פרידה עם ילדים: שיקולים חשובים

שלום
ד"ר חסון.אני נשואה כבר 6 שנים (וביחד 9 שנים), התחתנו בגיל צעיר מאוד כתוצאה מהריון והיום כבר עם 2 ילדים.השנים שעברו היו לא קלות לשנינו, עברנו הרבה ירידות ועליות, ותמיד נשארנו יחד בשביל הילדים.כיום, אני מרגישה שהגיע הזמן להיפרד, אנחנו לא "מחוברים", כל אחד בתוך העולם שלו, תמיד "פרנציפים" אחד לשני, והאווירה בבית עכורה. יש הרבה צעקות, קללות ואיומים ולדעתי הילדים מאוד מושפעים מזה.אני לא יודעת מה לעשות, מצד אחד החיים איתו בלתי נסבליםמצד שני אני לא רוצה שהילדים ייפגעו כתוצאה מגרושים.מה עושים במצב הזה? ואיך מתחילים תהליך של גירושים?

מאוכזבת יקרה,
אם אתיודעתשאת רוצה להפרד, הילדים הם שיקול, אבל שיקול שיכול לקחת אותך לשני הכיוונים גם יחד. נכון שגרושים "רעים" עלולים לגרום לילדים לנזק נפשי, אבל כך גם נישואים "רעים". אם הילדים הם השיקול הבלעדי שלך, היוועצי בפסיכולוג של ילדים. ראיתי, אגב, שיש כאן פורום חדש, לפסיכולוגיה של ילדים. זרקי שם שאלה.