פרידה רגשית: מוות עדין של זוגיות

שלום,
לפני כחודשיים נפרדנו בהסכמת שנינו. מאז אנחנו מדברים מדי פעם וגם נפגשים אחת לכמה זמן, (ללא סקס כמובן). אני לא מרגישה געגועים ואני מרגישה שאני לגמרי OVER מהקשר הזה, אבל הפגישות והשיחות עושות לי טוב. אני מרגישה שזה אפילו יכול לעזור לי להמשיך האלה מכיוון שכך אני לא מרגישה לגמרי לבד. יש לי אישזהו "תדלוק" ממנו.האם אני צודקת או שאני סתם מוצאת לכך צידוקים וזו טעות שיכולה להפריע לי להמשיך הלאה ועדיף שיהיה ניתוק מוחלט? האם באמת אפשר להיות ידידים או משהו דומה לזה?תודה רבה

לימור יקרה,
לא כתבת כמה זמן הייתם ביחד. ככל שהייתם יותר זמן ביחד, כך יותר קשה להפרד רגשית "בבת אחת", אלא אם היה מספיק זמן, בתוך הקשר, לפרידה הרגשית, כך שמותה של הזוגיות היה מוות עדין וכבר מובן מאליו. זה לגבי הצד שלך. במקרה כזה, אם את מרגישה שאת יכולה להפגש עם גברים אחרים מבלי לדאוג לפגוע בו, ומבלי להרגיש אשמה או אי חשק לפגוש גברים אחים, אז את יכולה להמשיך ולפגוש אותו מבלי שזה יעצור אותך. ובשני תנאים: שהוא מרגיש כמוך, ושאת לגמרי כנה עם עצמך ביחס לתחושות שלך.