סגירות מינית בגיל 50: מה עובר עליו?

ד"ר חסון שלום
רב ,אני ובעלי , בסוף העשור החמישי , ונשואים כעשרים שנה .בתחיל נישואנו , יחסי המין ביננו היו מאוד טובים , אך לאחר כעשר שנים , חלה התרחקות בתחום זה מצידו , תדירות היחסים ירדה ופחתה בהדרגה , עד שכיום סוג קשר זה לא קיים לחלוטין .אני מצידי ניסיתי לדבר איתו פעמים אין ספור על הנושא הזה , אך הוא אינו משתף פעולה בשיחות על נושא זה ( בדברים אחרים הוא די פתוח וכנה איתי ) , עד שעם הזמן , פשוט נמאס לי , אני מרגישה מאוד פגועה , ואין לי כבר כוח או חשק להיות " המתחשבת , המבינה " וזאת שמנסה לדובב אותו על הנושא . הוא תמיד מתחמק משיחות איתי על הנושא הזה .לאחר זמן כה רב של ניסיונות דיבוב איתי פשוט נשבר לי , אין לי חשק להעביר את שארית חיי איתו , ואני מאוד מתלבטת מה לעשות .בשאר הנושאים , ענייני בית , ילדים וכו' , הוא קשור אלי , ולמשפחה , ולא מגלה שום סימנים של סגירות .(אין כאן גם ענין של בגידה , ובזאת אני בטוחה כמעט בוודאות).אני כבר אובדת עצות ואינני יודעת מה לעשות ומרגישה לעיתים שאני משתגעת מהקשר המעוות הזה שקיים ביננו .מרגיזה אותי מאוד גם ההתעלמות המוחלטת שלו מהתייחסות לנושא זה .מה אתה יכול להציע לי .תודה מראש .

שירה יקרה,
קשה לדעת בדיוק מה עובר עליו. אבל הסגירות שלו דווקא בנושא הזה, מעידה או על סגירות מינית וחוסר יכולת לדבר על הנושא הזה בכלל, או, מה שנראה לי סביר יותר, שהוא פוחד לדבר איתך על זה, כדי לא לחשוף חולשות, ואולי אפילו גם מתוך חשש שתעזבי אותו.הוא לקראת סוף שנות החמישים שלו. יכול להיות, למשל, שיש לו בעיה פיזיולוגית של קושי ביצירת זיקפה, או בעיה אחרת, והוא מעדיף שלא תדעי אותה.יכול להיות גם שהתביעה שלך ליחסים אינטימיים במקום לנסות ולהבין אותו, סוגרת אותו עוד יותר. יהיה לו קל יותר לדבר על זה כשהוא יבין שאת רוצה אותו כך או כך. וכדאי, אולי, להגיע לטיפול מיני, או לשלוח אותו למטפל מיני או לאורולוג. אבל היי איתו הרבה יותר עדינה ופחות כעוסה. הסגירות שלו היא כשלון האינטרקציה של שניכם, ולא רק שלו.

ד"ר חסון שלום
רב,קראתי את תשובתך בעיון , ולקחתי לתשומת ליבי את עיקריה של התשובה .אני מבינה כעת מדבריך , כי אני לא יכולה להאשים רק אותו בסגירות שלו , אלא הדבר נובע אכן מאינטראקציה שגויה בין שנינו ,ולכן כעת אני מבינה כי שגיתי בדברים מסויימים מתוך נסיון לדובב אותו , דבר שלא חשבתי עליו קודם לכן .אך רציתי לומר ל"זכותי" שני דברים :א. אינני כעוסה ואינני בוטה בשיחות שלי איתו על הנושא , להפך , בקשתי ממנו להיות איתי כנה , כי אני מעוניינת בכנות במהלך השיחות על נושא זה , וכנות אכן מאוד חשובה בנושא זה , אך ללא הצלחה , הוא ממש כאמור , לא מעוניין לשוחח על הנושא הזה .ב. כתבתי שאנו בסוף העשור החמישי ( ולא בסוף שנות החמישים ) כלומר , עדיין לא בני חמישים , וזאת אני רק מוסיפה בסוגריים , כי נבהלתי קצת להיות כמעט בסוף שנות החמישים ( אבל גם זה יגיע , אז אולי כדאי לי להתרגל לכך כבר עכשיו ) .בכל אופן , אני מודה לך על תשובתך , ובהחלט הבנתי ממנה את העקרון והרעיון המרכזי .

שירה יקרה,
סליחה על העשור שהוספתי לך בטעות...:-)את לא צריכה להיות כעוסה כדי לגרום לו להסגר. אם זה באמת משהו פיזיולוגי שהשתנה לו, הוא עלול לחשוש להיות גלוי איתך אם הוא מרגיש שהוא נבחן אצלך כל פעם מחדש, ושאת לא מוכנה לקבל אותו כפי שהוא ובכל תנאי, על חולשות שיש לו. אני לא בטוח שזה העניין, אני רק מעלה את זה כאפשרות סבירה.