קונפליקט זוגי: טקטיקת 'הכל או לא כלום'

לד"ר חסון שלוםלפני שנתיים וחצי פגשתי את בן זוגי, גרוש+ 2 בני 14 ו16.אהיה בת 43 והוא בן 49כמה זמן אחרי שהכרנו הסכים להביא איתי לעולם ילד מתוך הבנה שזה מאוד חשוב לי וליחסים בנינו למרות שלא היה שלם עם עצמו מחשש כלכלי ושילדיו יקנאו.לפני שנה וחמישה חודשים נולדה לנו תינוקת מקסימה.לפני חודש הריתי-פנצ'ר.אני מאוד רוצה להשאיר את ההריון והוא ממש לא מה שיוצר בנינו מתח ומריבות.מה לעשות?

זארה יקרה,
יש ביניכם קונפליקט קלאסי: את רוצה הכל, והוא רוצה לא כלום, ואי אפשר לעשות משפט שלמה ולהביא חצי ילד או רבע ילד לעולם. כרגע אתם מחופרים כל אחד בעמדתו, מתוך המחשבה שאם לא תוותרו, ותהיו נחושים, אז במוקדם או במאוחר (כאשר כבר יהיה אבוד) הצד השני יתקפל. זו טקטיקה מלחמתית, שבתנאים הנוכחיים, הרי ברור שמה שלא תהיה התוצאה – הצד שהפסיד יהיה ממורמר מאד, וישמור טינה ברמות גבוהות לצד השני, כי הציפיות שלו על העולם ועל העתיד שלו (או שלה) בו, התמוטטו.כרגע, בשל הטקטיקה שאתם נוקטים בה, אתם גם לא רואים את שתי החלופות שלכם בטווח הרחוק. אז הנה: אם את "מנצחת", את עלולה להפסיד אותו, ולא ברור לי עד כמה הבת שלכם תפסיד אותו – את בודאי יכולה לדעת זאת טוב יותר. גם אם הוא יישאר איתכן בקשר, או יישאר רק עם הבת שלכם בקשר, הוא עלול לשמור לך טינה, ותתקשו לתפקד ביחד כהורים.אם הוא "ינצח", את תזכרי לו לעד את העובדה שהוא טרח לנפץ לך חלום, עד שסוף סוף הגעת אליו. תהיי מרירה, ותתקשו לתפקד כזוג אוהב ומאושר.כרגע, אלו שתי האפשרויות היחידות הקיימות – אלא אם תחליטו על דרך שלישית, של הידברות, והחלטה מוסכמת על שניכם (כן או לא), באופן שבאמת שניכם תשלימו איתה. מה שלא תחליטו – זו כמובן הדרך הרצויה, אלא שהדרך אליה מצריכה הפסקה של "הטקטיקה המנצחת", שהיא "אני בשום אופן ובשום תנאי לא מוותר/ת".אני לא יודע כמה זמן יש לכם, אבל אם אתם לא יודעים להגיע להחלטה לבד, אתם זקוקים לסיוע. אני לא בטוח שבוררות היא הדבר הנכון, אלא יעוץ זוגי. כי לא הפשרה היא העניין, אלא ההשלמה עם ההחלטה, מה שזו לא תהיה. כרגע אתם רואים כל אחד את עצמו, ושניכם צריכים ללמוד, ומהר, לראות, להבין ולהפנים, כל אחד את הצד השני.

לד"ר אורן חסוןקודם כל המון תודה על ההתיחסות ותשומת הלבאגב אני החלטתי לוותר לא מפחד שהוא יעזוב אותי, זה לא על הפרק.ברור לי שהוא לא רצה הריון ושלמעשה התפשר איתי על הילדה מתוך הבנה וידיעה שזה מאוד חשוב לי, אני לא רוצה לפגוע בו בשום צורה ולא מתוך חשש כי אם מתוך "לא תעשה לחברך מה ששנוא עליך" נראה לי שאלך לטיפול נפשי כל שהוא אחרי כן כי קשה לי מאוד להתמודד נפשית עם כל זה.המון תודה.