פתרון למתחים בזוגיות

דר' חסון הנכבד שלום רב,אני גרושה+ילדה בת 17 המתגוררת איתי בבית שבבעלותיחגגתי 41 החודשיש לי חבר רווק שקטן ממני ב-4 שנים מזה שנתיים וחצי שמתוכם שנתיים הוא גר אצלי יחד עם הכלב שלוהיו לנו עליות וירידות במערכת יחסים אך כבר ביום הראשון שנפגשנו הוא שאל אם אני מוכנה לפרק ב' - לנישואין+ילדים ועניתי בחיוב.מדי פעם העלינו את נושא מיסוד הקשר ואף הוא הראה התלהבות לכך לפחות בהתחלה , מה גם שיש בנינו אהבה גדולה עם נתינה מצדו, עזרה וכל המשתמע מכך למרות שבתחום המיני הוא קצת די רדום לגילו.לפני כשנה אבי נפטר ואמרתי לו שבסוף השנה למותו -נחליט על מועד החתונה והוא לא גילה התנגדות אולם מריבה שהיתה לנו לאחר כחודשיים מאז שאבי נפטר גרמה לי לבקש ממנו לעזוב את הדירה אך בסופו של דבר סלחתי לו והוא ביקש לפתוח דף חדש.ביקשתי ממנו לא לתעתע בי מכיון שהשעון הביולוגי מתקתק והוא טען שהוא מבין אותי.מזה כשנה בעלה של אימי לא מדבר איתו מכיון שהוא נוטר לו על כך שהעביר מדי פעםבקורות על בתי וטען שהיא מפונקת מדי, לא עוזרת וכו' ולא מעניין אותו בכלל שהיא בגיל ההתבגרות וזה לא פלא כי אין לו ילדים משלו ואצלו כנראה אהבה היא על תנאי (קיבל חינוך נוקשה)בסוף שבוע זה רציתי לדבר איתו על הסכם ממון אך הוא הפתיע אותי בכך שטען שהוא לא מוכן כרגע לנישואין או ילדים והוא יבין אותי אם ארצה להפרד.פתאום קלטתי כמה בקלות הוא מוכן לוותר על מערכת יחסים זו, להרוס אותה ובלבד שלא להתחייב.התאכזבתי קשות ועד עכשיו העלבון צורב, קשה לי להתקרב אליו ולשדר עסקים כרגיל.אני משתדלת להגיע כמה שיותר מאוחר הביתה ודי קרירה כלפיו.בקשר להסכם ממון - לא גילה התנגדות וטען שזה בסדר מצידו.כעת אני אובדת עצות - מה עלי לעשות?האם לחתוך את הקשר עכשיו ולהפגע כי אם זה לא יקרה עכשיו רב הסיכויים שהוא יעזוב אותי לטובת מישהי צעירה ממני שתוכל ללדת לו ילדים, זה יכול להיות לאחר שיבסס את עצמו כמו שהוא רוצה וזה קצת יהיה על חשבון הזמן שלי.האם להעמיד פנים שהכל בסדר, לעשות הסכם ממון ולהתפלל שהוא יתעשת וירצה למסד את הקשר?האם להציב עוד אולטימטום - נניח לעוד 3 חודשים ולבקש ממנו להחליט או סופית?מצד אחד אני רוצה אותו ואוהבת אותו אך לא רוצה שהוא ינווט לי את החיים.הוא רצה שנשכיר את הדירה שלי ונעבור לבית קרקע וטען שזה ישנה את התמונה- מדוע עלי לשנות את צורת חיי וחיי בתי עבור מישהו שלא מוכן להתחייב?נכון להיום הוא מחרים את המשפחה שלי בגלל בעלה של אמא שלי(היינו ביחד בטיול באילת אך בעלה של אמא שלי לא התפייס איתו עדיין והוא מרגיש פגוע)אני חושבת על שבתות וחגים וממש לא בא לי ללכת לבד ושכל אחד ילך לצד שלו- עד היום עשינו חגים ביחד כל פעם אצל הצד השניאני מרגישה שתעתעו בי ואני רוצה לחנוק את הדמעותאשמח לעצות ממךבתודה מראש

