ציפיות בקשר וחצי

שלום,
אני בת 22, נמצאת במערכת יחסים קרוב ל9 חודשים עם גבר בן 31.
אני אנסה לעשות סיכום של מערכת היחסים הזאת, אבל אלה השאלות הכלליות- האם להתמקד יותר בעתיד? האם להינות מהרגע? או לשקול פרידה?
במשך החודשים הראשונים היה לנו סקס נהדר, חיבור מיידי. הוא הכיר לי קצת מעולם הסאדו, באופן אינטימי שכזה; הרי כמובן שהיו לי חששות, אבל ברגע שהבנתי שהוא מעריץ ואוהב אותי לא היה לי ספק בכלל שזה מכניס פלפל, ושהוא לא יפגע בי.
אחרי זמן מה עניין הסאדו הפסיק והיה לנו סקס "זוגיותי" יותר, למדנו להכיר אחד את השני, להתווכח בפעם הראשונה (גם הוא וגם אני לא רבנו מעולם עם בני זוג קודמים, או מנוחות מסויימת ששנינו משדרים או מחוסר התעמקות במערכת היחסים)
הכל היה נחמד, היו לי כמה ספקות משום שאנחנו שונים, וזה מפריע לי. אני לא ראיתי את עצמי איתו חיים שלמים, מהסיבות האלה בעיקר-
הוא מאוד לוגי, ואני לא אוהבת לתכנן דברים מראש.
הטעם המוזיקלי שלנו שונה קיצונית.
הוא אדם של טכנולוגיה, אני של טבע.
האורח חיים התזונתי שלו מזעזע ומפונק, ואני אוכלת בריא ולא בררנית בכלל.
הוא פחות היגייני ממני (מצד שני רוב האנשים פחות היגיינים ממני, רק שלי הייתה מן סוג של פנטזיה שאני אשנה את הבחור שיהיה איתי)
הוא לא אוהב לשתות אלכוהול. אני יודעת שזאת סיבה מטומטמת, אבל האמת הפשוטה היא שזה מבאס לשתות לבד ואף פעם אין את האווירה החמודה הזאת כששותים וטיפה משתכרים ביחד.
הוויכוחים שלי איתו מעצבנים ברמה שתמיד עוברת לי בראש המחשבה להפרד תכף ומיד.
לפעמים התשובות שלו כל כך לא ענייניות שאני ישר משליכה את זה לחינוך הדתי שהיה לו, לחוסר התאמה המחשבתית שלנו מהליבה.
בזמן האחרון אנחנו פחות שוכבים. דיברתי איתו על כל מה שכתבתי פה. ככה שהבעיה היא לא תקשורת.
הוא הלך לרופא ולדעתי הכל יצא תקין (מלבד אורח החיים שלו, שהיה ככה גם בתחילת הקשר שלנו. )
אני מנסה להיות יוזמת, להכניס פלפל, להכניס קצת ממה שהיה לנו בהתחלה... פשוט נראה שהוא התעייף מהבחינה הזאת. לחצים בעבודה וכו'.
אנחנו אוהבים מאוד. יש ימים שאני מתגעגעת אליו אחרי שעה שלא ראיתי אותו, עם דמעות בעיניים, ויש ימים שקשה לי, ואני אפילו אומרת לעצמי- "לפחות לא תהיי איתו כל החיים."
אני מרגישה שהוא אוהב אותי ונאחז בקשר קצת יותר ממני. אולי זה אמיתי ואולי זה נובע מפחד להשאר לבד בגיל הזה.
הדילמה הכי גדולה היא- אני טסה בעוד חודש וחצי לטיול הגדול במזרח, כ4-6 חודשים. מה עושים? האם יש טעם לפשפש בכל זה, ואולי עדיף פשוט לתת לעניינים לזרום ולהתמודד עם הבעיה כשתגיע? כרגע טוב לי, באופן כללי.
אני ממש -ממש- מצטערת על האורך של ההודעה. מפוזרת מהכל בזמן האחרון.
תודה

כינוי יקרה,
אני חושב שיש לך ציפיות, שאני לא יודע אם הן מציאותיות או לא, שהקשר יימשך גם אחר-כך. או אולי את רוצה להבטיח שאם (והדגש עלאם) את תרצי, שזה יהיה כמו שצריך. ברגע שזה מה שמכתיב את הרגשות שלך בחודש וחצי הקרובים, את מפסידה לא מעט שמחת חיים בחודש וחצי הקרובים, עבור משהו שאולי יהיה ואולי לא.את יוצאת בעוד חודש וחצי לטיול של כחצי שנה. האם בחודש וחצי הללו את מתכננת להתחיל קשר חדש? - אם התשובה שלילית, אז תבחרי לעשות את מה שהכי מתאים לך בחודש וחצי האלה עבור החודש וחצי האלה, איתו או בלעדיו. בעוד חצי שנה, לכשתחזרי, תוכלי להחליט שוב אם להמשיך או לא, לפי מה שיתפתח אצלך בזמן זה, או לפי מה שיתפתח אצלו. ובמהלך החצי שנה הזו, או שהקשר יחזיק מעמד, או שלא. כך או כך, העובדה שהוא לא שותה אלכוהול לא תפריע לך כשתהיי בטיול הגדול שלך, נכון?לעומת זאת, אם בחודש וחצי הקרוב קיימת האפשרות שיתפתח אצלך קשר חדש שיימשך גם לאחר שתחזרי, הסיפור הוא שונה.