ללא הצלחהככה נמשכו השיחות ההתנצלויות מצד אבי ובן זוגיבנוסף כל הזדמנות שהיית לאבי תפס אותי לשיחות כשהייתי חוזרת מהעבודה כשהייתי עולה מהחדש לקחת משהו לנוחיות כשהייתי חוזרת מבילוים היה מחכה לי ב12-1 בלילה לשיחות של 3 שעות שהיו כדי לרדת לקלל את בן זוגי להגיד לי כמה לא בשבילי כמה לא נותן מעצמו כמה "דפוק" שבא להתנצל לפניו כשלא היה לו על מה היה אומר לי "בשביל מה הוא מתנצל" הייתי מסבירה לו שזה נובע מרצון להיות איתי ולקבל את כל מה שאתה דורש ושאנחנו אוהבים ורוצים להיות ביחד ושנבנה את עצמינו ואז נתחתן אין צורך למהר לא היה מסכים איתי בכלום וכשהייתי מדברת ככה אמר שאני מגוננת על בן זוגי ואני לא איתו ולא אכפת לי מאבא שלי ואכפת לי רק מבן זוגי ושאף אחד במשפחה לא סובל אותו ושנוא אותו ולא רוצים אותו (בזמן שלשאר המשפחה אין בעיה ומבינים אבל לא יכולים להביע את דעתו כי אבי יצא גם נגדו! ) ושאני מסבירה לו שאין מה לעשות אני בחרתי בו ושקשה לי עם המצב והמשפחה מאוד חשובה לי ואני רוצה שיהיה טוב ושיסתדרו ושינסה להבין את המצב שלנו את אהבה ואת הכאב שניגרם לנו ולי במיוד מהמצב.ביינתים המשכתי לצאת עם בן זוגי בסתר מאבי כשאצלו בבית הכל רגיל בילינו אצלו התנהגו אלי כרגיל ובכל הזדמנו הייתי מנסה לדבר עם אנשים שיעזו לי להכניס שוב את בן זוגיכמה שניסיתי להתחמק מהשיחות עם אבי היה מוצא תמיד דרך לעשות אותם כשאני לצד הזוגיות ולא מקבלת את הצעתו לסיים אותה מוצאת את עצמי שוב נופלת לדיבור המלוכלך שלו לקללות לירידות לכמה אני מזלזלת בו באבא שלו וניפגעת יותר מזה כי אני ילדה טובה שמורה שתמיד דואגת למה אבא שלי יגיד ולשמור על כבודו ושמו וכואב לי מהמצב מאוד אבל בגיל 26 הגיע הזמן שידע שאני אוהבת ולקבל גם את דעתי ובסך הכל אני אורמת לו על אהבה בינינו הכבוד האדדי ושאנחנו לא ממהרים ושיתן לנו זמן לבנות את עצמינו מכל הבחינות.ושוב שום דבר לא מקובל אמור שאני לא צודקת ושבן זוגי לא אוהב אותי ושאני מבזבזת את הזמן ושהוא לא מקבל ולא יקבל אותו בחיים!במשך כל הזמן הזה היו שעיות בן בן זוגי לבייני שנבאו מהיחס של אבי ואי קבלתו של בן זוגי והמצב שנוצר היו הפסקות של שבועיים שלוש שוב לא לגמרי אבל תמיד חזרנו ואנחנו מודעים לזה שאנחנו לא יכולים אחד בלי זאתמנסים למצוא בתים שנוכל לעמוד בהם ללא הצלחה למרות שהחלטנו לחכות אבל מנסים.ניסיתי למצוא עזרה עם משפחה קרובה לשם סידור היחסים ביינהם ללא הצלחה הכל בא לרעת בן זוגי שמשפיל את עצמו שוב ושוב עם רצונו להסתדר"איזה גבר חלש שבא להתנצל מה את צריכה כזה" אבא שלי אומר ומשפיל.עד שבקיץ האחרון נשבר לי ולעצת בן דודי רשמתי להורי מכתב עם כל המצב שלי שתיארתי להם את מצבי והשארתי על השולחן ויצאתי לעבודהבמכתב תיארתי כמה כואב לי מזה שהם לא מקבלים את בן זוגי שאנחנו לא יכולים לשבת יחד בבית ואין לי מקום שם איתו עם כל שאר המשפחה ושכל הריחוק הזה כואב לי.