טיפים לשיפור זוגיות: איך לגרום לו להתאמץ

שלום
ד"ר חסון!זאת הפעם הראשונה שאני עושה דבר כזה.אני בת 25 ויש לי חבר כמעט שנתיים.אנחנו אוהבים אך אין לשנינו את הוודאות לגבי המשך הקשר.זה נישמע מצחיק אבל ההסבר לכך הוא כי אנחנו כלכך שונים בתפיסות שלנו לגבי נושאים מסויימים בזוגיות.אני מאמינה בעבודה קשה בזוגיות:סבלנות, כבוד הדדי,הפחת אמון מחדש,לא ללכת לישון בלי לשוחח,לשים את בן\ת זוגכם בראש סדר העדיפות .הוא מאמין בשותפות אומנם אך הוא מתייחס לתחום הפרנסה ועבודות הבית.הוא לא מאמין באהבה כערך עליון וכי כאשר אתה מעניק לחברתך את כל צרכיה(לא הפיזיים) יהיה לה את הכוח להעניק בחזרה ויותר!אני אוהבת אותו באמת !ולא מוכנה לוותר.אני מסבירה לו שאנחנו בנויים שונה וכי יש לנו תפיסות שונות עצם היותנו גבר ואשה ומכאן צומחת ההבנה למחלוקות בנינו וכי אין זוגיות מושלמת בלי עבודה קשה!הוא לא חושב כמוני.הוא אוהב אותי אך לא מוכן "לעבוד קשה" לדבריו מספיק שהוא מתמודד עם לחצי העבודה והלימודים(שנינו סטודנטים,מסיימים תואר 1)וזוגיות צריכה לבוא בקלות! ואם צריך "לעבוד" כנראה ש"זה לא זה"!!!,טך לא ניפרד ממני .ד"ר חסון היקר!1)איך אני מצליחה לגרום לו להבין לבד שכן צריך לעבוד?הוא לא משוכנע ממני(אלא אם זה היה כתוב שחור על גבי לבן באיזשהו מאמר מדעי וגברי)2)אנחנו יוצאים כמעט שנתיים אני רוצה שנתקדם והוא טוען שהוא לא בטוח לגבנו בגלל המחלקות בנינו.(אני אומרת לא לחכות שזה יעבור ,צריך לעבוד עכשיו!)מה לעשות?אודה לך אם תשיב בהקדם,אני חסרת מנוחה כבר הרבה זמן והאמת אין לי מושג מה לעשות!שבוע טוב שיהיה לך!דגניה.

לוחמת עקשנית ויקרה,
סביר שלו הוא היה משוכנע במאה אחוזים שאת היא חלום חייו ומעבר לכך, הוא היה מוכן לעבוד קשה, ועוד איך, רק שתישארי איתו. אני לא מתכוון לרפות בזה את ידייך, כי בהחלט יכול להיות שהוא כן רוצה אותך, ואפילו מאד, אבל לא מספיק כדי לעשות מאמץ "מיותר". "מיותר" – כי ממילא הוא משיג את מה שהוא רוצה בקשר איתך, אז מדוע להתאמץ מעבר לזה.אבל תורידי את המילים "עבודה קשה". הן מיותרות, שלא לדבר מפחידות. כל מה שצריך זה לרצות, ואם את תצרי אוירה שתתאים לו הוא ירצה אותך יותר, ולהפך. יכול להיות שאת לא בונה לו את המשוואה הזו באופן מספיק ברור, ולכן הוא לא רואה את ה"להפך", ויכול להיות שאת דורשת חזק מדי את השיתוף המעשי והרגשי שלו, במקום להניח לו, ופשוט ללמד אותו דרך חיזוק חיובי של "התנהגות טובה" שלו.יש ביניכם פערים בתקשורת ובתפישה, ואם אתם רוצים באמת לגשר עליהם, ומוכנים לזה, תוכלו ללמוד הרבה בתהליך של יעוץ זוגי תקשורתי אקטיבי.

שלום
שוב!בנתיים החלטתי לא לצפות לכלום ממנו לגבי העתיד המשותף שלנו(שיעשה את הצעד הראשון,שידבר איתי על השכרת דירה ילדים ונושאים דומים שמעידים על קשר יציב ורציני.וכך יספק לי בטחון)גילית שכאשר אני באה מראייה של חברים טובים שדואגים אחד לשני ושאני ניזכרת בכל הדברים היפים שהוא עשה עבורי אני אדם קליל יותר ופחות מחושב ומתוסכל מחוסר הוודאות לגבינו כי כמו חברים טובים אנו בוחרים להיות ביחד ולעשות טוב אחד לשני מרצון ולא מיתוך מחוייבות.ואני רואה את התוצאות של התנהגותי עליו.כשאני רואה בבסיס את החברות הטובה שלנו ואין לי ציפיות אני מקבלת הרבה יותר זה מדהים.וכשאני מנסה לפעול לפי שבלונה מסויימת של איך הוא או אני צריכים להתנהג הכל מתפקשש לי וזה משפיע גם עליו ומעכיר את האווירה ביננו ומגביר את התיסכולים.(כמה נתן כמה נתתי איך צריך וכו')לפני כמה ימים הוא היה חולה מאוד!! (אף פעם בכל השנתיים שאנו יוצאים לא ראיתיו כך ומקווה גם לא לראות) בכל אופן אני הייתי שם בישבילו והוא איפשר לי לתת לו ולדאוג לו(לא נתן לאחרים להתקרב אליו). אני מרגישה שזה חיזק אותנו מאוד,מה גם שבזמן האחרון אני עוזרת לו המון עבודה פיזית,קימה בשעות מוקדמות ביום חופש שלי (בעזרה במעבר דירה ,צביעת בית,קניות וכו')העיניין הוא:אני מרגישה קצת מחושבת בנושא הזה ושזה לא בא לי בטיבעיות ולכן זה מעייף אותי לעיתים.האם זה אמור להיות כך?אני מרגישה שזה עבודה פסיכולוגית שלי על עצמי לראות אותו כחבר אמיתי קודם כל ואז יש לי הקלה לגבי העתיד שלנו(שזה ענין של זמן שאני אבין זאת שיש לנו התלבטויות לגבי העתיד שלנו זה כי יש סיבה וכך אנו דוחים את הקץ) כל עוד אני חושבת עליו כרגע כאב ילדיי ובעלי יש לי ספק גדול למרות האהבה הגדולה אליו.נראה לי שהוא לאט מגבש את ההבנה כי אני באמת שותפה טובה אך זה דורש ממני אנרגיות רבות ואני רואה תוצאות אך האם זה נורמלי? זה לא אמור לבוא בזרימה ובקלות? אני עדיין מבולבלת לגבינו ועתידנו-כל עוד לא נדבר על עתידנו וכל הציפיות בנושא הכל בסדר ואפילו זורם אבל אולי אנו דוחים את הקץ?