צניחה חופשית בזוגיות: איך להתמודד

ד"ר חסון שלום
רב,אני בת 27 ובן זוגי מזה שנה בן 28. הקשר ביננו התחיל בצורה פתוחה וזורמת, דיברנו על הכל והיתה תחושת התאמה זוגית, מינית ואינטלקטואלית מדהימה.היו כמובן עליות ומורדות. נתקלנו בלא מעט בעיות תקשורת ביננו בעיקר בגלל פרשנויות מוטעות אך הן היו נפתרות כמעט מיד.לפני כחודשיים שוחחנו על אי הבנה נוספת ביננו וגיליתי שהעניין משפיע על בן זוגי בצורה הרבה יותר עמוקה. הוא פתאום חשף בפניי רגשות שלא ידעתי על קיומם. הוא טען שהוא מבולבל בחייו הפרטיים, כששאלתי אם הוא מבולבל לגבינו הוא לא הכחיש מיד- דבר שגרם לי לתהות אם הוא כנה איתי לגמרי בנוגע לרגשותיו בכלל.שוחחנו על עתיד הקשר פעמים רבות. נושא החתונה עלה לא מעט, אך לאחרונה כשהעליתי את הנושא לאחר כ"כ הרבה דיבורים וניסיתי לברר האם הקשר הזה הולך להתמסד בקרוב - הוא נסוג אחור, וכך הגיעה הנפילה הגדולה! אני מרגישה שנפתחתי יותר מידי, והלכתי בעיניים עצומות אחר מטרה שאולי כלל לא תתממש, כבר איני בטוחה אם הוא האדם המתאים לי כפי שנהגתי לחשוב,אני כל הזמן תוהה האם הוא מסתיר ממני רגשות נוספים בגלל הפחד שלו מתגובתי או מעימות ביננו. חשוב לי לציין שאני בסערת רגשות כבר כחודש ימים וזה כמובן משפיע על הזוגיות שלנו. אני מאד כועסת על עצמי אך בעיקר מאוכזבת ממנו על שהרגיש חופשי מספיק לשפוך את רגשותיו וכוונותיו אך כשדובר על יישום בפועל הוא נסוג אחור.אני אוהבת אותו מאד, ועד המשבר הזה היה לי ברור שהוא האדם שאיתו אני רוצה לבנות עתיד משותף אך עכשיו אני מאד מרוחקת ומאד קשה לי להתקרב אליו. בסוף השבוע הקרוב הוא נוסע לטיול עם קרוב משפחה - דבר שמעמיק את הפערים ביננו כרגע. אני אובדת עצות. איך אני מתגברת על הכעס העצמי ועל האכזבה ממנו, ומחזירה לעצמי את הביטחון?

סיגל יקרה,
את בעיקר פוחדת מכאב של אכזבה. כשאת אומרת שאת מרגישה שנפתחת יותר מדי והלכת בעיניים עצומות אחר מטרה שאולי לא תתממש, את בעצמך מתחילה להיסוג. כשאת מתחילה להיסוג, גם הוא נסוג. כשהוא נסוג, את פוחדת עוד יותר, ואז את מתקפדת עוד יותר, ומה הפלא שאת בסערת רגשות.בקשרים, לא יכול להיות שלא תהיה צניחה פה ושם. לפעמים איטית וקצרה, לפעמים חופשית, אבל עם אפשרות לבלימה. ברגע שאת, במקום להחזיק את החבל, מתחילה לצנוח איתו, הסיכוי שלך לעצור את הנפילה קטן יותר. וחרדות, מזינות נפילות באופן חופשי. גם כי הן מגבירות את חוסר הסבלנות שלך.להפסיק זה החלק הקשה. צריך לעשות זאת דרך הדחקה והרחקה של הדאגות, בין אם על-ידי חשיבה חיובית (גם מתוכננת), מוזיקה קצבית, אוירה אופטימית ומשעשעת (קומדיות למשל), ספורט, חברים טובים. ובכל פעם שאת נכנסת לסחרור של חשיבה לא טובה, בחרי לך נקודת מפלט אופטימית. זו אינה בריחה מהמציאות, אלא נסיון להתגבר על הצניחות שלך, ולבנות את עצמך כעוגן. ואז יהיה לך קל יותר לא להשליך עליו את הציפיות השליליות שלך, כי אלו מהוות משקל נוסף שמאיץ את הנפילה כנגד ההתנגדות הטבעית. אם משהו לא בסדר, תני לזה לקרות באופן טבעי, מבלי שתאיצי בתהליך, רק כדי לדעת יותר.

ד"ר חסון,קודם כל תודה רבה על התגובה המהירה. עוזר לי מאד לקרוא את תשובתך.אני חוששת שבעייתי גדולה יותר. אני נמצאת בתקופה שבה אני מרגישה בודדה מאד וכמו כל דבר בחיים הכל מתגלגל ככדור שלג. היו לי הרבה מאד חברים בעבר אך בשנה האחרונה הקשרים החברתיים שלי קצת הוזנחו: חברים שהתחתנו ועסוקים במטלות היומיום, חברות שפנו לדרך שונה משלי ואני עם עיסוקיי. בן זוגי לעומת זאת הוא אדם מאד חברותי ותמיד מוקף אנשים (גם אני אך מכיוון שחברתי הטובה טסה לחו"ל לחצי שנה אני מרגישה אפילו יותר לבד). יש לי לאן לברוח, לעבודה או ללימודים, אך זוהי לא בריחה המספקת את צרכיי בשלב זה, איני מצליחה להתרכז ואני מרגישה די בודדה.יש בי קינאה מסויימת בחברי שיש לו חיי חברה מספקים ומלאים. גם חיי מלאים תודה לאל אך בהחלט לא מספקים בשלב הזה. אני לא רוצה להיות תלויה בו או מרירה והאמת היא שאין לי כח להיות הסלע האיתן כרגע. מה לעשות??שוב תודה רבה על הכל....

