ניהול כספים בזוגיות: איך להגיע להסכמה

שלום,
אני ובעלי כבר 6 שנים ביחד (כולל לפני הנישואים) ומאז ומתמיד אני עובדת במשרה מלאה ואילו בעלי תמיד עבד במשרות חלקיות בגלל שהוא לומד (כבר 6 שנים) וזה כביכול קשה לו לשלב משרה מלאה ולימודים (פעמיים בשבוע).אציין כי אמא שלו תמיד עוזרת לנו כלכלית ומביאה לנו כל חודש 2000 ש"ח והייתה תקופה של 8 חודשים שגרנו בדירה של אמא שלו שמשמשת אותה להשכרה והכנסה נוספת ואנחנו לא שילמנו לה כלום והיא פשוט הפסיקה לתת את ה-2000 ש"ח.לבעלי כל פעם יש כל מיני "רעיונות" חדשים של אולי לפתוח איזשהו עסק ובתקופה האחרונה זרמתי איתו על זה ולכן הוא התפטר מהעבודה והעסק לא הלך ולכן הוא יושב בבית כבר כמה חודשים ועכשיו מתחילה לו תקופת מבחנים ולכן הוא ביקש לשבת בבית עוד קצת בשביל להצליח ולעבור את כל המבחנים...ואני כמובן לא התנגדתי.בימים האחרונים הצעתי לו שאת הירח דבש שלנו (עדיין לא עשינו) נעשה בתאילנד כי זה משהו שאני ממש מזמן רוצה (ויש לנו את הסכום הדרוש לזה אבל לא מעבר).הוא מבחינתו לא לוקח את זה בכלל בחשבון כי זה יוצא יקר וזה יכול לבוא על חשבון דברים בעתיד כמו רכב נוסף או ריהוט לבית חדש.וכשאני אמרתי לו שהוא מקבל כל פעם מה שהוא רוצה...רק מבקש וישר אני מסכימה...הוא רוצה לעבוד משרה חלקית- הוא מקבל את זה...הוא רוצה לא לעבוד בשביל להתפתח במשהו עצמאי הוא מקבל את זה ואילו אני שכל החיים עובדת משרה מלאה ומביאה הכנסה גבוהה הביתה לא מקבלת כלום.הוא ישר אמר שזה לא נכון בכלל ושהוא בעיקרון הכניס יותר כסף הביתה בגלל העזרה של אמא שלו.זה ממש מתסכל אותי שהוא בכלל לא מבין ולא מעריך את החופש שלו בנושא.אני לא יודעת מה לעשות ולא ניראה לי שזה נכון כל ההתנהלות הזאת.אבקש מאוד את עזרתך ודעתך בנושא.

