שאלות מקדימות לפורום זוגיות

אני בעלת עסק עצמאי מהבית, בן קרוב לשנה. במשך השנה הזו מינה עצמו בעלי להיות כשותף לכל הדברים שהם אינם מקצועיים פרופר - שיווק, עניינים טכנים וכיו"ב. הוא שכיר במשרה מלאה, ויש לציין כי במקרים רבים התנגדתי נמרצות להתערבותו כי שותפותו היתה החלטה שלו, בעוד אני ראיתי בכך עסק שלי, ונעזרתי בייעוץ ממנו. חוץ מזה, הוא די שתלטן בדרך הדיבור שלו, ולעיתים ההרגשה היא כי הוא יורה פקודות, בעוד שכשהוא מסביר לי את הסיבה לדברים שהוא אומר, הם בדרך כלל הגיוניים. ביום חמישי האחרון, היתה בעיה במחשב. כשרציתי שהוא יסביר לי איך לתקן אותו, הוא ממש התעצבן, אמר שאני מפריעה לו בעבודה ושאסתדר לבד. אמרתי לו שאסתדר ושאני מזמינה טכנאי. כשהטכנאי הגיע, למרות שיכולתי לא להתקשר אליו ולהעמיד אותו בערב בפני עובדה מוגמרת, כי הוא אמר לי להסתדר לבד, החלטתי לחסוך מריבה אפשרית ולהתקשר אליו. התוצאה היתה שהוא שבר לי את המילה מול הטכנאי ולא הסביר כמובן מדוע. יצא שאמרתי לו שאעשה מה שהוא רוצה, ובפועל, עשיתי כפי שאני חשבתי. כשהוא הגיע בערב הוא התעצבן ונפגע מאוד, כי לטענתו שיקרתי לו במצח נחושה, והוא אמר לי שהוא מוציא עצמו מהעסק שלי ושאיבדתי שותף .וכאן הכל מתחיל (סליחה על ההקדמה הארוכה):בהתחלה זה נפל עלי כרעם ביום בהיר, אבל אחר כך אמרתי - לעזאזל, אם הוא לא רוצה, לא צריך ושלא יציב לי אולטימטומים. ואולי זה אפילו טוב, כי כשזורקים אותי למים אני בדרך כלל לא טובעת, ואפילו שוחה יפה. אז אולי לא אעשה את הדברים באותה יעילות כמוהו, ואגיע לאותם השגים כמוהו כל כך מהר, אבל אגיע לאן שהוא. בערב, כשדיברנו בכעס על הדברים, ישבתי מולו ואמרתי לו שנכון, לא הייתי צריכה לשקר, אבל אולי זה טוב שלא נהיה שותפים. מסתבר שהוא לקח את זה מאוד קשה, כי הוא חשב, שהייתי צריכה לבקש ממנו לחזור ולמחול על כבודי. הוא גם אמר לי ששברתי לו את החלום להיות עצמאי דרכי. אני לא חושבת שהייתי צריכה לבקש ממנו לחזור, ומאוד התעצבנתי שהוא השתמש בי כפיון לרצונותיו ושהוא גורם לריחוק כזה בינינו בגלל שהוא רוצה להביא אותי למקום, שאני רואה בו השפלה, בלבקשו שוב ושוב שיחזור. כך זה היה חמישי ושישי. אתמול בשבת בררתי את זה איתו שוב, למרות שהוא נראה כאילו הכל בסדר, אבל אני הרגשתי שעדיין עומד בינינו משהו, וזה משפיע מעבר לרמת העסק ומגיע לזוגיות. שאלתי אותו אם הכל בסדר, והוא אמר לי שהוא בסדר גמור, ועדיין אוהב אותי, אבל אי אפשר להתגבר על זה בהינף יד. כשחזרנו מהבילוי בו הוא גילה יחס חם ואוהב, אמרתי לו שאני לא מאמינה לו שהכל חזר לקדמותו אחרי מה שהוא אמר, שהרסתי לו את החלום ושהוא לא יוכל להתגבר על כך. ושאלתי אותו מה הוא רוצה שאעשה. אמרתי לו שאני מרגישה שאני צריכה לבקש ממנו לחזור, למרות שאוכל להסתדר לבד, אם לא תהיה לי ברירה, רק כדי שלא יפגע בזוגיות. הוא כל הזמן הדגיש את העובדה שלא ביקשתי ממנו לחזור. שאלתי אותו "מה, אני צריכה להתחנן בפניך שתחזור?", והתעצבנתי מאוד שהוא מביא אותי לרמה כזו. והוא אמר לי "למה לא?". מאוד כעסתי, ואמרתי לו, שאוקיי, נכון שאני מתה מפחד מה לעשות שהוא לא יהיה שם, אבל עם כל הכבוד לו, הוא לא מחזיק את הידע, והוא לא יביא אותי לרמה של להתחנן בפניו שאחזור, כי יש לי חוט שדרה. הוא התחרט על השימוש בביטוי הזה, אבל לא נראה לי שהוא באמת התכוון לכך. אם הבנתי אותו נכון, הוא מאוד נפגע ורצה שאני אוריד מעצמי כדי לשכנע אותו לחזור, בעוד אני נפגעתי מהיחס שהוא רוצה לעשות לי ולגרום לי להשפיל את עצמי. בסופו של דבר, ולאחר דין ודברים, שהסברתי לו שאוכל להסתדר בלעדיו טוב מאוד, ואולי לא אגיע לדברים מהר וטוב כפי שהוא היה מגיע אליהם, אבל אגיע לאן שהוא, החלטנו שהוא חוזר ונראה. אני מרגישה שעשיתי טוב לזוגיות, אבל אני לא בטוחה באיזה מחיר. מה דעתך? האם זה מוביל אותו לרמה שבה הוא יגרום לי להשפיל את עצמי שוב? האם זו היתה השפלה או צעד למען הזוגיות? מה דעתך?

