פרידה פתאומית: מה עושים?

שלום
סליחה על המכתב הארוך והטיפה מבולבל, אני פשוט בעצמי מבולבלת..אני בת 30, הייתי בקשר של 5 חודשים עם בחור בן 27, הוא נפרד ממני לפני יומיים בטענה שהוא לא רואה עתיד לקשר שלנו. בכל תקופת הקשר היה לנו מאוד טוב, כך גם הוא טוען. אנחנו בילנו יחד, שיתפנו אחד את השני בכל דבר כמעט. שנינו די סגורים אז זה היה טיפה קשה אבל נפתחנו בהדרגה. שנינו עם בעיות של חוסר שליטה ריגשית. אצלו זה קורה שהוא שתה המון ואז היה זועם. אך זה לא קרה אף פעם במהלך הקשר שלנו. בעצם פגשתי אותו שהוא היה במצב כזה, הוא היה בסערת רגשות, מאוד אמוציונלי, שתה המון באותו ערב ואני הייתי שם עם חברים משותפים שלנו. החברים שלו הלכו ואני נשארתי איתו כי הבנתי את המצב שלו. משם התחלנו לצאת יחד. במהלך כל הקשר הוא היה יציב בלי מצבים קיצוניים שכאלה. יומיים לפני הפרידה ממני היה לי מקרה דומה, קבענו לצאת וחצי שעה לפני שהיינו אמורים להיפגש הוא התקשר ואמר שיש משחק כדורגל ממש חשוב שהוא רוצה לראות ושהוא שכח ממנו ושהוא מצטער אבל הוא נאלץ לבטל איתי את היציאה. התגובה שלי לא הייתה כועסת, התאכזבתי כי זאת לא הפעם הראשונה שהוא עושה את זה. אמרתי לו שאני מאוכזבת כי ממש רציתי לצאת וכבר התארגנתי. הוא אמר שהוא נשאר לראות את המשחק. באותו ערב יצאתי לשתות עם חברה ושתיתי המון, התקשרתי אליו ב02.00 בלילה והוא לא ענה, התקשרתי כמה פעמים עד שענה. בן אדם שהיה לידי לקח לי את הפלאפון ואמר לו שאם אכפת לו ממני אז שיגיע לקחת אותי כי אני גמורה. הוא הגיע בסוף. ישנתי אצלו ולמעשה לא זכרתי כלום מאותו לילה. הייתי מאוד שיכורה. למחרת בבוקר התנצלתי המון בפניו והוא כמובן הבין ולא כעס. בערב התקשרתי לדבר איתו, שאלתי עד כמה מה שקרה באותו ערב משפיע על הקשר שלנו והוא אמר שהוא לא מתרגש מזה ושזה בסדר. דחקתי אותו קצת לפינה כי שמעתי בקולו שמשהו לא בסדר. הוא אמר אחרי כמה שניות של שתיקה שהוא חושב שכדאי לסיים את הקשר כי הוא מפחד לפגוע בי שוב, כי הוא יודע שהוא היה לא בסדר והוא חושב שזה קרה באשמתו. הוא יודע שאני אחראית ולא עושה שטויות. אמרתי לו שזה היה מקרה חד פעמי של קיצוניות ריגשית ושאני מנסה לשנות את זה ואני מאוד לא רוצה לאבד את הקשר שלנו בגלל זה. הוא אמר שזה לא קשור למה שקרה באותו לילה ושהוא מרגיש ככה בשבועיים האחרונים.אני לא מבינה איך קשר שהיה בו המון טוב ואהבה וחיבור הדדי מפסיק בפתאומיות. רוב הקשרים שהיו לי בחיים היו קצרים מאוד ודי חסרי משמעות. זהו הקשר הרציני שלו מזה 4 שנים. בגיל 18 הוא היה עם בחורה שהוא אהב מאוד והיא עזבה אותו אחרי שנתיים והוא נפגע מאוד ממנה.מה שמאכזב אותי זה שהוא לא נתן לי הזדמנות, יום לפני המעידה שלי הוא היה אצלי והיינו מאוד קרובים והוא היה חמוד נורא ומעניק. הניגודיות הזו מאוד לא ברורה לי.עוד דבר שהוא אולי שולי, הוא מעשן סמים קלים, המון. כל יום, "עושה ראשים" המון. אני לא מעשנת. לפני שבועיים הוא התחיל ללמוד והוא החליט שהוא מפסיק לעשן כי פעם הוא הצליח והוא חשב שהוא יכול גם עכשיו. הוא לא מצליח. אתה חושב שזה קשור לבחירות שלו?תודה רבה וסליחה שוב על המכתב הארוך

