קונפליקט בזוגיות: דאגה או הרחקה?

היי ד"ר חסון, כתבתי לך לא מזמן ועזרת לי מאוד ולכן כותבת שוב.אני יודעת שזו יכולה להישמע כמו תלונה מטופשת שהרבה נשים היו רוצות להתחלף איתי, אבל אני נשואה ולפעמים מרגישה שבעלי דואג לי יותר מדי. זו פעם ראשונה שאני נשואה ובזוגיות ולפעמים זה מרגיש לי חסר. בת 26. אני אסביר.. בעלי מאוד דואג לי ורוצה ברווחתי וזה גם מרגש אותי מאוד וחסר לי כי בבית לא מספיק קיבלתי עטיפה והגנה ודאגה אבל לפעמים חסרות לי השיחות איתו כמו עם חברה. סתם על דברים. נגיד אני רוצה לכתוב ספר אז הוא דואג שזה לא יצליח במקום לעוף איתי על הרעיון.כולם אומרים לי מסביב שגברים ונשים זה לא אותו דבר ואני לא יכולה לצפות שתהיה לי שיחה עם חברה כמו עם בעל. ואני מבינה את זה, אני מבינה גם שהוא דואג לי הרבה יותר כי אני הולכת כנראה להיות האמא של הילדים שלו והקשר ביננו כביכול הרבה יותר קריטי. אבל כאילו לפעמים בא לי את השיחות עומק האלה, את הקלילות, את הסתם לדבר ולנתח נושאים ביחד וכאילו אני מרגישה שהוא כל הזמן רק רואה אותי באופן הזה של אשתו ולא של סתם אדם בפני עצמי שנחמד ונעים לדבר איתי ולחפור איתי על כל מיני נושאים וגם באופן כללי בגלל שהוא גבר אולי החשיבה שלו יחסית שטחית כזאת, הוא לא מנתח דברים לעומק, אנחנו יכולים להיות בארוע חברתי מסוים למשל ומישהו יתנהג באופן ציני ואני אגיד לו שזה בגלל שהוא מרוחק כי רע לו עם עצמו והוא פשוט יצחק מזה ויגיד שזה מעצבן, הוא לא יסתכל על דברים לעומק כמו שאני יכולה לעשות עם חברה ולנתח התנהגות וגם כשאני מספרת על עצמי לפעמים הוא פשוט מגיב ב"אה" או בצחקוק אבל לא מנתח איתי את הדברים, שואל שאלות, מבין איך הרגשתי... זה קשה לי... כי מצד אחד באמת הוא מקסים ונותן לי בטחון אבל מצד שני יש לי עולם רגשי כזה עשיר שאיתו לא בא בכלל מספיק לידי ביטוי ואני תוהה לעצמי אם אני בכלל מעניינת אותו בפאן הזה.העניין שהוא מודע לדברים. הוא אומר לי לפעמים שיש לי ראיה יותר רחבה משלו. ויצא לו להגיד לי פעם שהוא יודע שנשים הרבה יותר מורכבות ואצלנו סקס זה משהו גם רגשי אבל הוא לא ניסה באמת להתעניין בעולם הפנימי שלי ולהבין מה זה אומר או שאם הוא כן מתעניין אז זה מעל פני השטח כאילו ולא יורד לעומק של הרגשות שלי, שלו . אז מצד אחד זה נחמד לי לראות שיש לו מודעות לשוני ביננו אבל אני תוהה אם אני תמיד ארגיש ככה לא מסופקת בגלל השוני הזה