שתי שאלות מקדימות:א. כמה זמן אתם נשואים?ב. כשאמרת שהוא שכיר במשרה מלאה, האם התכוונת בעסק שלך? האם הוא מקבל משכורת מהעסק שלך?

אנחנו נשואים שנה, והוא שכיר במקום אחר ומאוד מצליח שם, זוכה להערכה, קידומים ומשכורת שמנה שמחזיקה אותנו בזמן שהעסק שלי היה בחיתוליו. עכשיו אני מרוויחה ברוטו את מה שהוא מביא הביתה נטו, ונותנת לחשבון נטו בערך 1/2 מהנטו שלו. אבל זו עדיין משכורת מאוד יפה והרבה מעל ממוצע המשכורות במשק.

nlיקרה,
יש לך בייבי משלך, עסק, שאת מטפחת, ורוצה דרכו לקנות את העצמאות שלך, והוא בולם אותך, ורוצה להשתלט לך עליו. לפחות כך את מרגישה. דרך העצמאות שלך את מנסה גם לזכות בהערכה שלו, בין אם העסק יפרח ויהיה הצלחה משגשגת, ובין אם העסק יהיה בינוני – אבל הוא יהיה שלך, עם ההצלחה הכלכלית שלו.האינטרס שלו מנוגד לזה שלך. הוא רוצה להיות עצמאי, ואת יכולה לעזור לו לעשות את זה, אבל בתנאי שהוא ישתלט על העסק שלך, ודרכו עלייך. והנה לך קונפליקט קלאסי.בדרך, היו לכל אחד מכם הזדמנויות להסתיר ולהכחיש את פעוליתיכם. כדי להמנע מעימות, אמרת לו שתעשי מה שהוא רצה שתעשי, ובפועל עשית משהו אחר. הוא, מצידו, לא סיפר לך על כוונותיו להשיג עצמאות מקצועית דרכך. בפועל, הסיבה לכך היא חוסר אמון ביניכם ותקשורת לקויה. הסיבה לכך, היא הצורך שלך בהערכה שלו, והצורך שלו לזכות בהערכה שלך, ובתלות שלך בו. שניכם מבינים שיש כאן צרכים מנוגדים, ושהצד השני יהיה מוכן לעימות אם יבין מה עומד לקרות, ולכן שניכם דאגתם להסתיר את כוונותיכם.דרכך לעצמאות שלך ולהערכה שלו עוברת דרך השחרור תהתלות שלך בו. דרכו לעצמאות שלו, עוברת דרך יצירת התלות שלך בו. הוא ניסה לעשות זאת על-ידי משיכת ידיו מהתפקיד המקצועי שהוא נטל על עצמו (הצד המקצועי שלו), ועל-ידי כך להוכיח לך שאת כן תלויה בו. והנה, זה לא לגמרי עבד. שוב, נוצר קונפליקט ביניכם.אלא שאז הגיעו לעזרתו ייסורי המצפון שלך. הוא לא עזר לך, והזמנת טכנאי – אבל יסורי המצפון והפחדים שלך מעימות איתו גרמו לך להודיע לו. התוצאה – עימות גדול עוד יותר. הלכתם לבילוי אחר-כך, והוא גילה יחס אוהב – אבל יסורי המצפון שלך גרמו לך לומר לו שאת לא מאמינה שהכל חזר לקדמותו. תוצאה: מריבה. רגשי אשם,nl, רגשי אשם! תוצאה: את כבר היית כמעט מוכנה להתחנן שיחזור, לא מסיבה מקצועית, אלא החלטה מסיבה שמטרתה זוגיות.המסקנה, לכן, היא זו שאמרתי קודם: אתם לא פתוחים ולא פתורים בשאלת יחסי הכוחות שביניכם, ומכאן נובעות ההסתרות של שניכם על כוונותיכם. את הצהרת על כוונותייך, אבל אני לא בטוח שהוא הפנים. הוא הצהיר סוף סוף על כוונותיו, אבל הן עומדות בניגוד לצורך שלך בעצמאות. לכן, מה שבטוח הוא שלא הגעתם עדיין לשיווי משקל. מבלי להבהיר זה לזו בגלוי (ולהפך) מהם הצרכים האישיים שלכם, ומבלי לסייע זה לזו (ולהפך) להגיע לאותם צרכים, העימותים ביניכם יימשכו. נסו להגיע לשיווי משקל לבדכם, ואם לא תצליחו, אז בעזרת יעוץ מקצועי. התהליך הזה חשוב לבריאותה של הזוגיות שלכם בעתיד.