מאוכזבת יקרה,
יש לכם סיבות שונות לחוסר יציבות בזוגיות. עם חלקן אתם מגיעים מראש, והן עלולות להתעצם לפעמים בגלל השתיה, ואולי גם בגלל הסמים. מעבר לכך, אני לא יודע מה בדיוק הוא חושב ולמה. יתכן שהוא לא בטוח בקשר אליך שאת האחת בשבילו, ויתכן שהוא באמת ובתמים עם רגשי אשם למה שקרה, וחושב שכך עדיף עבורך.לפעמים פרידות, ובעיקר כאשר הן פתאומיות, הופכות להיות קצרות וזמניות, ואולי עד שאני כותב, אתם כבר מדברים. אבל גם אולי לא. במצב הזה, כשזה טרי לגמרי, תנסי ליזום שיחה, פגישה ולדבר. גם כדי להבין יותר, ואולי גם כדי להרגיע אותו, במידה שזה משהו שתלוי בך.

תודה על התשובהאכן דיברנו מאז הפרידה אבל לא ניפגשנו. אני יצרתי איתו קשר אבל רק במסרונים, ניסיתי להסביר לו שמה שקרה לי באותו ערב היה לא באשמתו אך הוא עדיין מרגיש אשם. הוא מרגיש שאם לא היה מבטל איתי את הפגישה ומתנהג מגעיל אז זה לא היה קורה. הוא התקשר ואמר לי שהוא דואג לי ושהוא רוצה שאני אדבר איתו אם אני מרגישה רע.אני לא יודעת מה לעשות, אני מאוד רוצה את קירבתו. האם שבועיים הם זמן מספיק ארוך להתלבטות. ואולי אם אני אניח לו לשבועיים ולא אדבר איתו זה יצית מחדש את הגעגועים אלי ואת הצורך בקירבה. אני מכירה אותו, אני יודעת שהוא מסוגל לקחת החלטות שגם אם הן לא בהכרח נכונות הוא ימשיך איתן כי הוא לא אוהב להתמודד. זה מה שהוא גם אמר לי, הוא אמר שהוא מעדיף לחתוך עכשיו מאשר שעוד כמה חודשים אולי נתחיל לריב. לא רבנו אף פעם. התעמתות אולי היא גם חלק מהבעיה. הוא מאוד מעדיף לוותר מאשר להתעמת או לדבר על זה.תודה ויום טוב

מאוכזבת יקרה,
את כנראה מכירה אותו יותר טוב ממני. הרבה יותר טוב ממני. לא אוכל לומר לך לכן כמה זמן זה צריך לקחת, ואיזה החלטות יקבל אם לא ישמע ממך. אלו הם ניחושים מושכלים שתצטרכי לעשות בעצמך. אבל מה שכן אוכל לומר לך הוא שיתכן מאד שאם לא תזמי, לא יהיה דבר, ולנסות לתת לך את האומץ לנסות בכל זאת. ולו רק כדי להגדיל את הסיכוי שתחזרו להיות ביחד.

תודה רבה על העזרההוא שאל חברה משותפת לשלומי. היא שאלה אותו למה נפרדנו והוא אמר לה שהוא אוהב אותי כבן אדם אבל לא כבת זוג. השאלה שלי היא אם ישנה משיכה ואהבה כלפי בן אדם אז מה זה אם לא אהבה רומנטית? מה זה בעצם אהבה זוגית?תודה רבה לך

מאוכזבת יקרה,
אני מכיר גם אנשים שמאוהבים באחרים עד כלות, אבל מודעים לעובדה הפרקטית שיש פערים כלשהם שיפריעו לחיים זוגיים כפי שהם היו רוצים לראות אותם (או שמתייאשים מחיים זוגיים בכלל, וגם זה קורה), ומוותרים על הזוגיות הזו. זה קשה כאשר את בצד הדחוי, אני מבין את הרצון שלך לשנות ואת אי הנכונות שלך להשלים עם זה, אבל אני לא יודע מהן סיבותיו להחלטתו. אני מאחל לך שתמצאי מישהו טוב יותר בהמשך הדרך.

שלום
שוב..הבחור שנפרד ממני לפני כשבועים מעוניין שניפגש לפעמים. הוא אמר שהוא מתגעגע אלי ושאני חסרה לו. ברור לי שזה יותר ממוקד לכיוון פחות מחייב. האם אתה חושב שזה יהיה נכון אם אחליט להיפגש איתו? אני מצד אחד רוצה את קירבתו ומתגעגעת אליו גם. האם גם תקופה של שבועיים אחרי הפרידה לא מוקדמת מדי?תודה רבה על העזרה