יחסים: חוסר בטחון ותלות

שלום,
חברתי ואני עומדים על סף פרידה כנראה.אנחנו חברים כבר שנה, בני שלושים, עבורי זהו הקשר הכי ארוך ורציני שהיה לי עד כה מזה שנים רבות. היה לי קשר אובססיבי עם מישהי מהעבודה. במשך יותר משנה היה נדמה לי שהיא הדבר הכי מרגש וטוב שהיה לי. יצאנו,נגענו התרגשנו והכל רק שהייתה בעיה קטנה שיש לה חבר. כל התחנונים שלי אליה שתעזוב אותו נתקלו באלף ואחד תירוצים. לפחות 5 פעמים נדמה היה שהיא נפרדת ממנו והנה אנחנו ביחד. אך לא. היה לי נורא קשה ביחוד בגלל שהייתי מוכרח לראות אותה רצוף רוב שעות היממה. הייתי בטיפול , וכיום אני מרגיש טוב יותר בקשר לזה. האובסיסביות שלי ירדה. הבעיה היא שהקשר החדש שלי נוצר מיד אחרי שהפסקנו את הקשר. היה לי נורא קשה ותמיד הייתי עסוק בשאלה אם אני אוהב את החברה החדשה, אם אני עדיין אוהב אותה, איך אני נוקם במיתולוגית. כך שלמעשה הקשר התחיל לא טוב. החברה היום היא אולי הבן אדם הכי טוב שפגשתי, בסה"כ טוב לנו יחד. אך הקשר מתנדנד לפי מצב הרוח שלי.היו תקופות שהרגשתי נורא. לאחרונה אני מרגיש קצת יותר טוב. אבל עדיין שנה אחרי תחילת היחסים בנינו אני עדיין מסתובב עם כאבי בטןץ הטיפול לא עזר במיוחד. אני עדיין לא סגור עם מה אני בדיוק רוצה מהחיים שלי מבחינת קריירה. מת להרגיש עד הסוף כמו פעם ונמנע מלהגיד לה שאני אוהב אותה. לא בטוח באהבה שלי כלפיה ובגיל זה שהרבה מחליטים לגבי חתונה אני לא מרגיש שלם במאת האחוזים לגבי הקשר. לפני כמה ימים אמרתי לה שאני חושב שכדאי שנפרד ע"מ שאוכל לסדר קצת דברים בראש. אולי אני חושב שאמצא מישהי שעושה לי את זה יותר, אולי מבחינת המראה(היא נראית טוב אך לא הפצצה הכי גדולה בעולם )ואני חושש שאולי זה מפריע לי. אולי אני רוצה לשכב עם עוד נשים, ואני מפחד מזוגיות, אולי בא לי להשאר רווק לעת עתה.החא מוכנה לעשות הכל למעני , ומקריבה מעצמה. - הקרבה זו פוגעת בשמחת החיים שלה משום שהיא חייה בחוסר ביטחון מצידי.צעד כמו לגור בנפרד לא קל לי ואני לא לגמרי שלם איתו. היא הציעה שאחליף עבודה, אתעסק עם דברים שיותר מעניינים אותי ושאולי נגור ביחד.ושנלך ליועץ זוגיות.ע"ס תכונותיה אין סיבה שלא אראה בה אם לילדי, התכונות שמציקות לי שלמדתי לדבר איתה עליהם הם חוסר המוטיבציה שלה לקריירה.היא ציינה שהיא מוכניה ללכת אחרי לא משנה מה אעשה.הבטן כואבת לי...

סתם יקר,
שים לב שלמרות שהתגובה שלך אליה קצת שונה, הרי בכל זאת אתה עושה לחברתך את מה שהמיתולוגית עשתה לך – מחדיר בה חוסר בטחון ותלות. לפי מה שאתה מספר, זה לא מגיע לה. ואם אתה מצפה שהיא תהיה הכי סקסית בעולם, הרי א. היא לא תהיה, ו-ב. לו היא היתה הכי סקסית בעולם, אז היא היתה הולכת לחפש את הכי סקסי בעולם.לפעמים צריך לפגוש לא רק את האדם הנכון, אלא גם בזמן הנכון. הפעם זה לא עבד, כי היית במקום אחר כשנפגשתם. זה לא אומר שהקשר הזה אבוד. זה אומר שאתה צריך להחליט מה אתה רוצה, ובנוסף ל"לא" ו"כן", יש גם אפשרות ביניים של "בואי נבדוק את זה ברצינות", וללכת אכן ליעוץ זוגי, שיקל עליכם להחליט מה אתם באמת רוצים.חוסר המוטיבציה שלה לקריירה מטריד אותך, כנראה משום שהוא מפעיל עליך לחץ. כי זה אומר שהיא מטילה עליך את האחריות הכלכלית על המשפחה, ואחריות גם ישירות עליה, שכן היא לא תהיה מפרנסת עיקרית ואולי גם לא משמעותית כמפרנסת, והתלות הזו ללא ספק יכול להלחיץ אותך.

