פתיל קצר: דינמיקה בזוגיות

שלום
!אנחנו זוג בני 35+, נשואים 5 שנים+תינוקת בת שנה. החמש השנים האלו לא היו קלים - שנה אחרי שהתחתנו התברר שיש בעית פוריות אצל בן זוגי והתחלנו בטיפולי פוריות. 3 שנים של סיוטים וזוועות של זריקות, כשלונות, דמעות וחוזר חלילה. מזוג אוהב ושובב הפכנו לזוג חי חיים אפורים ודיכאוניים, נטולי סקס לגמרי (תחת השפעת ההורמונים ולחצים). אחרי 3 שנים נולדה לנו תינוקת מתוקה שפשוט עשתה אותנו מאושרים עד הגג.אבל כחצי שנה אחרי הלידה היחסים שלנו התחילו להדרדר, תמיד הייתי עם פתיל קצר ועכשיו אני פשוט מתפוצצת תוך שנייה, בעלי מעצבן אותי נורא, הוא לא רוצה לעשות כלום בבית אלא אם אומרים לו תעשה ככה וככה. הוא פשוט התקפל ועושה ראש קטן בכל דבר. אני תופסת את עצמי שבא לי לזרוק בו משהו, פשוט נשרפים לי כל הפיוזים והוא כשרואה את זה רק מתגרה בי עוד יותר - נראה לי שהוא נהנה מהמחזה.ניסיתי לדבר איתו על זה - הוא לא רואה שום בעיה ביחסים שלנו חוץ מזה ש"אני מטורפת". מחשבה על גירושין עולה יותר ויותר בראשי למרות שאני לא רוצה בזה, אני עדיין אוהבת אותו אבל אין לי כוח אליו. בן אדם מבוגר, בתפקיד בכיר, מתנהג ממש כמו מפגר מוגבל ופשוט אין לי כוח לזה.הצאתי לו ללכת לטיפול זוגי - הוא לא מוכן, הוא לא רואה צורך בזה. אני כבר לא יודעת מה לעשות, כל יום-יומיים אנחנו רבים ואני חוששת שיום אחד אתחרפן לגמרי.מה עושים??? :(((תודה!

את לא לבד.קראתי את שכתבת והיה נדמה לי לרגע שכל אותן המילים יצאו ממוחי הקודח, אנשים שאינם מוכנים לערב גורמים חיצוניים במערכת היחסים הם פחדנים גמוריםויש להם חוסר אמון מלא באנשים בכלל ובאנשי מקצוע בפרט.כבר מצאתי את עצמי מתחננת על ארבע שנלך לאיזה שהוא סוג של ייעוץ,פישור, גישור או אפילו כל אדם שימצא לנכון רק שיהיה גורם שלישי בשיחות שלנו ונענתי בזלזול.היום היה בבית הקש האחרון ששבר את גב הנאקה....אשת הגמל.הוא הרים יד על הילדים ואני בכל כוחי משכתי אותו והודעתי בצורה חד משמעית שעד פה. הבהרתי שזה לא מקובל וצריך לדבר וכתגובה הניף עליי יד וניסה לאיים שיכה גם אותי, בקול שקט ומקפיא הודעתי שברגע שידו תיגע בי תגיע משטרה הבייתה ואף אחד לא יהיה יותר לצידו.לשמחתי הוא חזר בו ונרגע מעט אבל ברור לי שללא התערבות גורמים חיצוניים לא יפתר המשבר.

עדי יקרה,
את אומרת שאת מראש עם פתיל קצר. העובדה שבעית הפוריות שלו הכניסה אותך (ואותו) לטיפול ממושך וטראומטי, רק קיצרה את הפתיל שלך עוד יותר. לכן, דברים שאולי היית מוכנה לקבל קודם, את מוכנה פחות לקבל היום.אני לא בטוח שהוא לגמרי ראש קטן, אלא שהראש הגדול שלו פועל כרגע נגדך. אין ספק שהוא מרגיש מאד לא נעים מכך שכל התהליך הזה נגרם כתוצאה מבעיה ביולוגית שלו, ועוד בעניין של פוריות, שאנחנו מיד יוצרים לה קשר ל"גבריות". אין לי ספק כמעט שהוא עצמו מרגיש פגוע מכך, ואולי חושש שאולי לא תרצי אותו יום אחד, ותעדיפי גבר אחר על פניו, יותר "גברי". לכן, מתרחשת כרגע ביניכם דינמיקה מאד לא בריאה:את מלאה טינה כלפיו, שלא את הכל את מייחסת לדברים שבאמת קרו. כלפי חוץ את כמעט שלא יכולה לכעוס עליו בנושא מסכת הסיוטים שעברתם ("כי הרי זו לא באמת אשמתו"), אבל אני חושב שבתוכך את כן מאשימה אותו, ואולי פה ושם זה אפילו יוצא לך החוצה, כשאת רוצה לפגוע בו בעת מריבות. הוא מתגרה בך בדברים הקטנים, ואת, עם הפיוז הקצר, מתפרצת, ואז הוא נשאר הגבר השפוי, והוא זה ש"בסדר" ו"נורמטיבי", ואת "הבלתי שפויה". ובמצב הזה, כשכך הוא מציג לך את פני הדברים, וכשכך את מקבלת אותם, באמת אין לך מה לחפש במקום אחר.ואת, כמובן, עם הפיוז הקצר, משחקת לידיים שלו.אתם צריכים לצאת ממעגל הקסמים הזה, אבל לא קל לצאת ממנו לבד. לך, לבדך, יהיה קשה לעבור את השינוי הנדרש כדי לשבור את המעגל, והוא כנראה לא ממש רוצה. ויכול בהחלט להיות שהוא לא רוצה להגיע ליעוץ, כדי לא למצוא את עצמו על ספסל הנאשמים, כשהדינמיקה הנוכחית ביניכם מתאימה לו, למרות שאני די בטוח שגם הוא לא אוהב את המריבות. אבל לפחות כרגע הוא זכאי בעיני עצמו ואת אשמה, והוא מעדיף את המצב הזה.עד עכשיו, כנראה ניהלתם משא ומתן על יעוץ זוגי, כאשר הוא הציג וטו ברור, ולכן זה נפל. אם האלטנרטיבה כפי שאת רואה אותה היום היא התחרפנות ופרידה, כדאי לך להיות יותר ברורה וחדה בצורך שלך להגיע ליעוץ זוגי. כך מנהלים משא ומתן במצבים של קונפליקט – נכנסים לעימות כל עוד הרווח הצפוי גדול מההפסד בעימות.

אני יקרה,
אז למה את מחכה? - ואני מציע לך אולי להתחיל מפסיכולוג של ילדים, ואחר כך לעבור לטיפול ביחסים שביניכם.