פתרון מחלוקת: מהו 'אמצע'?

(בהמשך לשאלה בקישור הזה:http://www.starmed.co.il/Forum/Msg/768857)פלוני יקר,הבחנת נכון בעובדה שמרכזם של הויכוחים הוא הצורך להיות "צודק". ההתחלה של הגישה שלך שנבעה מכך נכונה: להסביר לא מתוך כעס, ולא מתוך נסיון לתקוף או להנמיך את הצד השני, וכן גם להדגיש שאתה אוהב אותה. אבל הסיומת שלך בעייתית, כי היא נוגעת במרכז הבעייה. אתה אומר "אני רק רוצה שתדעי לפעם הבאה..." והרי כל הויכוח נועד לפעם הבאה. ויכוחים חריפים מגיעים כתוצאה משני סוגי חרדות עקריים, האחד נוגע ליוקרה וכבוד עצמי, ומהחשש שמא מאבדים אותו בעיני הזולת, והשני מתוך הפחד לקבוע תקדים שיישאר מכאן ולהבא. לפעמים בעיקר כאשר המחשבה שעוברת היא: טוב, אז בתנאים האלה זה עוד יכול לעבור, אבל יום אחד התנאים יהיו קשים יותר (ילדים, מעבר דירה, משכנתא, מחלות, עומס עבודה – כל דבר שיום אחד יכול לקרות, ויכניס את הזוג ללחץ), ואם הצד השני לא מוכן להתגמש, החיים יהפכו לגהינום. ולכן, ברגע שהכנסת את ה"לפעם הבאה", לקחת את זה לכיוון של "אל תראי בזה תקדים". אם על זה היה הויכוח מראש, על הפעם הבאה – וגם אם היא לא הוזכרה בכלל - לא פלא שהיא היתה חייבת להתווכח איתך כדי שתבין שהתקדים שאתה רוצה ליצור לא יתקיים.כתבת שאתם עקשניים ודעתניים. הסיבה לכך, בדרך כלל, היא או חרדות מפני מצבים עתידיים, ומפני תקדימים שלא יתאימו לכם (בין אם בשל רצון אגואיסטי להשתחרר ממטלות, ובין אם בשל תחושה של עומס, אמיתי או מדומה, שאתם חוששים שיהיה לכם קשה להתמודד איתו), או חרדות מכך שהצד השני לא יעריך אתכם, כלומר, עלול לנטוש אתכם יום אחד. נסו להבין את מקור הפחדים שלכם, כי הם שמפריעים לכם להתגמש. אם תצליחו, יהיה לכם קל יותר להפיג את הפחדים זה של זו. בדרך כלל יעוץ מקצועי יכול לעזור לכם לעבור את התהליך הזה, אבל בדרך כלל גם אנשים לא חושבים בכיוון הזה, ולכן לא מצליחים לעשות זאת לבד.ולגבי מה שכתבת מנקודת המבט שלה:במכתב שלך (הראשון), פרטת יותר את הקשיים שנוצרים לך בעבודה, מאשר את הקשיים שנוצרו לה בלימודים היום, במכתב "שלה".במכתב "שלה" כתבת "אני לא חושבת שהוא מבין את ההרגשה שלי ואת צרכי". זה כנראה נכון, אבל כשאני קורא את מה שכתבת בשמה, אני לא מצליח לראות שם אתההרגשהשלה, והצורך היחיד שאתה כותב עליו הוא "שיהיה לי קל יותר בנסיעות ללימודים". מה אני אומר בזה? – שהבנת את הדברים, עדיין, רק מן הפה ולחוץ. לא באמת הבנת אותה. נסה ללמוד מהם הפחדים שלה, להבין יותר את הפחדים שלך, ונסו להרגיע זה את זו שם, בנקודות האלה.וסתם שאלה: האם לא תוכלי למצוא איזו שהיא פשרה, בין אם בזמן או במקום? למשל, מקום מגורים אי שם באמצע, שייתן לכל אחד מכם חצי שעה נסיעה לכל צד, שזה סביר?

קודם כל המון תודה..... אני מקווה שאצליח להבין עד הסוף וליישם את עצותיך.ולשאלתךשנינו סבורים שאין טעם בלגור באמצע כך שיוצא שלשנינו יש נסיעה בבוקר.לגור באמצע זה לא אומר חצי זמן נסיעה לכל אחד עם אלמנט הפקקים.....ושוב תודה.

פלוני יקר,
והרי כבר הבהרתם ששניכם עקשניים ודעתניים. האם בגלל זה שניכם סבורים שאין טעם לגור באמצע? - כי כל אחד רוצה שילכו על-פי דרכו? - נקודה למחשבה.ואגב, בין לבין לא חייב להיות בדיוק באמצע מבחינה גיאוגרפית. אתם יכולים גם לבדוק מה זה בערך אמצע, אם יש דבר כזה, מבחינת זמן הנסיעה, מה שיותר רלוונטי.