קבלה של בת זוג עם עבר מיני

שלום
יש לי חברה ואני אוהב אותה מאוד, אך יש לי בעיה שלא מפסיקה להטריד אותי והיא עברה המיני.
ביחס לגילה היא שכבה עם הרבה גברים, זה דבר שפחות מפריע לי מה שיותר מפריע זה הסיבות לכך שהיא שכבה עם אותם גברים שרובם כלל לא היו חבריה , ואני שעושה זאת מתוך אהבה מרגיש שיש לי בעיה לגעת בה עכשיו ולפעמים זה יוצר ריחוק ומחשבות על פרידה, האם יש לבעיה זו פתרון או שעדיף לחתוך ?

רמי יקר,
מכיוון שפתרון בדרך של הקטנת ההסטוריה המינית של חברתך אינו אפשרי, הפתרון האפשרי היחיד הוא היכולת שלך לקבל אותה. אני מבין את העובדה שמה שמפריע לך באמת הוא הנסיבות שבהן היא שכבה עם גברים, שאולי הם נוטים יותר למה שאתה מכיר מגברים - קשר מיני ללא קשר רגשי. זה נראה לכאורה מאיים, כי אולי היא תעשה זאת בהמשך כאשר משהו בקשר שלכם לא ייראה לה. זה החשש של גברים רבים, מאשה שהיא משוחררת מינית. ולגברים החשש מבגידה מינית הוא מאד משמעותי (אצל נשים, החשש מבגידה רגשית משמעותי יותר).אלא שנשים צעירות רבות נוטות להגיע לקשרים מיניים באופן שגם הן לא מאד מרוצות ממנו, בסופו של דבר, כי הן לבד מדי, כי הן חושבות שאולי זה ייצור אצלן רגש גם כשבסופו של דבר זה לא עושה זאת, או כי הן פוחדות שהצד השני ייטוש אותן כבר בתחילת הקשר אם זה לא ייקרה. רבות מהן אוספות מספיק ביטחון עם הזמן כדי להרגיש אחרת מאוחר יותר, או משנות את הגישה החופשית לחלוטין, זו שמגיעה דווקא עם הביטחון העצמי שנותן להן שחרור, כאשר הן מוצאות את הגבר שהן נקשרות אליו רגשית. כך שאולי אתה נסחף רחוק מדי בפחדים שלך. אתה צריך להכיר אותה מספיק כדי לדעת אם אתה יכול לסמוך עליה או לא, ולאו דווקא על סמך הסטוריה המינית שלה. שאל את עצמך ואותה מה היא חושבת, ולך עם זה. ואם אתה לא בטוח, ואתה כן אוהב אותה ורוצה בה, אולי כדאי שתלכו לטיפול, ביחד או לחוד (אתה), כדי לקבל את הביטחון שאתה זקוק לו.

קודם כל ברצוני להודות לך על ההתייחסות אני מעריך את זה מאוד, אני פונה אליך ממקום לא קל בכלל.

אין לי ספק שהיא לא תבגוד בי זה לא בא משם, כשאנחנו במצב אינטימי הדמיון שלי לוקח אותי למקום שעושה לי רע , איך היה עם גבר אחר, איך הוא נגע בה, באיזו קלות הוא קיבל את מה שרצה ואיך נראה קשר כזה ? איך הוא קורה? כי לעומתו עושה הכל מאהבה ותשוקה לבחורה.

מפריע לי שלא היה שם רגש וכשאנחנו מדברים על זה אני פשוט לא יכול לגעת בה יום - יומיים ולפעמים יותר, נהיה לי קר ואני רועד, וגם ממש כואב לי. אני ממש אוהב אותה, היא כל מה שמעניין אותי וכשהיא רואה שאני מסתגר היא נפגעת מכך כי אני גם האהבה הראשונה שלה וממש לא נעים לי שהיא מרגישה ככה.

רמי יקר,
אני מבין מה אתה אומר, וזה היה ברור גם ממכתבך הראשון. ניסיתי רק להסביר חלק מהסיבות שבגללן זה קורה לך, וגם, דרכן, מדוע אולי אתה צריך להניח לזה. אני יודע שזה לא פשוט. בסופו של דבר, הביטחון העצמי שלך והחרדות שלך הן חלק ממה שמשפיע עליך ועל מחשבות אובססיביות שאינן עושות לך טוב. אבל בסופו של דבר אתה הוא זה שצריך לעבור את השינוי הזה, אם תצליח. השאלה היא אם תוכל לעשות אותו לבד, כשהזמן הוא חלק ממה שיכול לעזור לך, אבל זה לא רק הזמן -זה גם דרך חשיבה אחרת. ואם זה לא יספיק, ואם חשוב לך להיות איתה, אולי כדאי לך ללכת לטיפול פרטני, וללמוד איך נפטרים ממחשבות אובססיביות. אחרי הכל, זה מה שזה, נכון?לכן, רמי, הפיתרון צריך לבוא ממך. היא לא יכולה לפתור לך את העניין, כי היא לא יכולה לשנות את העבר.קח אחריות, ועשה משהו. טיפול פרטני אצל איש מקצוע זה "משהו" כזה, אם אתה לא מסתדר אחרת.