ורוניקה יקרה,
יותר מדי דברים קורים ביניכם, מכדי שאוכל לתת לך כיוון אחד שיגרום לכם לשנות דברים. את מונעת הרבה על-ידי הכעסים שלך, וזה לא מועיל. כל עוד את מגיעה במכוון מאוחר, וכל עוד את משדרת אליו קור, הרי ממילא לא תוכלו להתקרב שוב. אז את צריכה להחליט מה את רוצה.הוא נותן לך סוג של פתרון (לעבור לבית, שייקל עליו את הקשר איתך – שהוא גם סוג של הצהרה מצידך, ובעצם גם מצידו, של מחוייבות זה לזו). אולי צריך לשקול זאת יותר בחיוב. אבל כאמור, הרבה דברים קורים ביניכם, ולכן מוטב שתגיעו ליעוץ זוגי, כדי לפתור חלק מהפלונטרים שנוצרו.

שלום
לך!נכון להיום אנחנו עומדים בפני פרידה והוא מתכוון לעזוב את הביתהוא לא מעונין בטיפול זוגי והוא רוצה להיות לבדלא מעונין כרגע בחתונה ובילדים ואני תוהה אם זה איתי או בכלל (אחותו טוענת שרב הסיכויים שזה לא בגללי- הוא צריך טיפול לבד)אני מתחילה לעכל את הפרידה אך הוא כועס עלי ולא מעונין אפילו לדבר איתיהיינו אמורים לצאת לאחר פיוס מלפני יומיים (הוא לא דיבר איתי 4 ימים) אך הזכרתי לו ארוע משפחתי שרציתי שיהיה נוכח ואז הוא התחיל להרים את טון הדיבור שלו וזה גלש למריבה כי טענתי שלא יתכן שהוא יחרים את המשפחה שלי.מאני מרגישה שאני ממש מתחננת שיתייחס אלי בבית שלי כי זו אוירת נכאיםניסיתי לדבר אל הרגש וגם אל ההיגיון אך נתקלתי בחומה ענקיתטענתי שגם אם הוא כבר לא אוהב או לא רוצה להיות ביחד ואני באמת מנסה להביןמה בדיוק עובר עליו (למרות שהוא לא מתעניין ברגשות שלי בכלל) וציינתי שעם כל זאתאני עדיין אוהבת אבל פגועהרוצה לסיים את הקשר יפה בלי טריקת דלת ולהשאיר פתח קטן אך הוא בכלל לא מוכןלהקשיב - מבחינתו הוא לא מסתכל לאחוראני מבינה את הצורך שלו להיות לבד, הוא לא רוצה לבוא יותר למשפחתי (בגלל בעלה של אמא שלי שהחרים אותו-למרות שכעת הוא מעונין בפיוס איתו- החבר שלי מסרב בתוקף) לא רוצה להיות ביחד בחגים ולכך אני ממש לא מוכנהכל צורת ההתנתקות הזו לא מובילה למשהו טוב ,מה גם שהוא לא מעונין במיסוד הקשרבכל אופן הוא טוען שלא "בתנאים שלי".שנתיים וחצי אני נמצאת למעשה עם אדם שלא מעריך אותי כראוי , למרות כל האהבה והתמיכה שליגם אחרי הריב בינינו טענתי שאני אמשיך לאהוב, לפרגן ולא אתעלל רגשית כפי שהוא עושהאך הוא לא מעונין להיות בקשר גם אחרי שיעזוב.ואני תוהה- מדוע יש אנשים שגם כאשר נותנים להם את המרחב הם כועסים?לא רוצים להשאר בקשר ומתנהגים כאילו האוהבים הם אויבים?אשמח בבקשה לשמוע מה דעתךבתודה מראשורוניקה

שלום
דר' חסון!הייתי מעונינת לשמוע מה דעתך על כך שהבן זוג של מנפנף בזה שהוא רוצה חופש כבר יותר מחודש אך בפועל עדיין לא מצא דירה ומתנהג כאילו עסקים כרגיל?הוא טוען שעדיין אוהב אותי אך צריך לבחון את היחסים שלנו?האם אחרי כמעט שנתיים וחצי של מגורים משותפים הוא עדיין צריך לבחון אותי אם אני מתאימה לו בתור רעיה או סתם בתור חברה?נראה לי שהוא מנסה באמת לתעתע בי או שהוא חושב שהמחשבה על נישואין תחלוף לי או שמא הוא מחכה שאוציא אותו מהדירהמה דעתך?בתודה מראש