צריכה יקרה,
בהגיון הפשוט של הדברים, אני חושב שגם לך יש אמירה על אופן השימוש בכסף שיש לכם, מה עוד שאת המפרנסת העיקרית כרגע (והאמת? כך זה על פי חוק גם כשזה לא המצב). אלא שמדובר לא רק בזה, אלא גם בהתנהלות הזוגית שלכם ובתקשורת שלכם, וגם - בתוכניות לטווח ארוך. אתם צריכים לכלול את כל אלה בתקשורת הזוגית שלכם. וכן - גם את העובדה שאת מאפשרת לו כבר זמן רב ללכת על פי דרכו ובקצב שלו (וכן לקחת בחשבון את ההשקעה של אמו כחלק מההכנסות שלו, כי זו דרכה שלה להשקיע בפוטנציאל ההתפרנסות שלו בעתיד, מה שמוריד בעניין הזה ממך, לפחות חלקית).הוא רוצה לנהל דברים על פי דרכו, ואולי רגיל לזה, ועכשיו את כועסת כי זה יוצא על חשבון חלום שלך. זכותך לכעוס, וזכותו לומר שהוא רוצה משהו אחר. אבל אתם צריכים להגיע להסכמה, כי ללא הסכמה שכזו, אתם עלולים להתפרק. כל זוג מנהל משאים ומתנים, ואולי בפעם הראשונה את נתקלת בסרוב, אבל גם כי אולי זו הפעם הראשונה שאת רוצה משהו משמעותי שהוא לא רוצה לעשות (ואני כותב "לא רוצה לעשות" ולא "לא רוצה" - כי יכול להיות שהוא רוצה גם לנסוע לתאילנד, אבל חושב שהמחיר לא שווה את זה). תצטרכי לדבר איתו על זה, ולהסביר לו גם עד כמה זה חשוב לך, וגם -עד כמה חשוב לך שגם דברים שאת רוצה מאד יתממשו מדי פעם! הוא צריך לשמוע את זה ממך במפורש, ואולי הוא יבין ויקבל. אחרת, השיקול הוא כלכלי נטו. ואת לא מדברת על שיקול כלכלי נטו, אלא על צרכים נפשיים ואושר וסיפוקים אישיים. גם הם חשובים. וקחי בחשבון שאם אתם מתנהלים עם פנקסנות וחשבונאות - ייתכן גם שבעוד שנה-שנתיים הוא יזכיר לך את זה כאשר הוא ירצה מאד משהו, בשבילו, כמו לנסוע לבד עם חברים לסקי, או ואפילו איזה גאדג'ט יקר, שלא תרצי להשקיע בו. חשוב חשוב שתהיה ביניכם תקשורת מכבדת, ולא רק שיתבצע מה שאת רוצה או רק מה שהוא רוצה, ועם הבנות זה של זה ועם נכונות ורצון אמיתיים להעריך ולהבין ולרצות זה את זה.

קודם כל תודה רבה לך על התגובה המהירה.שנית, אני אכן אמרתי לו שמאוד חשוב לי שגם רצונות וחלומות שלי יתגשמו ולא רק שלו ובתגובה הוא אומר שהרצון שלי יקר לנו כרגע.הבעיה היא שאנחנו מתכננים ילדים בקרוב ולכן אם הטיסה לא תיקרה בזמן הקרוב , קרוב לודאי כי לא תקרה בכלל (לא עד שהילדים יהיו מספיק מבוגרים כדי להפרד מהם למינימום שובעיים...שזה דחיה בכמה שנים טובות).כל פעם שאני רוצה משהו הוא אומר שאם נגשים את מה שאני רוצה עכשיו זה יבוא על חשבון התוכניות המשוטפות שלנו לעתיד ורק ידחה לנו הכל...כך שבסופו של דבר אני מרגישה רגשות אשם על כך שבא לי משהו וגורם לי לחשוב שאולי הוא צודק ואני סתם חולמת בגדול...וזה נורא כואב לי כי בסופו של דבר ככה אני לא מקבלת כלום ורק מוותרת על הרצונות שלי.יכול להיות שאני באמת חולמת בגדול וכדי לי לוותר למרות שמאוד מאוד בא לי ולא תיהיה הזדמנות אחרת?

צריכה יקרה,
אני מציע לך לקרוא שוב את מה שכתבתי שם, אולי יותר מפעם אחת, ולמצוא בתוך זה את מה שנכון לך, כי אני חושב שזה שם. כולל הדיאלוג ביניכם על מחיר ועל התפשרות של נושאים שונים. אם אתם לא מסוגלים לעשות זאת, יהיה לך קשה לבוא מאוחר יותר עם דברים אחרי שאת רוצה. היי אמיצה ונסי, למרות הפחדים שלך ולמרות הקושי. ואם קשה לך, אולי כדאי שתלכי לייעוץ פרטני כדי ללמוד לעשות זאת (אני לא חושב שייעוץ זוגי נכון לכם כרגע, אתם עוד לא שם - אם כי הוא כן יכול להועיל לכם אם תחליטו שניכם שאתם רוצים לפרגן לעצמכם ייעוץ על תקשורת טובה יותר - אבל אני לא חושב שכך זה יתקבל). אם את רוצה - בדקי אצלי באתר את האפשרות ליעוץ טלפוני חד פעמי, כדי לדבר איתי על האפשרויות. אולי אוכל לעזור לך להתמקד ולקבל אומץ לומר, וגם לבחון את האפשרויות איך לומר את מה שאת רוצה, ואיך לפחד פחות.