פתרון משבר זוגי: איך להתקדם?

שלום רב.
רציתי להתייעץ בנושא קצת מורכב ואני אנסה לפרט כמה שיותר.אני בחורה בשנות השלושים המוקדמות . עובדת וגרה בדירה שכורה .לפני כחמישה חודשים נפרדתי מבן זוג אחרי קשר של שנה ושלושה חודשים כולל מגורים משותפים של 10 חודשים.הקשר איתו התחיל טוב, הרגשתי שהוא אדם טוב, היתה לי שיחה משותפת איתו והרגשה טובה ונוחה. אחרי 5 חודשים יחד, החלטנו שאני עוברת לגור אצלו. במהלך הזמן שלפני המגורים המשותפים הרגשתי שהוא קצת קמצן , מתחשבן על כל מה שהוא מוציא ולא מפנק אותי במתנה מידי פעם אפילו קטנה, רק בחג או ביום הולדת. יש לציין שאני לא מחפשת את הכסף אלא את תשומת הלב והרגשה שהוא אוהב אותי. הוא אמר לי שאוהב אותי אבל לא ידע גם להביע את הרגשות שלו כלפיי במילים. כך שלא מביע במילים ולא במעשים. נוסף על כך התחשבן על נסיעות ברכב שלו, היה נוסע פעם אחת ברכב שלו ואח"כ היה אומר לי שצריך לנסוע בשלי כי פעם הקודמת נסענו בשלו. לאחר מכן שעברנו לגור יחד, שאלתי אותו מה הוא משלם בדירה ומה אני צריכה לשלם, והוא לא רצה להיכנס לזה בהתחלה ואמר עזבי את זה עכשיו. כשהגיעו חשבונות אמר שנשלם חצי חצי. בשאר הדברים היה מתחשבן איתי בלי סוף . הייתי עושה קניות כל הזמן על חשבוני והוא היה בקושי קונה, משחק אותה "ראש קטן" כי אני חיה כביכול על חשבונו בדירה שלו (כי לדבריו אני חוסכת שכר דירה). כשראיתי שהדירה מהווה בעיה לזוגיות הצעתי שנשכור יחד דירה אחרת והוא ישכיר את דירתו. הוא לא הסכים בשום פנים ואופן. נוסף על כך רצה שאני אפצה על שהותי בדירה בכך שאני קונה ומשקיעה בדברים לבית. הוא לא כ"כ הראה נכונות להשתתף בדברים אלה. לי נמאס ורבתי איתו מריבה גדולה ואמרתי שלא מתאים לי לחיות בהתחשבנות שלו ולא טוב לי ואני רוצה לעזוב. דיברנו ושוב המשכתי איתו , לאחריה באה עוד פרידה של שלושה שבועות התגעגעתי וחזרתי. ושוב מריבות על אותו הדבר. הוא ניסה להשתלט עליי בתחום הזה, וגם על אופן התנהלותי בבית. לבסוף עזבתי אותו יום אחרי ריב גדול, מבלי להתריע בפניו. ארזתי את החפצים כשהוא לא היה ודיברתי איתו בטלפון ואמרתי שאני עוזבת. הוא לא ניסה להשאיר אותי ורק אמר שעשה הכול בכדי שהקשר יצליח. לי לא היה נראה כך. מאוד כאב לי שהוא היה מוכן להפסיד הכול בשביל עקרונות שקשורים לדירה שלו. אני עדיין מנסה להבין האם יש בסיס לטענות שלו שאני הייתי לא בסדר כי אני בסה"כ לא משלמת שכר דירה ולא יקרה כלום אם אני אקנה מידי פעם משהו לבית. זה נראה הגיוני שבן זוג שאומר שהוא אוהב אותי יתייחס אליי כמישהי שצריכה לפצות על כך שהיא "חוסכת" שכר דירה.? הרי הדירה שלו והוא לא משלם עליה שכירות, אחרת הייתי משתתפת . אני ממש במשבר מאז הפרידה ומתגעגעת אבל כועסת על מה שהוא עשה לי ואיך שהתנהג אליי. האם יש לי על מה לדבר איתו בכלל כדי להבין מה הניע אותו להתנהגות זו. הוא נשאר בעמדה שלו עד הפרידה , למרות שאני הלכתי המון לקראתו בנושא זה. האם לדעתך יש סיכוי לפתרון ?