אני עכשיו מרגישה פגועה והמומה מהעובדה שהוא רצה שאני כמעט אתחנן לשובו. הוא רצה את זה! הוא לא אמר לי - מה פתאום להתחנן? את לא מתחננת! אני לא רוצה שאף אחד יתחנן אלי, זה נראה לי בזוי. - או משהו כזה. אלא לא מפסיק לנקר לי במוח הקטע הזה של "למה שלא תתחנני?".ובנוסף לתשובה שלך על כך שהוא מנסה להשתלט עלי, למרות שהוא חוזר ומצהיר שהוא בעד אשה קרייריסטית ושגברים רבים היו מאוד חוששים אם האשה שלהם היתה קרייריסטית בעוד הוא מעודד. מעודד נכון, אבל כל עוד זה בתנאים שלו!וכל הזמן מנקר לי במוח המודל של ההורים שלו, שכמה שהוא מתנגד לו, לדעתי הוא משחזר אותו בנישואים האלה:אבא שלו הוא דמות מאוד חזקה, ואמא שלו מאוד חלשה. הוא גם נתון לשגיונות ומצבי רוח, במיוחד לאור מצבו הבריאותי פיזית הלקוי, המביא אותו לדכאונות. לדעתי, הוא רואה שאמא שלו נתונה לכל שגיון של אביו, ושאביו פוקד ומורה, וכמה שהוא מתנגד לכך, ובחר אשה שהיא עצמאית ויש על מי לסמוך, בפועל הוא מביא אותי למצב די דומה לשלה. אז נכון שיש שניים לטנגו, ולא הייתי איתו אם העובדה שהוא אדם חזק לא הייתה מתאימה לי. מצד שני, אני תמיד חוששת שזה התאים לתקופה שיצאנו ביחד, שאז הוא תמך והיה רגיש כשהיה לי עבודה קשה במיוחד, עם בוסית מגעילה ועובדת משפילה, ואילו עכשיו זה פחות ופחות מתאים. נורא מפחיד אותי. לעומת זאת, אני כן רואה את עצמי מקימה איתו משפחה.

nlיקרה,
אם את רואה עצמך כמקימה איתו משפחה, כדאי שלא תתייחסי לפליטת הפה שלו. גם אם היה בה יסוד אמיתי, זו יכולה היתה להיות יציאה מבלי מחשבה יתרה, שמטרתה היתה להכאיב לך באותו רגע נתון, ולא ביטוי להשקפת עולם. כפי שאמרתי, אתם צריכים לפתור את הדברים ביניכם בשיחה גלויה. אם הוא יבין שאת באמת מבינה את הצרכים שלו, יהיה לו קל יותר לראות את הצרכים שלך. אם הוא יחשוב שאת אוטמת עצמך לצרכים שלו, הוא יאטום עצמו לצרכים שלך, ובזה נסתיים הדיאלוג ביניכם. מצאו לכם פשרה ששניכם תוכלו לעמוד בה, והשתדלו להיות גלויים יותר זה עם זו מכאן ולהבא. ואם לא תצליחו לעשות זאת לבד, עשו זאת עם יעוץ מקצועי.