שוב אבי קרה לי לשיחה דיברנו אמר לי שבן זוגי יכול לבוא ושנחפש ביתמצאנו בית זול בשכונה לא טובה בית נורא נורא ישן ולא הלכנו עליו ממחשבה על העתיד שאין בזה חשיבה נכונהשוב אבי התחיל עם שיחות הזלזול שאנחנו לא רצינים הסברתי לו את המשכיות החיים בבית הזה מה יהיה על הילדים שלי הסביבה?!?! ושעדיף לחכות ולא לעשות דברים בלחץ ולא נכונים.ביינתים בן זוגי המשיך לבוא אלי פעם בשבוע פעם בשבועים ולפעמים גם רק בחודש.אבי מאוד קר בקושי אומר שלום.ככה עברו 4 חודשים לפני כמה ימים אבי שאל מה קורה אמרתי לו שאנחנו מחכים ככה נוח לנו אנחנו בונים את עצמינו אני התחלתי ללמוד בן זוגי קודם בעבודה לתפקיד קשה אנחנו בתקופה לחוצה בקושי מתראים לשם בניית מעמדינו ושאנחנו נתפנה מהלחץ נראה מה קורה זוהי החלטתינו למטרה טובה לא קיבל את דעתי אמר שמי שמתקדם או לומד לא עוצר את החיים אמרתי לו שאיןן למנו מעמד שעם הוא לא דואג שאפול כלכלית? אמר שלא אכפת לו שבן זוגי הדאג לזה ושהם לא אוהבים ולא יואהבו אותו והם צבועים וניגררים בגללי יודעים שאני איתו ולא העזוב אותו ולא אכפת להם כבר רק שהצא מהבית לראות מה הוא יהיה מסוגל בשבילי.חתחתי את השיחה אמרתי לא אנחנו בונים את עצמינו תבין זה המצב וחבל שאתה הורס את כל החודשים שהתקרבנו חזרה אמר שלא אכפת לו ולא טוב לו מזה אני עדין בזוגיות איתו אומר שכל מי שניסה לעצו לא הצליח ואנחנו באותו מצב אמרתי לו כי הוא חוזר תמיד אחורה ולא מקשיב אמרתי בייי המשיך לצעוק ופשוט יצאתי מהבית חזרתי שכבר ישנו.(השבוע אחותי הגדולה עברה עם בעלה והילדים לזוא אצלנו לתקופה של שנה כי מחרו בית וקנו חדש וזהו תקופת המעבר בין לבין דירה אבי הסכים לה כן לעזור במגורים לזו שכבר בנת את עצמה ולא היה אכפת לו דעתי ומה הגיד ובכל מקרה פתח לי את שוב את הבעיה ולא אכפת לו מכמה נפגעתי שלה עוזר ולי לא ולא מזה שעזר לה אני בעד לעזרה אבל שתיהיה אדדית בין הילדים מה איתי זאת שיורד עליה ולוחץ אותה בתו הקטנה)כל התקופה הזו אני רזיתי המון אני רזה ורזיתי 15 ק"ג אין לי מצב רוח שום דבר לא מרגיע אותי אני לחוצה מאוד דיכאונית מאוד ללא חשק לכלום. גם כי לא נוח לי שזוגיות שמתנגד לה אבא שלי שיקר לי מאוד אבל אני אוהבת את בן זוגי בכל כוחי הוא החיים שלי ואני שלו יש בינינו אהבה גדולה ומלא שאיפות אבל הכל בזמנו ואנחנו לא ממהרים.בין שיחה לשיחה עם אבי מצאתי את עצמי מתחמקת ממנו נסגרת בחדר יוצאת מהחלון כדי לא להתקל בו חוזרת אחרי העבודה ללא אוכל וכדי לא להתקל בו מהר מקלחת ולחדר כדי שלא יראה אותי הולכת לישון ללא אוכל יום שלם הם רואים את זה והוא בכל מקרה לא מרפה ממני השיחות הם בלווי קללות זריקת מים מכוס עלי..(ללא אלימות פיזית אבל אכן מילולית)אני חלשה מאוד פגיעה מאוד לא סוג של בן אדם שאוהב מלחמות כאלו ורק רוצה שלום שקט ושיתנו לי לחיות כמו שאני ובן זוגי רוצים ולא מפריעים לאף אחד!