קודים חברתיים ואמון בזוגיות

שלום
ד''ר חסון, אני בת 23, עובדת ולומדת ובאופן כללי מרוצה מהחייםכמובן שיש אבל..במקרה שלי מדובר בזוגיות, עד היום יצאתי עם מספר ממש מועט של גברים אותם אני יכולה לספור על 10 אצבעות ואף אחד מהם לא מצא חן בעיני.כלומר כן היו בהם תכונות טובות וכן חיבבתי אותם אבל לא הצלחתי להרגיש שום רצון לפתח איתם את הקשר בצורה רצינית. וגם בפן הפיזי איתם בנשיקה או במגע אני לא מרגישה את ההתלהבות שאמורים להרגיש וזה לא עושה לי כלום...זה נחמד וכיף כמובן...אבל לא יותר מזה.אני אף פעם לא מצליחה להחזיק איתם מעמד יותר מחודש. ואני דווקא אחת שכן אוהבת רגש ומגע וקרבה אבל אני לא מרגישה שזה אמיתי איתם.גם בגברים אחרים שאני רואה בעבודה שלי או בלימודים אני לא מוצאת שום עניין בכלל ולא נמשכת לאף אחד מהם.חשוב לי לציין שזו בעיה שיש לי באופן כללי עם אנשים ולא רק עם גברים. יש לי רק 2 חברות טובות שגם בהם לפעמים אני מאבדת עניין מכל מיני סיבות ואני כמובן מדברת ושומרת על קשר קליל עם אנשים בעבודה או בלימודים אבל לא מרגישה שום עניין לפתח איתם את הקשר לידידות אמיתית מעבר לשעות העבודה/לימודים.אני תוהה אולי אני פשוט נמצאת במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון או שהבעיה טמונה בי?שוב אציין שאני בנאדם עדין, חם וידידותי מאד, מחפשת את הטוב באנשים ומשתדלת להיות אופטימית כמה שאפשר..זה לא שאני לא רוצה יותר חברות וחברים או בן זוג...אני פשוט לא מצליחה למצוא אותם.אשמח לקבל ממך עצה בנושא..

חשבתי להוסיף...בעברי הייתי דתיה ולמדתי בבית ספר דתי חרדי, לא מרצון אלא מכורח הנסיבות. כיום אני מחשיבה את עצמי מסורתית עם נטיות לחילוניות.אבל אני בהחלט מרגישה שבגלל העובדה שעד גיל 18 לא הייתי בקשר עם גברים מלבד הגברים במשפחתי הדבר מאד מקשה עליי בפיתוח קשרים עם גברים לצורך ידידות איתם או לזוגיות.אני מרגישה תמיד שאני לא יודעת מה יהיה נכון לומר או מה יהיה נכון לעשות..אולי זה גם חלק מהבעיה..אני יוצאת עם גברים חילוניים אבל ההשפעה של העולם הדתי בו גדלתי עדיין מפריעה לי. יכול להיות שזה מה שמפריע גם בפיתוח קשרים ידידותיים עם בנות. אני כאילו תקועה בין 2 העולמות ולא באמת קשורה לאף אחד מהם..לא יודעת...אני חושבת שהמידע הזה יכול לעזור..

קורל יקרה,
ציינת שני דברים מאד מרכזיים במכתבייך. האחד – שזה לא רק עם גברים, והשני – הרקע הדתי שלך. הראשון – עוסק בפגיעוּת שלך, שאת זקוקה ליותר זמן כדי לתת אמון באנשים, שזה אומר, לך כאשה, שזה על אחת כמה וכמה לתת אמון בגבר. הדבר השני קשור לקודים החברתיים השונים, ובעיקר באשר ליחסים בין גברים לנשים. כמי שהגיעה מהעולם הדתי, יש בך חשדנות רבה יותר כלפי גברים, ועוד יותר כלפי גברים חילוניים שמדברים אחרת, ובמידה רבה חושבים אחרת, וגם כי הקודים החברתיים שלהם, בעיקר בתחילת קשר כאשר לא ברור לאן הולכים, תואמים את הקודים שמפניהם הוזהרת כילדה. לכן זה קשה יותר.אין דרך קלה. אבל יש לי הצעה אחת שאולי תועיל לך, גם אם לא מיידית – נסי ליצור עם גברים שמוצאים חן בעינייך כבני אדם, ולאו דווקא כבני זוג, קשרים של ידידות. זה יעזור לך ללמוד את הקודים, וזה יעזור לך ללמוד לבטוח בגברים. את ההבדל בתחושות שלך תתחילי לראות כמה חודשים לאחר מכן. הפירות המעשיים יגיעו, מן הסתם, עוד זמן מה לאחר מכן (אם כי, בינינו, הרי ברור שיש בכל קשר שנוצר גם עניין אקראי, כך שיתכן שתמצאי את בן זוגך כבר מחר).

תודה על התשובה המפורטת ועל זמנך.לקחתי לתשומת לבי