פשרות בזוגיות: מה לעשות?

אורן שלום,אני ובן הזוג שלי נמצאים יחד שלוש שנים בערך. אני בת 29 והוא בן 36. כמו בכל מערכת יחסים עברנו הצלחות וקשיים לאורך תקופת הזוגיות. בשנה האחרונה עברנו משבר גדול שלא הצלחנו להתמודד איתו ובעקבותיו גם פרידה.נפרדנו ולא היינו שלמים עם זה, כנראה הרבה עניינים של כח וגאווה היו בהחלטה הזו. אחרי חודשיים, בהם לא הפסקנו לכתוב אחד לשנייה, החלטנו שאני אחזור הביתה ונתחיל טיפול זוגי. הייתי ביית במשך שבועיים ןבכל פעם שהעלתי את נושא הטיפול הרגשתי שאני מנופנפת בנימוס ואז החלטתי להרפות טיפה ולהעלות את זה בהמשך. ובשבועיים שהייתי בבית היה נעים וטוב אבל ידעתי שאם לא נלך לטיפול כל הטוב הזה יהפוך לשגרה ונחזור בחזרה למקום בו הפסקנו. וכמובן שוב היה ריב שבסופו הוא לא רצה לשבת ולדבר איתי ולפתור את הדברים ואפילו ברגע של כעס הוא אמר לי שאין לנו על מה לדבר כי הכל נשאר בדיוק כמו שהיה ועדיף ששוב אעזוב את הבית ולא נהיה יחד. מיד ארזתי את הדברים והלכתי, פגועה וכועסת אבל עדיין עם תחושת החמצה ענקית. ועדיין הוא כותב לי ומצטער ורוצה להתחתן ושאחזור הביתה ומבטיח שנלך לטיפול ושהכל יסתדר. אני באמת מאוד אוהבת אותו ובאמת רציתי שתהיה לי משפחה איתו אבל עכשיו אני לא מסוגלת לחזור, אני מפחדת, אמרתי לו את זה. ביקשתי ממנו שנתחיל ללכת לטיפול ובעזרתו נצליח לקבל החלטות איך מתקדמים אם מתקדמים, הסברתי שככה ארגיש יותר בטוח. הוא אמר שהוא מוכן ללכת לטיפול רק אם אחזור הביתה לדעתו הרעיון שלי מטופש, מבזבז לנו את הזמן ולא יכול לקדם. הוא גם אמר לי שאין שום סיכוי שהוא יתפשר. וגם אני לא מסוגלת לחשוב על לחזור שוב ואולי אפילו שוב לחוות את הבקשה הזו לעזוב שוב את הבית. כרגע זה תקוע שם ואני מאוד מתלבטת מה נכון לעשות, איך אני יכולה להניע אותו להתפשר ולנסות את מה שאני מציעה? האם זה בכלל נכון להיפרד ולחזור ושוב להיפרד ולחזור?

א. יקרה,
אולי כדאי לומר לו שקצת קשה לחיות עם גבר שלא יודע לעשות פשרות כחלק מהדיאלוג עם בת זוגו. ואולי כדאי גם לומר שזה אפילו לא עבורך, אלא עבור משהו שהוא עצמו מצהיר שהוא רוצה - למען הזוגיות איתך. ושאולי גם את קצת איבדת את האמון שהוא באמת רוצה ללכת ליעוץ זוגי, ולכן את רוצה להתחיל שם. מה שלא אומר שאי אפשר לחזור ולהיות ביחד תוך כדי התהליך.

תודה רבה,כולי תקווה שהפשרה תעשה ושלא נוותר על מערכת היחסים הזו.ושוב תודה