קונפליקט בזוגיות: פתרונות ופשרות

שלום
ד"ר.אני נשוי כ-4 שנים, בנוסף היכרות מגורים משותפים לפני הנישואין של שלוש שנים. מערכת היחסים בדר"כ תקינה וחמה. עוד רלוונטי כרקע שיש לנו ילד בדרך, בעוד מספר חודשים.לאחרונה אימצתי תחביב (חסוי בפורום זה) ממשפחת ספורט האקסטרים, שגורם לי אושר רב ביותר, הגשמה עצמית וסיפוק. ה-"אקסטרים" שבו אינו ברמה של לחפש סיכונים, אלא פשוט עיסוק שסיכון בצידו (נניח כמו סקי או נהיגת שטח). בנוסף התחביב יקר.אשתי אינה מוכנה לאפשר לי לעסוק בתחביב הזה, מסיבות של כסף וכן לא נראה לה שאסכן עצמי ("לא אחראי מולה ומול הילד העתיד לבוא"). אציין כי שנינו מרוויחים טוב ובהחלט יכולים לאפשר לנו הוצאה בגין התחביב. כמו-כן אינני מחפש סיכונים מיותרים, ועוסק בתחביבי תוך הקפדה מקסימלית על זהירות ובטיחות.מה עושים? האם להתיישר לפי "הקו האדום" של אישתי ולחוש הפסד לכל החיים שלי (אני בן 30 בערך)? האם להתעקש שמותר לי לעשות בזמני הפנוי ובכסף הטוב שאנחנו מרוויחים מה שעושה לי טוב - ולהסתכן בטלטול הסירה?לתשובתך אודה.

אני מקוה שד"ר חסון לא יכעס על ההתערבות..לדעתי, ואני בגילי יכולה להיות אמא שלך.. - אשתך נמצאת בתקופה עדינה מאד בחייה.לא רק עדינה, גם משמעותית, וגם תקח בחשבון שאשה בהריון זקוקה לתמיכה, לשלווה נפשית. לא מתאים לה, בעיקר עכשיו ,דאגות מיותרות על הראש. גם כך, באופן טבעי, כל אשה בהריון ובוודאי בהריון ראשון , יש לה חששות מסויימים מאיך זה יעבור, איך תעבור הלידה, איך תטפל בתינוק. כל זה חדש בשבילה.אני בהחלט מבינה אותה מבלי לדעת פרטים על התחביב המדובר. לפעמים הרבה כסף מביא דאגות מיותרות. שזה לא יהיה הדבר שידחוף אותך לעסוק בתחביב הזה.אם אשתך לא רוצה בכך, סימן שהיא רואה בכך סיכון מיותר וחוששת למה שיקרה כתוצאה מכך.כדאי שתתרכז בהריון המשותף לשניכם , תתמוך בה, תדאג לה, כי לכך היא זקוקה.שבת שלום

חסוי יקר,
השאלה שאתה שואל אינה השאלה הנכונה. אתה שואל אותי אם להכנע לאשתך, או להכניע אותה. זה רע וזה רע. אני יכול להבין אותה, שהיא רוצה בטחון ויציבות, והספורט שבו אתה מעוניין יש בו סיכון לאבד אותך או לגרום לך להיות נכה, והיא לא רוצה להשאר אלמנה או מטופלת בנכה לכל החיים. אני יכול להבין גם שהיא חוששת מאבדן בטחון ויציבות, אם תמשיך בתחביבים יקרים, שיהיו על חשבונה, על חשבון בילויים משותפים והוצאות משותפות ועל חשבון תכנונים משפחתיים עתידיים.אני יכול להבין אותך גם. אתה רוצה גם להיות נשוי, ולא לאבד עיסוקים אחרים שהם חלק ממה שנותן לך אדרנלין, סיפוק ובטחון עצמי ביכולת להתגבר על אתגרים, ומעמד בין החברים.שני הדברים הם בעלי ערך, והם נוגדים זה את זה, ונוצר קונפליקט משמעותי בינך לבין אשתך. אלא שאתם לא יודעים לדון בעניין כאשר יש ביניכם ניגוד אינטרסים משמעותי, ואתם צריכים ללמוד לעשות את זה. זה חלק מהיכולת להיות בזוגיות טובה, שאינה נשלטת על ידי צד אחד בלבד. דברו יותר ביניכם, נסו להבין את הצרכים ההדדיים, ללא התנגדות (וטבעי שיש לך התנגדות לשמוע את דבריה ולהבין אותה, ממש כשם שטבעי שלה יש התנגדות דומה לשמוע ולהבין אותך), ותגיעו לויתורים או לפשרות, או לפיצויים מסוג אחר, שיספקו חלק מהצרכים של הצד השני, גם אם לא את כולם. דברים לא חייבים להיות שחור ולבן. ייתכן שאתה תוכל למצוא תחליפים, או לחילופין, אם תבין את הצרכים שלה, תלמד לפצות אותה על הסיכונים וההפסדים האפשריים שלה (וחלקם הסתברותיים) באופן אחר. כך, בסופו של דבר, אפשר להגיע לפשרות.