קונפליקט בנישואין: תקשורת וכוח

שלום
ד"ר חסון ,אני מרגישה שאני נמצאת בצומת דרכים ולא יודעת לאן לפנות.אני בת 30, יש לי זוגיות בארבע וחצי שנים האחרונות.הזוגיות שלי טובה, בריאה, אוהבת ומעליה מצלה עננת נושא הנישואים.בן זוגי חוזר ומשנן באוזני את נאום "זה יקרה תני לי שיקרה בזמן שלי" ואם זה לא נמשך כבר שנתיים, כנראה שהייתי מאמינה לנאום זה. אני מרגישה שמצד אחד אני כבר לא יכולה להמשיך ככה, והקונפליקט של אדם שטוען שאני האישה שלו, אם ילדיו אך לא מסכים להציע נישואים ומצד שני הפחד הגדול של לאבד זוגיות טובה ואוהבת (וגם פתאום להיות לבד). מתעוררות אצלי הרבה נורות אדומות.אני מרגישה שאני לא מצליחה לחשוב בבירור על הנושא ואני מתעסקת בו כל הזמן, ביני לבין עצמי ועם הסביבה וגם עם בן-זוגי.יש לך עצה???

יעל יקרה,
לא יודע מה לומר לך, כי אני לא יודע מה בדיוק עובר בראשו. אני מניח שהוא יודע בדיוק מה עובר עליך. אני גם מניח שהוא אדם טוב, שלא רוצה להזיק לך. עם זאת, אולי לא מספיק מתחשב בצרכים שלך כי הם פוגעים בפחדים ובחששות שלו, אולי לא בשאלה אם את היא בת הזוג הראויה, אלא ביכולת להתחייב, או ברצון, למשל, להביא ילד בקרוב – ואולי הוא דוחה את הנישואים כדי לדחות זאת. כך שיתכן שהוא עסוק מדי בפחדים שלו ובחששות שלו הללו, כדי להגיע לזמן שבו זה יתאים לו, ואולי גם אותך קרוב אליו, כי כל עוד הוא שומר את לוח הזמנים קרוב לחזה, את שם כי את ממשיכה לקוות שזה יהיה בשבוע הבא, או מחר, או היום בערב. כפי שאת מבינה, זה גם נותן לו הרבה כוח ביניכם, גם אם גורם למריבות ולחילוקי דעות.אם את מבינה מתוך זה לאן אני חותר, את יכולה להבין שחלק מהבעיה היא התקשורת ביניכם. הוא לא פתוח איתך, ויש ביניכם מאבקים סמויים (ואולי לא) של כוח. אני מציע שתלכו ליעוץ זוגי לפתור את אלה. הנישואים יהיו או לא יהיו פועל יוצא של העניין. התקשורת והאמון ההדדי יהיו הנושא.

שלום
ד"ר חסון,תודה על תשובתך המהירה.אין בעיה בתקשורת שלנו, זה נושא שאחנוו מדברים עליו כל הזמן ובצורה הפתוחה ביותר. מה שמטריד אותי שבן זוגי מונע מפחדים וחששות שגם הוא לא יודע לתת להם שם או לפחות להצביע עליהם. הוא מדבר הרבה על הגירושים של הוריו, אחותו ועוד חברי משפחה אחרים ומגדיש שהוא לא מוכן שיכריחו אותו למעשה, זה יגיע רק בזמן שהוא מוכן בו. הדיסוננס בין ההצהרות שלו שאני האישה שלו ושהוא מחוייב לי בכל מובן ומנגד הההתעקשות שלו שלא לעשות מעשה מטרידה אותי. הרי לא האירוע הוא שמעניין אוצי אלא החשש שיש לו בעיית מחויבות עמוקה יותר.הצעתי לו בעבר ללכת לייעוץ זוגי והוא אמר שלדעתו זה מיותר ואין שום דבר שאנחנו לא מסוגלים לפתור בינינו בדיבור.אני לא מעוניינת להיות הפסיכולוגית של בן זוגי, ואני גם לא חושבת שאני צריכה להיות. אני מנסה לעשות לעצמי סדר במחשבות ולהבין האם הוא באמת לא מוכן עדיין או שלחששות שלי יש מקום וישנה בעיה עמוקה יותר מתחת לפני השטח.מה דעתך?

יעל יקרה,
אני באמת תוהה אם זו התקשורת שלו עם עצמו, או התקשורת שלו איתך. כלומר, בהחלט יכול להיות שהוא לא נותן למה שהוא מרגיש שם, כי לא נוח לו לתת לזה שם מולך. כי לשם הזה יש, אולי, משמעות שלא תאהבי. לכן כתבתי שאולי יש לכם בעית תקשורת.לגבי מה שעובר בראשו, כבר כתבתי לך. אני לא יוכל לדעת. אני לא בטוח אם הוא לא כן עם עצמו או לא כן איתך, ובכל מקרה אני יכול לדעת רק מה שאת יודעת או חושבת, ולא את מה שהוא חושב – כי הרי המחשבות שלו עוברות בדרך, עד שהן מגיעות אלי, את המסננת שלך. והעובדה היא, אגב, שנשאר בכל זאת דבר שלא הצלחתם לפתור אותו בדיבור ביניכם, וזה עומד ביניכם. לו זה אולי נוח, כי בינתיים הדברים מתנהלים לפי הקצב שלו, אבל יש ביניכם מתח גדול – קראי שוב את מכתבך הראשון, וכמה את לא מרוצה מהמצב. לכן, להערכתי, יש בכל זאת מקום ליעוץ זוגי.