שלום
אורן,אני ממש מודה לך על התגובה,יש לי כמה שאלות בנוגע:1. האם טיפול זוגי יכול לעזור ביחוד שאני יודע שהבעיה היא בי?אולי בכלל אני צריך פסיכולוג?2. האם לאחר שנה, אם עדיין יש סימני שאלה שווה לוותר ולהמשיך הלאה. בסה"כ אני בטוח שגם היא וגם אני "ניסתדר" בשוק.3. איך מסתדרים עם משהו שלא מרגישים אותו עד הסוף?4. אני מרגיש שאני אוהב אותה אך אני לא בטוח שזו אהבת חיי?5. אולי אני מחכה לאיזושהי הגשמת פנטזיה שתקועה לי בראש של מישהי שהיא גם יפה\חכמה\קרייריסטית\טובה\עם שמחת חיים?(רשימה ארוכה...)6. אולי הפרידה תעשה לי טוב יותר מבחינת חיפוש עצמי?תובנות לגבי העתיד? וחיזוק הקשר הזה פשוט ילחיץ אותי יותר במקום להבהיר לי דברים?7. למה אני כל כך מפחד? האם אני מפחד לפגוע בה ובגלל שאני לא מרגיש שאני מרגיש עד הסוף אני נמנע מחיזוק הקשר כדי שלא אפגע בה?8. בטיפול שלי נאמר לי כי אני מחכה דפוס של אימי שמוכנה לספוג דמות דומיננטית ע"מ לתרץ אותו. האם בגלל שיש לי מישהי כל כך טובה אליי אני פשוט א יודע איך לאכול את זה?הבטן...הבטן...

סתם יקר,
אני רואה שהאח הגדול משגיח עלינו, שכן עכשיו מצאת את המכתב הקודם שלך.לשמחתי, אני לא רק שלא צריך להחליט בשבילך, אפילו שאתה קצת מבקש ממני, אלא אני גם לא יכול להחליט בשבילך. אני רק יכול לומר את מה שאתה יודע, שבמצב העניינים הנוכחי, אתה עדיין לא מוכן לנישואים. השאלה היא מדוע, ואם תדע, אולי גם יהיה לך קל יותר להחליט.האם זו האחריות לפרנסה, מה עוד שאתה גם עוד לא סגור בעניין הקריירה האישית שלך? והאמת היא שזה כשלעצמו הוא לחץ משמעותי, שכן אתה לא בטוח איך תפרנס את עצמך בעוד כמה שנים, והאחריות לפרנס משפחה היא כבדה הרבה יותר.האם זה הקושי להחליט בין משהו לא רע בכלל, לבין משהו בלתי ידוע? וכאן, אין ספק בכלל שחוסר הבטחון בקריירה שלך, רק מקשה על ההחלטה שלך עוד יותר.האם אתה לא רוצה לפרק את המסגרת הזו רק כדי לא לפגוע בה?האם מרוב לחץ, הרגשות אינם ברורים?האם זו נטייה כללית אצלך להתקשות בהחלטות חשובות?האם שכנעת את עצמך שאתה לא אוהב אותה, כי זה קל יותר?וביחס לאלטרנטיבה, של לעזוב:אין ספק שיהיה קשה לך, ויהיה קשה לה, וקשה לדעת לאן תלכו מכאן והלאה, ואם יהיה לכם יותר טוב או פחות טוב לחוד מאשר ביחד. זה מסלול של חוסר ודאות, ויש בו הרבה משתנים, שאני לא מכיר אותם כמעט, ולכן אתה הוא זה שצריך להחליט.מצד שני, מוטב שתהיה אופטימי. כלומר, שאם תעזוב אותה, אמנם יכול להיות שיהיה קשה, אבל גם יכול להיות שתמצא מישהי שתהפוך אותך למאושר יותר. לעומת זאת, אין גם ספק שאם תתמסר לקשר הנוכחי, תרגיש בו יותר טוב. כלומר, גם להיות אופטימי לצידה יכול לעזור לך.