סיגל יקרה,
תצטרכי לבנות לך תחליפים לחברות ולקשרים החברתיים אחרים, ולעסוק בעיסוקים נוספים, ואולי גם להצטרף לחלק מאלו של החבר שלך. אבל לא להיות לבדך, וגם לא להיות תלויה בו בלבד. תלות בו גורמת לך, באופן טבעי, לחרדות גדולות יותר מפני עזיבה.

ד"ר חסון,תודה רבה על תשובתך, אבל ניסיתי להתגבר על רגשותיי ואפילו לגייס חברה ליציאה נחמדה בערב. זה לא ממש הלך! אני חושבת שמרפי מחפש אותי כי בכל פעם שאני אוזרת אומץ לעזור לעצמי אני נתקלת בכל מכשול אפשרי ונאלצת לה-ס-ת-ג-ל!! אני שונאת את המלה הזו!!אז, בטיפשותי למרות האינטואיציה שצועקת: "לא" ברור - יצאתי עם בן זוגי, במטרה ברורה: להינות! כמובן שלא יכולתי להחזיק כלום בפנים ובסוף הערב נפרדנו.אני מאד אוהבת אותו אך אני יודעת שהוא לא יעשה כרגע מספיק בשביל להישאר יחד. הוא נמצא (כך הוא טוען) ברחמים העצמיים שלו ויש לו מנגנון הרס עצמי והיה לו תסריט בראש שאם כלום לא הולך לו אז אין סיבה שבזוגיות ילך.איני מבינה אם הוא זועק לעזרה או עושה מניפולציות רגשיות, אם הוא רוצה אותי באמת ואין לו כח להתאמץ, או שהוא מנסה בעדינות לסיים את הקשר הזה.השאלה הרגילה: מה לעשות????תודה על עזרתך, הפורקן מאד מועיל....

ד"ר חסון, שלום שוביש הרבה התפתחויות ביממה האחרונה, בגלל סיבה זו אני כותבת כ"כ הרבה....מסתבר שבן זוגי התאכזב ממני גם כן. הוא מגיע מבית מסורתי שאינו שומר שבת ומנהל אורח חיים חילוני עם זיקה למסורת (קידוש...)אני לעומת זאת מגיעה מבית דתי מסורתי (מאד פלורליסטי) ומנהלת גם כן אורח חיים חילוני עם זיקה לדת... מהבחינה הזו אין ביננו בעיות.אך מכיוון שעלה נושא מיסוד הקשר ניתקלנו בבעיה חדשה: הוא רוצה לגור איתי לפני חתונה ואני לא. יש פערים בתפיסותינו: אני טוענת שאם קשה לו להציב מטרה של חתונה באופק (נגיד עוד 7 או 8 חודשים ואנחנו כבר שנה ביחד) אז הוא לא בשל מספיק כדי לעבור לגור איתי, ומעבר לכך אין בזה טעם לדעתי. הוא טוען שכך הוא יקבל יותר ביטחון ביחסים ואילו אני טוענת שהוא משתמש בזה כדי לצאת מהבית ולהרגיש עצמאות סוף סוף. (הוא מעולם לא גר לבד, הוא בן 28 וזה מציק לו- דבר שאני מבינה מאד).בגלל אמונתי והערכים שגדלתי עליהם אני מפחדת שאם אסכים לעבור לגור איתו, לא אהיה שלמה עם ההחלטה, וזה יביא להדרדרות...האם אני צריכה לוותר? הרי מטרתנו משותפת... שנינו רוצים בהתקדמות הקשר.אבל אני זקוקה לביטחון מסוג אחד והוא זקוק לביטחון מסוג אחר... אז מה עושים??תודה על זמנך

סיגל יקרה,
ויתורים הם דבר קשה, כאשר מדובר בעניינים מהותיים. ולך, לא לגור ביחד לפני החתונה זה עניין מהותי, ולו כן לגור ביחד קודם זה עניין מהותי. הפתרון נובע מהשאלה למי זה מהותי יותר (ולכן מייכוללהיות גמיש יותר ומי פחות), ומימוכןלהתגמש יותר (כלומר, עניין של רצון להייטיב עם הצד השני, ולקבל אותו ואת עמדותיו – שאלות של אגוצנטריות מצד אחד, ואהבה נותנת מצד שני). הבהרת היטב את השיקול שלך מדוע לא. אני יכול גם לחדד את זה ולשאול, מה יקרה לך ולתחושות שלך אם תגורו ביחד, ולאחר חצי שנה הוא יגיד שלא מתאים לו, או אם את תחליטי שנוצרו תנאים או חיכוכים שאינם מתאימים לך? האם יהיה לך קל לחיות עם ההחלטה שלך אז, ומה המחיר מבחינתך? קחי בחשבון שגם זה מחיר.קל לי לומר לך שחשוב לחיות ביחד לפני הנישואים, כי לומדים הרבה דברים זה על זה שחשוב לדעת אותם קודם. אבל אני מגיע לזה ממקור חילוני מאד, ולא ממסורת שאומרת אחרת, ושאם לא אלך לפיה, אשלם מחיר. ולכן, את היא זו שצריכה לקחת בחשבון את כל אלה, ולהחליט בעצמך, וביחד איתו.

ד"ר חסון תודה רבה לך... אני נמצאת בפורום 3 ימים בקושי, וקיבלתי ממך עזרה אדירה!!!הצורך בפורקן למישהו אובייקטיבי מקנן אצלי יותר מידי זמן....אז.... שוב תודה!