מיכל יקרה,
האמת היא שלא הבנתי עד הסוף. את אומרת שהוא מאד דואג לך ורוצה ברווחתך, שזה יופי, גם לך, אבל כאשר את רוצה לכתוב ספר, הוא דואג שזה לא יצליח. לא הבנתי איך שני הדברים אומרים אותו הדבר, כי נראה לי שהם לא.אלא אם הוא דואג שמא תיכשלי, והוא מכין אותך לכישלון מרוב דאגה לשלומך, והדאגה הזו מרתיעה אותך. האם זה המצב?גם לא הבנתי מדוע העובדה שהוא דואג לך עומדת בסתירה ליכולת שלכם לדבר בדרך שלך, להעמיק ברגשות, לשתף, ולומר מה שאת מרגישה מבלי שהוא יהדוף, כי הוא לא יודע מה לעשות עם זה. גם כאן, נראה לי שמדובר בשני דברים שונים, ואיכשהו נראה כאילו קשה לך עם שתי העובדות גם יחד, אולי בנפרד - הן עם היעדר יכולת השיחה איתו, והן עם העובדה שהוא דואג לך, ואת מחברת ביניהם, כאילו שבגלל האחת, חסרה גם השניה. האם כך את רואה את הדברים?אני שומע בעיקר את האכזבה שלך מכך שהוא לא מתחבר לעולם הרגשי שלך, ומגיב בהרחקה, אולי גם בציניות או בחוסר אמון. אבל נדמה לי שבצד זה את כן חושבת שהעובדה שהוא דואג לך היא טובה לך, ומכאן שאני לא מבין מה קורה ומה זה אומר כאשר הוא דואג לך "יותר מדי".תוכלי להסביר?לגבי יכולת השיחה – מתברר שיש ביניכם פער. יתכן שכאשר הוא לא מבין מהיכן את מגיעה למסקנה שלך, ואולי עושה ניתוח אנליטי לוגי מהיר על פי דרכו והוא רואה עוד אפשרויות בנוסף למסקנה שלך, אז הוא לא מתחבר אוטומטית למה שאמרת כפי שאולי חברה היתה עושה, ומגיב לדברים כאשר בראש שלו יש לו הסתייגות. הצורך שלכם הוא לחבר את קווי החשיבה הלא דומים, ולהעריך אותם זה בזה, משני הצדדים. זה אף פעם לא קל כשזה אחרת, בעיקר כי זה דורש הן סבלנות, והן קבלה של אפשרות חשיבה אחרת ושל "אמת גמישה", שביחד יוצרים גם הערכה הדדית וגם תחושת הערכה הדדית.לגבי הסקס ביניכם – בדקי אם ועד כמה את יכולה לעצור אותו, בהתחלה, באמצע, ואולי אפילו בסוף כדי לבקש עוד 'רגע, אני רוצה חיבוק', אבל גם: "כן, עכשיו אני רוצה", ו'אני אוהבת אותך'. שילמד שאצלך זה מתחבר ושאצלך שניהם חשובים, וזה אולי ילמד אותו, כשהוא נעצר לרגע, להרגיש אותך.

כן , כנראה ההודעה יצאה לי מבולבלת כי המחשבות מבולבלות לי. אני מתכוונת שבגלל שהוא דואג לי אז כאילו הדאגה שלו יכולה לצמצם אותי כי הוא פוחד שאתאכזב ובמקום לעודד אותי לנסות דברים הוא מנסה לשמור עליי במחיר של לא לגרום לי להרגיש מסוגלת ולא מה שנקרא לעוף על רעיונות. וכן , אני מרגישה שקשה לו לשמוע איך אני מרגישה לפעמים לגבי דברים כי הוא דואג לי אז הוא כאילו מין מנסה לסדר הכל, לא נותן לי להתבטא רגשית בגלל שקשה לו לשמוע שקשה לי.ולגבי העניין של המחשבה השונה כנראה אתה צודק אבל לפעמים כאילו מרגיש לי שהוא לא מצליח בכלל לבחון את הרגשות שלו לעומק בנושאים מסוימים ואז יש ביננו פער כי הוא לא עושה את העבודה הפנימית שאני עושה ואני רוצה שייעשה כי זה גורם לי להרגיש קרובה אליו

מיכל יקרה,
אולי את צריכה ללמד אותו שאת יותר אמיצה. לומר לו שאת מוכנה להתמודד עם כישלון, כי את רוצה להעז.אבל אני מקווה שאת מבינה שהעובדה שהוא מכין אותך לכשלונות, באה אולי מחרדות שלו, כי אולי הוא חושש מהעזה גדולה מדי. או אולי בכלל מהמחשבה שהוא לא יידע איך לאסוף אותך מהקרשים, אם זה מה שיקרה. אם את רוצה להעז, תגידי לו שחשוב לך לנסות בכל זאת, גם אם זה לא יצליח. ושאם זה לא יצליח, שלא יגיד לך 'אמרתי לך', אלא שייתן לך חיבוק, ושיראה לך שהוא גאה בך שניסית, למרות שידעת שקיימת האפשרות שלא תצליחי, או שתצליחי רק חלקית. ושאולי תתבאסי – אבל שזו דרכך להתמודד ולהמשיך הלאה, ושהחיבוק שלו יעזור לך להמשיך.לא תמיד אנחנו יודעים לומר לבני הזוג שלנו או להסביר להם את המורכבות שלנו. זה מאמץ שצריך להגיע משני הצדדים. חפשי את הדרך לעזור לו להקשיב, כי זה גם יעזור לך להרגיש קרובה אליו.