מקל עלי להעלות את הנושא הזה פה מולך אני מרגיש שזה משחרר מעט את הבעיה.אלו אכן מחשבות אובססיביות, אם אני אוכל לשנות זאת אני לא בטוח בכלל, אני כן בטוח בכך שיהיה לי מאוד קשה לוותר עליה , יש ביננו אהבה גדולה.בכל מצב תודה רבה , לגבי פנייה לטיפול זה מביך אותי , גורם לי להרגיש כאילו אני חלש נפשית =\ אז אני בטוח שאני אפנה לזה.תודה

רמי יקר,
חשוב שתבין שהתחושות שלך הן תחושות טבעיות. נורמלי להרגיש כך, השאלה היא כמה מקום וכמה חשיבות אתה נותן לזה, ואם ועד כמה אתה מצליח להרחיק את המחשבות הללו ולתת מקום להווה ולמה שמתהווה ונחווה ביניכם. וכאן ברור שאם אתה מתקשה להמעיט בחשיבות העבר בשבילך, ולא נותן מספיק מקום להווה, אתה מסכן את המשך הקשר. זה משהו שצריך לעבד עם עצמך, ובעיקר, ללמוד להניח לעבר, וזה לא תמיד פשוט. זה תלוי לא רק ברצון הטוב שלך, אלא גם במבנה האישיות שלך, ובחרדות שאתה אולי נושא כתוצאה של מהחינוך שקיבלת ושל מנסיון החיים והחוויות שחווית בעצמך או בסביבתך.קל לי להבין את המבוכה שלך בעניין הפניה לטיפול. אחרי הכל, אני רואה זאת מולי, כמעט מדי שבוע, עם כל פונה חדש שמגיע אלי, ולפעמים גם עם אלו שאיתם אני נפגש כבר זמן מה, ורוצים להעלות על הפרק נושא שלא עלה קודם. זה אכן לא פשוט לעשות את הצעד הזה, וזו המבוכה הראשונית של להגיע ולדבר עם אדם זר על עניינים אישיים מאד, ולפעמים גם על חולשות, ופחדים, אבל איכשהו, בדרך כלל הזרות הזו חולפת מהר, והתובנות והשינויים שמגיעים אחר-כך יכולים להיות מאד משמעותיים.

עשיתי עם עצמי הרבה חושבים ואני באמת שחושב על פרידה למרות כל האהבה הגדולה שיש ביננו, כי לא נראה לי שאני אוכל אי פעם להשלים עם זה, באמת, קשה לי להשלים עם העובדה הזאת שהיא הייתה משהו שאני ממש לא מכבד וסליחה על הפרמיטיביות ככה חונכתי ל"בחורה מבית טוב" ל"בחורה קלאסה".אני יודע שזה הולך להיות ממש כואב גם לי וגם לה והאמת ? אני לא יודע אם אני בכלל מסוגל לעשות צעד שכזה, כי אני גם ממש אוהב אותה ולא כל כך רואה את עצמי בלעדיה.אבל כנראה שזה צעד בלתי נמנע (ככה זה מרגיש לי לפחות) איך עושים את זה נכון אני לא יודע ואם הצעד שלי נכון רק ימים יגידו.

רמי יקר,
חשוב על זה. חשוב אם אינך מוצא את הפיתרון הקל יותר. ובזה אני מתכוון לא לכך שהכי קל זה לעזוב במקום להתייסר. אני מתכוון לכך שאתה מעדיף לשאת בתוצאות, במקום לטפל בעצמך. אני לא מתייחס בהכרח לקשר הנוכחי שלך שאתה מפסיד. יתכן שתתייסר עליו בעתיד, ויתכן שלא. אני מתייחס לשאלה שאתה צריך לשאול את עצמך אם מחשבות אובססיביות, בין אם כאלו ובין אם אחרות, יפריעו או לא יפריעו לך בהמשך. ואולי עוד יותר, בדוק עם עצמך אם אינך זוכר את עצמך מתייסר במחשבות אובססיביות מסויימות, שהפריעו לך לתפקד. אם התשובה חיובית, אולי כן כדאי לטפל בעצמך. זו שאלה מסובכת שאתה צריך לשאול את עצמך ואשר לי אין תשובה ברורה עליה. אין כאן אבחון ואני לא מאבחן אותך. אני רק מציע לך לבדוק את עצמך.וחשוב לזכור באשר למחשבות אובססיביות: הן נראות מובנות מאליהן. ובצדק. לכולנו יש אובססיות ברמה כזו או אחרת. לכולנו יש מחשבות וטקסים, כל אחד עם אלו שלו, בענייני היגיינה, ובעיקר בשירותים ציבוריים, למשל. זה נורמלי ונחוץ. אבל כאשר זה חריג, וכאשר זה מפריע לחיים היומיומיים, ומטריד ואולי גם גורם לקבלת החלטות מזיקה, כדאי לשקול טיפול.