מיניות וזוגיות: קצב וסבלנות

שלום,
מזה כמספר שבועות אני יוצאת עם בחור שהכרתי לפני כשלושה חודשים(דרך חברה) ואט אט התפתחו באופן טבעי מידידות להבעת עניין משותף ביחסים "רומנטיים". בשבועות האחרוניים, מעבר לכיף ההדדי ולבילויים, התקרבנו גם פיזית ונוכחנו לגלות שקיימת משיכה הדדית טובה, אולם באופן מחושב, לפחות מצידו, לא מיהרנו לקיום יחסי מין מלאים, אך כן גילינו את התשוקה שבינינו.חוויתי קשרים קצרי טווח רבים, אך הם לא טובים/הדדים וכן מתוסבכים בפן המיני. אולם אחרי שהייתי בטיפול תקופת מה וכן לאור ההתחזקות הפנימית שלי, אני מאמינה שהצלחתי (שוב, באמצעות עבודה עצמית לא מבוטלת..)להתמודד עם החששות והעכבות שלי ולפנות למקומות "טובים יותר".על כן, הרגשתי בטוחה להפתח בפניו ולתת בו אמון משום שגם חשתי שהשבועות האחרוניםהיו אמיתיים מאד,הדדים ומרגשים.הוא עצמו "חסר ניסיון", חווה קשר אחד של 8 חודשים (לפני כשנה) וקשר "בריא" יחסית, אף על פי שאחד מסיבות ההיפרדות קשורה בעובדה שחברתו לשעבר רצתה "יותר" ולו- ירד החשק..אתמול הוא ביקש להשאר לישון אצלי, והראה לי שקנה קונדומים..(אני מצידי ממש לא לחצתי או דרשתי שיקרה משהו..אפילו לא ידעתי שהוא "מוכן" לזה..כי עד כה הוא אמר שזה לא מרגיש לו עדיין נכון..מוזר, שהתפקידים המגדריים קצת התהפכו להם במקרה שלנו..ואולי זה לא במקרה עם כל מה שחוויתי..איפשהו היית זקוקה לגבר שלא לוחץ וכו) בכל אופן, אתמול בערב העניינים התלהטו במשך הרבה מאד זמן אבל הוא נמנע מלשכב..(ולא בגלל בעיות פיזיות!) ואני, שככ מתוסבכת עם ההיסטוריה שלי "יצאתי מדעתי"..ניסיתי לבקש שיסביר לי מה גרם לו להמנע? ביקשתי שיישן בחדר אחר (לא בשביל להעניש אותו, אלא כי הוא פשוט סרב לומר לי למה הוא מסרב, והרגשתי נורא להיות לידו) בבוקר הוא עדיין לא ידע להסביר לי..נתתי לו את כל האפשרויות הקיימות להימנעות שלו, והוא טען שהוא מעוניין בקשר איתי ושזה לא קשור בי וכנראה חוסר ביטחון שלו..אבל- שזה מעולם לא קרה לו.הרגשתי תסכול אדיר. סוף סוף, חיבור אמיתי (שלא נמצא רק בראש שלי או של הצד השני, קרבה אמיתית, אינטימיות וגם- משיכה) אבל לבחור יש בעיות עם מיניות, בעיות שאני עמצי התגברתי עליהם בעצמי במשך שנים..ואני לא יכולה לעזור לו..פשוט לא יכולה..זקוקה לבחור שבטוח בעצמו בתחום הזה.אני יודעת שהרבה פעמים היכולת לקיים יחסים וכן יחסי מין בעצמם מונעים מטיב הקשר וכו' ולכן חששתי שהוא חושש בגלל שהוא לא מספיק "בטוח" עדיין...אבל הוא טוען שזה לא העניין כי הוא יודע שהוא רוצה להיות איתי אבל משום מה הוא מכניס את עצמו לסרטים ונשבע לי שהוא לא יודע מה הסיבה לכך.אני מצידי, לא אוכל לתת את עצמי והפגע (שוב) עם בחור שלא יודע למה יש לו ספקות לגבי קיום יחסים איתי..שוחחנו על זה בבוקר והוא אמר משהו נכון, שאנחנו צריכים לשחרר את הנושא ולהרגע ואז דברים יסתדרו. אבל אני חוששת- אני חושבת שהוא חייב להבין מה מונע ממנו ולמה הוא בסרטים..אחרת הקשר יבנה על כרעי תרנגולת ולי- ממש לא בא לחזור על טעויות העבר.אודה לעזרתכם..

בת 26 יקרה,
לא קל להיות פתוח מינית בזוגיות. המון זוגות חיים עשרות שנים ביחד, ומעולם לא דיברו על מין. המון זוגות חיים עשרות שנים ביחד, ומעולם לא אמרו זה לזו מה היו רוצים שבן או בת הזוג שלהם יעשו, ומה טוב או לא טוב להם. אתם רק בתחילת הקשר, ורק התנסיתם לראשונה בנסיון הזה. הוא לא חופשי עדיין לומר לך מהם הפחדים והחששות שלו. את חרדה מכך שיחזרו לך דברים שחווית קודם.הוא צודק. אתם צריכים זמן ושקט. לפחות, הוא צריך אותם. במרבית הזוגות המגע המיני הראשון אינו מוצלח. כל המורכבות הזו שלנו היא בעלת משמעות, כי היא מרכיב בחיזוק הקשר. כך שככל שהקשר משמעותי יותר, וככל שרוצים אותו יותר, כך גם מוכנים להשקיע יותר במיניות, בהבנה של מה שקורה, וברצון לענג. זה תהליך שצריך סבלנות. אם הוא מוצא חן בעינייך, לכי בקצב שלו. אם את חוששת מדי להיפגע, כי אולי זה לא יהיה מוצלח, הסבלנות תיגמר לך מהר יותר, ואולי מהר מדי. אם את אומרת לעצמך: אני מוכנה לקחת את הסיכון של פגיעה, כלומר, שבסופו של דבר לא ארצה, כי הוא שווה את זה, תהיה לך יותר סבלנות. וקחי בחשבון שיתכן שמסיבות שונות הוא אכן מיני פחות. אבל זה לא אומר שלא יכולים להיות לכם חיים מיניים מספקים. בדרך כלל אחד מבני הזוג (ובדרך כלל אחת) מיני פחות, ובכל זאת חיים חיים מספקים.