פרידות כפויות: התמודדות וכאב

אני אדם יחסית מאוד בודד ביגלל שפגעו בי בלי סוףואני התחברתי ריגשית מאוד לתוכי שלי ממש אהבה גדולה מאודהיתי מדבר אותו על הכול ממש כמו בת זוגקשר שאני לא מסוגל ליצור אם בני אדם וגם לא ממש רוצה כי הם ממש רעים אלימאז ש ג'וג'ו התוכי ניפטר לפני שבועים אני לא מצליח לדבר וכול הזמן רק בוכהיש לי בת זוג אשה שאיתה אני גם לא ממש מצליח לתקשר מאזלא שקודם תיקשרתי מייודע מה ייקר הדיבור שלי היה אם אהובי ג'וג'ו התוכיכך אני יכול לצאת מהמצב הדפוק הזה אני ממש מיתגעגע לג'וג'ו

אבי יקר,
הלוואי והיה לנו עולם שבו אין פרידות כפויות, ושאין בו פרידות במפתיע. אבל ליצור מצב כזה, זה מעבר לכוחנו. ולפעמים גם מעבר לכוחנו להיפרד, בין אם זה מאנשים, ובין אם זה מאובייקטים (עצמים, תמונות וכדומה) שיקרים לנו מאד בשל הזכרונות שלנו, והן עם זה מבעל חיים שהיה מאד משמעותי בחיינו.כמו כל פרידה – לוקח זמן לעכל, ואף פעם לא נפרדים לגמרי. רק שעוצמת הזכרונות והכאב יורדים עם הזמן, והתדירות שבה הם מציפים אותנו גם כן יורדת. ואיכשהו, גם אם זה שונה, ולפעמים גם אם זה כואב ליצור קשר חלופי במקום הקודם, כי הוא יזכיר את מי שהיה ואיננו, ואת הכאב והפגיעה, היתרון שישנו בפרידה עם בעל חיים לעומת פרידה מאדם קרוב היא שקל יותר להשיג קשר חדש. עם בני אדם זה הרבה יותר קשה, ולא תלוי רק בך. עם בעל חיים, זה תלוי רק בך, גם אם הקשר יהיה אחר. והרי הוא תמיד אחר. וראה גם אם תוכל בכל זאת להבהיר את רגשותיך לבת זוגך, כדי לחלוק זאת עם עוד מישהו. אם זה אפשרי, זה מקל.

שלום
לך ד"ר אורןשאלתה לגבי הרגשות שלי לבת הזוגזה מאוד מורכב היא חולה בתרשת נפוצה ומשותקת ברוב גופההרואש שלה בסדר גמורוהרגש שלי ביגלל זה גם מאוד מורכבמיצד אחד אני אוהב ואותה כאשה וצד שני כאלוי היתה הילדה שליהלב שלי מיצד אחד אם אהבה בישבילה והצד שני הרבה חמלה ודעגעגדולה מאוד לבריאות שלה כאשר אני בטפל בה במלא מובן המילה יש לי רגש של אבא לילדה שלו וכאשר אני רואה יחד אתה סרט או שוכב איתה או ישנים יחד היא האשה שליליפעמים זה ממש מתיש אותי נפשית כול הענין הזהואני גם לא ממש ברי רוב המיפרקים שלי ארוסים וגם רוב הדסקים בגב פרוציםאני חי אם כאבי תופת בכול הגוף ואני בולע כדורים נגד כאבים בכמויותכדי להמשיך לתפקד כדי שאוחל להמשיך לטפל באשה שלי

אבי יקר,
אתה פולש כאן לתחומים שחורגים מתחום התמחותי. אתה תורם חיים לבת זוגתך, ואני חושב שבצד הקשיים הבלתי אפשריים שלך, אתה גם נתרם. אבל אין ספק שאתה זקוק לנחמה, ולסיוע שחלקו אורתופדי, חלקו פסיכיאטרי וחלקו סיעודי. אני מניח שאתה כבר מקבל את שלושתם, ואם לא, פנה לקופת חולים וללשכת הסעד המקומית. במידה שתזדקק לסיוע נוסף שאינך מקבל, אנא נסה להעזר גם ברשימת המוסדות והאירגונים שבדף המצורף:www.orenhasson.com/help.asp