קשה לי חשבתי על להעלם להתאבד אבל ישר שוללת כי אני לא באמת רוצה. אני לא יודעת איך להתמודד איתו שירד מאיתנו שיתן לי לחיות בשקט בשלווה ללא לחציםמה אני עוד יכולה לעשות?? שיבים שננו מתכננים להתקדם אבל לא כרגע? שיפסיק ללחוץ? שבלחץ אנחנו לא נעשה דברים כי אין לנו סיבה מוצדקת ולא ממהרים איך אני מסבירה לו אתת זה שיבין? שישכח את העזרה שבן זוגי ביקש ממנו ושיבין אותנו כבר? אני לא יודעת כבר מה לעשות אני נשברת!!! זה כבר לא עינין של בן זוגי ואבי זה יחסים בןין אב לבת איך אבא יכול ללחוץ כל כך על ביתו ולא להבין את הבעיה ועם לא רוצה לעזור על רק להבין ולא ללחוץ כל כך איך הוא יבין שאני נשברת ולא מבן זוגי אלא ממנו מאבא שלי בעצמו!!! אבא שאני עדין מכבדת וחושבת עליו כל כ לא מכבד אותי ואלי עושה דברים מדאגה אבל לא בדרך הנכונה ומזיק לבת שלו מצבי הפנימי רע ואני מרגישה את זה ונשרפת מבפנים 24 שעות ביממה! מה הצעתך? מקווה שתוכל לעזור לי תודה רבה רבה

עדי יקרה,
אני מצטער, תצטרכי למצוא דרך לקצר. לצערי, פורום אינו טיפול, ולכן לא הכל חשוב כאן, אלא התמצית, בדיוק כפי שאני אחר-כך עונה לך בתמצית משלי על התמצית שלך.מה שהבנתי מהמעט שחלפתי עליו בחופזה הוא שיש קונפליקט משמעותי בינך לבין אביך, ושאת לא יודעת להתמודד איתו - אולי בגלל התלות שלך באביך (בין אם התלות הזו כלכלית, ובין אם התלות הזו רגשית). ואני במכוון כותב על הקונפליקט שבינך לבין אביך, כי שם מהות העניין. תצטרכי להתמודד עם הקונפליקט הזה בדרך כזו או אחרת, כי בלי זה אין סיכוי לבן זוגך להמשיך והיות בן זוגך, ואולי גם לא יהיה סיכוי לבן הזוג הבא שלך. ואולי את צריכה לעבוד טיפול פרטני משמעותי כדי ללמוד לפתור זאת.

שלום,
תודה על תגובתך לגמרי מהות ההתכתבות כאן היא הקונפליקט שלי עם אבי לא בהכרח כלכלי כי ברגע שסירב לעזור הבנתי וביקשתי רק שיתן לנו זמן לבניה עצמית של החיים ושכרגע קניה/השכרה וחתונהזה לא הזמן. הבעיה היא שהוא לא מוכן לתת את הזמן ואת החופשיות שלנו כזוג ושולל את בן זוגי בגלל שלא בנינו את עצמינו ולא מוכן להבין ניסיתי להסביר בכל דרך. ואכן ריגשי כי לא נוח לי עם המצב עם הלחץ עם הפחד ששוב יפתח שיחה ששוב יגיעו רגעים לא נעימים כל האימות איתו מפיל אותי רגשים כי אני לא אוהבת מלחמות רוצה רק קצת חופשיות בחיים וחיים שקטים ללא לחצים דרך אגב גם לאחיות שלי עשה זאת הגדולה הכריח את בעלה להציע נישואין ברגע זה ולקנות בית קצת ריבים וזה קרה! השניה מצא דרך לריב עם בעלה הטרי ללא סיבה הוא בן אדם שאוהב לשלוט אוהב שעושים מה שהוא רוצה וברגע שזה לא הולך לו פותח מלחמה טינה כואבת מאוד. ואנחנו לא מצליחים כבר שנתיים שירד מאיתנו ויתן להו לחיות בשקט ושהחתונה תחכה כי אנחנו לא רוצים ולא ממהרים מתחננים להתקדם בחיים כלכלית ובעבודה ואחכ בביטחון מלא נתקדם האלה. מה העזרה או הדרך שאתה יכול ליעץ לי לעשות כדי לפתור ולהתמודד איתו?

עדי יקרה,
התשובה היא להיפרד מהאבא. אם תיפרדי ממנו, תפסיקו לריב, ותוכלי לעשות את מה שאת חושבת שנכון לך. אני יודע שאת יודעת את התשובה, אבל מתקשה לקבל, ואני יודע שיש לזה מחירים גדולים, אבל הם בעיקר נפשיים - מה עוד שאני לא יודע היכן יעמדו יתר בני המשפחה שלך. אבל גם כך את משלמת מחירים נוראיים. לכן זו הבחירה שלך. וכדי להיות מסוגלת לעשות זאת, תצטרכי הרבה כוח, סיוע מבן הזוג שלך, ואולי גם טיפול.