קונפליקט בזוגיות: צורך במרחב אישי

אני בן 25 נמצא בזוגיות טובה, אנחנו מאוד אוהבים אחד את השנייה וכיף לנו ביחד. עברנו הרבה ביחד יותר מהרבה זוגות שאני מכיר אפילו לאחרונה התחילה לגשש מה דעתי לגבי חתונה (אם כי היא בעצמה לא סגורה על כך).
מאז ומתמיד היה חשוב לי לבלות את רוב הזמן שלי עם הבת זוג שלי. אנחנו לא גרים יחד (סיבה דתית) ואנחנו נפגשים פעמיים 3 בשבוע ולא זה לא מספיק לא משנה מה תגידו שזה הרבה או לא הרבה אני מרגיש חוסר. היא לעומת זאת אומרת שזה בידיוק מספיק לה. דיברתי איתה רבות על הנושא הזה והיא אומרת שזה לא אפשרי בגלל מרחק של הבתים ועבודה ובנוסף היא חושבת שזה בריא להתגעגע, זה עוזר לה לבחון את הזוגיות והאהבה שלנו איך היא מגיבה לגעגוע. היא מאוד מבינה מה שאני אומר אבל אין לה פתרון. שורה תחתונה המתכונת הנוכחית של המפגשים טובים לה ולי לא ולא מצאנו פתרון . זה מאוד בעיתי מבחינתי. זה מסריט אותי איך יכול להיות שאני נמצא איתה היא בעננים. רואים, מרגישים והיא אומרת שהיא מאוד אוהבת אותי אבל היא לא רוצה להיפגש לעיתים יותר קרובות. בנוסף זה פוגע לי באגו שאני רוצה והיא לא רוצה וגם זה מאכזב. נוצר מצב שאני נפגע ולא טוב לי ככה וגם יוצא שאני רב איתה על הנושא הזה הרבה.
אגב משיחות אחרות שהיו לי איתה לגבי איך היא רואה אותנו אחרי החתונה היא אומרת שנגור יחד ונהייה הרבה אחד עם השניה מה שפותר את הבעה.
מה הייתם ממליצים לי לעשות אפילו בלי קשר אם מתחתנים או לא. מה לעשות במצב הנוכחי שאפסיק להרגיש ככה?

חננאל יקר,
כן. יש קונפליקט. והוא בין הצורך שלך להיות איתה הרבה ביחד, לבין הצורך שלה – לשמור על מרחב משלה. מעשית – היא צודקת. אם וכאשר תגורו ביחד, תהיו הרבה יותר ביחד. השאלה שאתה אולי שואל את עצמך היא: האם היא תרגיש טוב עם זה?יתכן שכן, אבל יתכן שבאופן יחסי למי שגר ביחד בנישואים, היא תרצה מדי פעם את המרחב הפרטי שלה, נגיד, עם חברות ומשפחה שלה. מצד שני, בהיותכם מסורתיים, יתכן שהיא תאמץ את מה שהיא חושבת שנכון ומקובל.ואולי אתה שואל את עצמך שאלה אחרת לגמרי, והיא: האם היא חושבת שאני מספיק טוב לה, כשהיא לא רוצה להיות איתי יותר?השאלה לגיטימית, והתשובה לא לגמרי ברורה. כי יתכן שכך היא היתה עם כל בן זוג. כי כך האופי שלה – הצורך במרחב אישי גדול יותר, ופחות להתחייב לצרכים של אחרים. כשאתה לא יודע, אני יכול להבין למה זה אולי מערער לך את הביטחון, כי אולי אתה חושב שזה לא אמור להיות כך. אולי כי "אמור" זו שאלה של מוסכמות. ואולי היא נמצאת במרחב האישי האישיותי שלה, שלא בדיוק נמצא בתוך המוסכמות. אולי לא פשוט להסתדר עם זה, אבל עם יש לה יתרונות אחרים – אז אולי כדאי שתבדוק את הכל ביחד, ולא מימד יחיד. מבין?

אני יודע שזה מאוד אינדיבידואלי אבל מההכרות שלך בנושא האם מפגש של פעמיים - 3 בשבוע נחשב הרבה לזוג? לי אישית זה אחד הדברים הכי חשובים לי בקשר שהאישה/ הבת זוג שלי תיהיה הבן אדם הכי קרוב אליי ותחווה איתי את רוב החוויות שלי. האם הבקשה מוגזמת? עד כמה זה נדיר למצוא נשים באותו ראש כמוני? עד כמה שאני מכיר מהחברים הקרובים שלי זה הם שמנסים לתפוס מרחק מהבת זוג שלהם והבת זוג דווקא רוצה יותר.אם ככה זה לא משהו שנשים מעריכות ומחפשות?

חננאל יקר,
חשוב שתבין מה פרושו של "אינדיבידואלי" – כי המשמעות של זה היא שלסטטיסטיקה אין משמעות, כי אתה מרגיש משהו אחד, היא מרגישה משהו אחר – ללא קשר לסטטיסטיקה. אבל... אתה מנסה לגייס את הסטטיסטיקה לצידך בכל זאת, כי אתה חושב שהיא מצדיקה את עמדתך.ייתכן, חננאל. בהחלט ייתכן. לכאורה אין לזה משמעות, כמו לכל הכללה אחרת כאשר במדובר בזוג ספציפי. כי אתם צריכים להתאים זה לצרכים של זה, ללא קשר לסטטיסטיקה, וללא קשר למה מקובל בחברה או למה לא.אבל, כאשר אתה מרגיש שזה לא מסתדר עם מה שאתה חושב שמקובל – אתה מרגיש צודק יותר. וזו הנקודה המרכזית – עד כמה אתה מושפע על ידי מה שמקובל, או, לחילופין, עד כמה אתה צריך להיעזר בסטטיסטיקה, כדי להצדיק את עמדתך – כי אולי אתה לא בטוח שהיא לבד מספיקה לצורך הטיעון שלך.אם אתה מחפש בת זוג שדווקא רוצה יותר, אז אולי זה באמת לא היא. חשוב על זה שוב.אם אתה יכול וחזק מספיק, ורוצה דווקא אותה, אני מציע שתסתפק בדיון בצרכים שלך לעומת הצרכים שלה, ותעשו 'משא ומתן' לפי מה שחשוב לכם. היא צודקת בכך שבסופו של דבר, כאשר תעברו לגור ביחד, תקבל את הצורך שלך. אתה צודק בכך שאתם עדיין לא גרים ביחד, והצורך שלך לא מסופק ושאתה מרגיש לבד מדי, וגם – שאתה לא בטוח שגם כאשר תגורו ביחד, הצורך שלה להיות אתך יהיה חזק מספיק כדי לספק את ההרגשה הטובה שאתה רוצה בקיום שותפות עם בת זוגך. אולי אפילו גם – שאתה לא בטוח שהיא באמת אוהבת אותך כפי שהיית רוצה. אני יכול להבין את כל אלה – אבל זה סוג של משא ומתן שאתה אמור לנהל אתה על פי הצרכים שלכם, ולא על פי המוסכמות. ולנהל על פי הצרכים, אומר גם להפגין את החולשות – וזה אחד הדברים הקשים יותר. אני מבין את זה, אבל אם תצליח להעביר זאת אליה, והיא תבין, ותלך לקראתך– יש סיכוי טוב לזוגיות שלכם להיות פתוחה וטובה.אגב, כנ"ל גם אם אתה תצליח להבין מה הקושי שלה, ולקבל אותו מבלי שהביטחון שלך יתערער.