פרפרים בזוגיות: סימן לחוסר ביטחון?

שלום רב,
יש לי חבר 5 שנים אני בת 25 והוא בן 28. הפרפרים בבטן וההתרגשות כבר נעלמו,אמנם יש לנו זוגיות מאוד טובה במובן החברי,אני מאוד אוהבת אותו כבן אדם ואני גם אוהבת את איך שהוא נראה חיצונית אבל בתקופה האחרונה אני ממש מתחילה להתגעגע לאותה תחושת התאהבות, ולפרפרים בבטן שכבר 5 שנים אין לי אותה .ואני מפחדת למצוא את עצמי באיזו הרפתקה רומנטית שתסכן את החברות שלי עכשיו.מצד שני נראה לי מאוד לא טבעי לדכא רגשות כאלו (של רצון להתאהבות והתרגשות), רציתי לשאול מה אני יכולה לעשות בנידון?האם זה אומר שהוא לא הגבר שמתאים לי? או שהתופעה תחזור על עצמה עם כל אחד אחרי 5 שנים?בתודה מראש,אורית

אורית יקרה,
זה אומר בעיקר שלא השלמת עם זה שהתאהבות מסתיימת בתחושה של שייכות ומחוייבות, של רצון ויכולת בקירבה נפשית ואינטימית, והנאה מהעובדה שאת מכירה אותו טוב, ושהוא מכיר אותך טוב, ושכל זה מקנה תחושה של יציבות טובה. קוראים לזה אהבה.ואם יש לך פרפרים עם מישהו אחרי חמש שנים, בדרך כלל זה אומר שאת עוד לא בטוחה שהוא באמת יישאר איתך. והרי זה בא כאשר את אומרת לעצמך: אני לא מאמינה שהוא איתי... נכון? זה טוב להתחלה, אבל אם זה מה שאת חושבת אחרי שנים, אז הגבול שבין הפרפרים לבין תחושה של חוסר ודאות וחוסר ביטחון בזוגיות הוא מאד מאד דק.

תודה רבה על תגובתך ,לגבי הביטחון שלי בקשר איתו, אני מאוד בטוחה באהבה שלו אלי ויודעת שהוא מאוד היה רוצה לחיות איתי לתמיד. התחושות האלה באות כאשר אני רואה מישהו שנראה מאוד טוב חיצונית. וזה לא שחבר שלי נראה רע להפך, אבל התחושה הזו שאני לעולם לא אחווה יותר פרפרים והתרגשות כזו שיש בתחילתה של אהבה נותן לי תחושה של טרגיות מסוימת ואני לא ממש יודעת איך אני יכולה ללכת לכיוון של חתונה אם אני מתלהבת מגברים אחרים/ שיש גברים שעושים לי את זה. בעוד שאותו אני אמנם מאוד אוהבת אבל אין לי שום פרפרים. האם זה יהיה נכון ללכת לכיוון של חתונה עם תחושות כאלו? לחתונה לא אמורים ללכת רק כשמאוהבים עד מעל הראש?אגב התחושות האלו באו לי רק בשנה האחרונה של הקשר (עד לפני שנה אחרים בכלל לא ענינו אותי)תודה מראש על תגובתך, אורית(נ.ב אני חושבת שצדקת בעניין של חוסר ההשלמה שלי בזה שהתאהבות מסתיימת בסופו של דבר)

אורית יקרה,
ונגיד שהיית מתחתנת איתו בתקופת הפרפרים, שנתיים אחרי תחילת הקשר. כלומר, לפני שלוש שנים. ואחר-כך, את ממשיכה לאהוב אותו, אבל הפרפרים עפו לעשות הוריקן ביבשת אחרת. האם היית שואלת אותי אם בנישואים צריך תלמיד להשאר כשמאוהבים עד למעל לראש? לו היית מתחתנת איתו אז, הרי באמת היית מתחתנת איתו כשאת מאוהבת עד מעל לראש, ופרפרים היו מעופפים סביבכם כל רגעי החתונה. וכל זה הוא סוג של תשובה לשאלה שלך.

לא ממש הבנתי את התשובה, אשמח אם תוכל להסביר לי למה התכוונת?תודה, אוריתנ.בלגבי תגובתך הראשונה אתה חושב שכל הזוגות הנשואים שלא בוגדים פשוט מדכאים את יצרי המשיכה שלהם כלפי אחרים כל החיים מרגע החתונה?

אורית יקרה,
מה שאנחנו עושים הוא שיווי משקל בין נטיות שונות, לפי חשיבותן לנו. כאשר אנחנו נמשכים מאד לאדם אחד, זה לא אומר שהמשיכה לאחרים נפסקת לחלוטין, אלא שהיא יורדת בחשיבותה ובהשפעה שלה עלינו. לפעמים משיכה בכלל, כלפי כל בני המין השני, יורדת כאשר אנחנו עסוקים מדי בעניין חשוב אחר, כמו לחצי פרנסה, בריאות או חרדות. התחושה הסופית שלנו, המודעת, היא תמיד שיווי משקל בין נטיות שונות.ובאשר לתשובתי הקודמת: נסי קודם לענות על השאלה. אולי בתשובתך תמצאי גם את תשובתי. אגב, אני רואה שיש לי שם טעות הקלדה. "תלמיד" כמובן צריך להיות "תמיד". בסופו של דבר, את נמצאת במערכת של יחסים ארוכה. דמייני לך אותה כקו מתמשך, מלפני חמש שנים ועד עוד הרבה מאד זמן. השאלה שלי היתה אם ועד כמה זה היה משנה לך היכן, בציר הזמן של מערכת היחסים הזאת, את שמה את נקודת החתונה?

(הודעה ללא תוכן)