אביבית יקרה,
ככל שהמשקעים גדולים יותר, כך קשה יותר להגיע לפתרון מאוחר יותר. כרגע, אתם במשקעים שלאחר מריבות, הבסיס להתמרמרות שלך ולאי ההסכמה שלו ברור לשניכם, ויהיה לכם לא קל להשלים מבלי לדבר על זה ולהחליט על משהו.מבלי להכנס לעניין היחסים ביניכם, שהוא חשוב ביותר, הייתי אומר שמבחינה כלכלית אני חושב שלא אטעה אם אומר שהחיים איתו היו לך זולים יותר מאשר החיים בנפרד. על פניו לכן, מבחינה כלכלית – את חוסכת כסף כשאת איתו. מצד שני, ושוב, כלכלית בלבד, גם הוא חוסך כסף כשאת איתו, כי אמנם יש הוצאות דיור נוספות משהותך בדירה (חשמל, מים), אבל הן מתקזזות כשאת קונה אוכל פלוס, שזה יותר. כך שבעצם, כלכלית שניכם מרוויחים. אבל כאן נכנסים ענייני היחסים שביניכם. את חושבת עליו כבן זוג, והיית רוצה לוודא שיש לך בן זוג נדיב. לדעת שיש מי שחושב עליך, ומנסה לדאוג לכך שלא תהיי לחוצה. מצד שני, עושה רושם שהוא לחוץ בעניין הכספי, מה שמקשה עליו להיות נדיב כלפייך, ולכן הוא מתחשבן. האם זה בגלל הרקע המשפחתי שלו? האישי? העובדה שהוא מסתכל לעתיד וחושש שבמשפחה יהיה עוד יותר קשה ורוצה לחסוך? – אני לא יודע. עושה לי רושם שבכמעט שנה שאתם גרים ביחד לא הצלחתם לראות את עצמכם כיחידה כלכלית אחת, כלומר – כזוג עם עתיד משותף. אולי כאן היה הכשל של שניכם.האם יש לזה עתיד? אולי. אם תצליחו לומר זה לזה – כאן הבעיה, הראייה לעתיד. ואולי יש לכם עתיד אם תצליחי את לומר לו – אתה יודע מה? אני חושבת ששנינו לא התנהגנו כזוג שרואה עתיד ביחד. אני נלחצתי, אתה נלחצת, בוא וניתן לזה צ'אנס מחודש, ונשנה משהו בהתנהגות שלנו. אני מבינה את הצורך שלך ואשקיע את מה שראוי להשקיע כאילו שאנחנו זוג, ואני רק רוצה שתבין גם את הצורך שלי לדעת שאנחנו ביחד, שלא ארגיש צורך לשמור משהו בצד אם זה לא יילך. תן לנו להיות זוג לכל דבר ועניין, והשתדל להיות נדיב כלפי בדברים הקטנים, ולהראות לי שאתה רוצה אותי. זה כל מה שאני רוצה.

ד"ר חסון שלום .
ראשית תודה רבה על התשובה המפורטת, רואים שאתה עונה מכל הלב.רציתי להתייעץ על עוד משהו . מאז הפרידה ולאחר שאני יצרתי קשר על מנת לקחת את חפציי, הוא לא יצר איתי קשר בכלל. אחרי הפעם הראשונה שנפרדנו אני יזמתי את השיחה ושלאחריה חזרנו , לכן אני לא בטוחה שגם הפעם יש לי סיבה ליזום שיחה. אתה לא חושב שמי שרוצה את הבחורה יילחם קצת יותר כשהיא רוצה לעזוב? למרות שהוא לא תכנן להיפרד ממני כנראה באותה תקופה, הוא גם לא מנע ממני ללכת. לא רצה להבטיח הבטחות שכביכול הוא יודע ואמר לי שהוא לא ישתנה ב- 180 מעלות. הוא גם רשם לי במייל כתגובה למה שרשמתי לו שלא משנה מה אני אגיד, אני כבר לא אשנה אותו והוא לא ישנה אותי , יש דברים שהוא השלים איתם לטענתו ויש דברים שלא ושם ניסה לשנות אותי. הרגשתי שהוא נפגע מכך שעזבתי אותו, הרגשתי בניסוחים שלו שהאגו שלו פגוע והוא מת לדבר איתי, אבל הוא לא ניסה להתקשר. האם היית מציע אולי לרשום לו מכתב ולהשאיר לו ליד הדלת במקום להתקשר. ? אולי אחרי שהוא יקרא אני צריכה לראות מה תגובתו? כתבתי לו מכתב ושם כל מה שיושב לי בלב. אולי אם אני אפנה אליו הוא ירים את האף עוד יותר עליי? איך לעשות זאת מבלי להרגיש שאני מרימה לו את האגו ? אודה על עזרתך.

אביבית יקרה,
אני לא בטוח שמכתב שבו תגידי את "כל אשר על לבך" יעשה את זה. אם יש בזה דרישות ממנו, או הסברים מדוע הוא לא בסדר, הוא יכול דווקא להתייאש. יכול להיות שמה שהוא צריך הוא דווקא לראות שאת מבינה אותו. סביר להניח שכשם שאת מרגישה פגועה ולא מובנת, ושהוא לא הלך או הולך לקראתך, הוא מרגיש דומה. אם אתם רוצים להיות ביחד, אתם צריכים לגשר על הפער הזה, ואת זה עושים דרך הליכה זה לקראת זה. מחשבות על האגו בדרך כלל מרחיקות. את כבר עסוקה בשאלות של איך היחסים ביניכם ייראו אחר-כך, ועד כמה האגו שלו יהיה רם יותר (מה שיפריע לו להתרכך, לדעתך), כשעוד לא בטוח שיהיו יחסים. אם יש סיכוי שלא יהיו יחסים, חפשי דרך ביניים.