פרידה 'עד הסוף' - מה זה אומר?

אני לא מצרפת את ההתכתבות הקודמת כי זה לא רלוונטי לשאלה..בן הזוג נפרד ממני וניסה להישאר איתי קצת בקשר עד שאמרתי לו שלא מתאים לי ושאם נפרדנו אז עד הסוף.האם זה סגר כל סיכוי בעתיד שנחזור גם במידה והוא ירגיש שהוא רוצה? או שצריך להשאיר איזה פתח לחזרה ואם כן אז איך?אני לא מחכה לו שיחזור. אבל אנירוצה להשאיר את האופציה הזו פתוחה למקרה ש.תודה

שואלת יקרה,
מן הסתם, אם אמרת לו שמבחינתך נפרדתם "עד הסוף", מן הסתם זה מקטין משמעותית את הסיכוי. הגיוני, לא? בעיקר אם הוא גבר מתחשב, שלא ירצה להציק לך יותר, ולכן יחליט את מה שמתבקש (את מה שאתביקשת ממנו), שזה להמשיך הלאה, גם אם הוא רצה אחרת. מה יקרה עם ההלאה הזה? – לא יודע. זה כבר עניין רגשי. כאשר מתקשרים בקשר חדש, ומרגישים משהו, המשהו הקודם נחלש משמעותית, כי כך אנחנו בנויים.

זה ברור לי. יש לציין שהוא נפרד ממני ואני ממש לא רציתי את הפרידה הזו. לא הייתה לי ברירה לבקש ממנו שננתק קשר- וזאת על מנת שאוכל להתגבר בקלות. אחרי פרידה אני לא חושבת שזה רעיון טוב להיות בקשר.האם יש דרך להגיד לו שהפרידה הייתה סופית רק כי היה לי קשה לדבר איתו בתקופה הזו? אחרי שאמרתי לו שאם פרידה אז עד הסוף סיימתי את זה בכך שאם הוא יזדקק למשהו אני תמיד אהיה שם עבורו.האם זה מספיק? או שיש דרך איכשהוא להגיד לו שאם הוא מרגיש צורך לחזור, שלא "יחזיק" את עצמו.. ואז סתם יש 2 אנשים מתוסכלים ... :-\אני מאוד רוצה לחזור אליו. אני יודעת שעשיתי כל שביכולתי ע"מ שהקשר יצליח אבל תמיד ממרחק הזמן רואים עוד דברים שאולי היו יכולים להשתנות. כדאי לילכתוב לו על זה? או שאם הוא בחר לסיים אז זהו. (הוא נפרד כי נהיה לו לא טוב בקשר והוא לא יודע למה). אולי בכך שארשום לו שהבנתי את הדברים שייתכן והפריעו לו זה מה ש"יביא את הגאולה" ונחזור? תודה על התשובות.

שואלת יקרה,
את כל כך שומרת על עצמך, וכל כך נזהרת מפגיעה, עד שבמכתב הראשון, גם כשהוא אנונימי ואת יכולה להרשות לעצמך להיות כנה לגמרי, כתבת שאת לא מחכה לו שיחזור, כאילו כבר נפרדת ממנו, ורק אולי בעתיד תסכימי, אם הוא מאד ירצה. רק במכתב השני את מפורשת יותר: אני רוצה שנחזור, איך עושים את זה מבלי להיפגע.את אומרת, בכאבך, שבעצם, את רוצה לעשות שני דברים. האחד, הוא שתחזרו להיות ביחד. השני הוא להגן על עצמך מפני פגיעה נוספת. היה לך חשוב יותר להגן על עצמך, ולכן אמרת את מה שאמרת. את רוצה בכל זאת להשיג את המטרה הראשונית, שהיא להיות ביחד, אבל את רוצה לדעת בודאות, לפני כל צעד, שלא תפגעי. אין ודאות בכך, שכן אין לך ודאות מה רצונו. גם אני לא יכול לדעת. אז נכון, מצד אחד, שאם לא תנסי, ולא תשאלי, לא תדעי. ואולי גם הוא לא יהיה מוכן לנסות שוב, כי הוא לא יודע בודאות מה את רוצה וכמה. אבל מצד שני, אם כן תנסי, ואם הציפיות יעלו, או אם הוא יהיה קצת פה וקצת שם, ויתלבט ובסוף יגיד שלא, ואם תחשפי את עצמך ואת רצונך וזה לא יילך, תיפגעי שוב. אבל אלו האפשרויות הקשות שאת צריכה לבחור מתוכן. לו הוא היה מאד רוצה, ולא את היית פחות פגיעה, אולי הייתם במקום אחר היום. אבל הוא מה שהוא, ואת מה שאת, ואלו הם דברים שאתם צריכים להתמודד איתם, לטוב ולרע. אם יש לך דרך יצירתית ולא מזיקה לדעת, אז יופי, אבל אם לא, את צריכה לבחור מתוך מה שיש, ולהחליט מה חשוב לך יותר. ואם תנסי, והוא לא ירצה באמת, כמו שאת רוצה שירצה, זמן השיקום אולי יתארך, אבל אולי גם כך הוא ארוך, כשאת נמצאת בחוסר ודאות ובהאשמה עצמית.

באמת רואים שאתה שם לב לכל מכתב ומכתב ולא רק "קורא את השורה התחתונה" וזה מרגיש באמת שאתה עונה לכל אחד אישית ואני מאוד מעריכה את זה ושוב תודה.השאלה היא כזו, האם גבר רוצה הוא גבר עושה? כי עוד פעם, הוא זה שנפרד ממני. הוא רצה לסיים את הקשר. רצה להתנסות.. רצה לחוות עוד.. לא הרגיש שמתאים לו כרגע.. לא יודעת. אבל זה משהו בסגנון הזה.בנוסף, הוא כנראה ניסה להחזיק "על אש קטנה" בכך ששמר על קשר.. לי זה הרגיש כאילו הוא מרחם עליי. ולכן בשלב מסויים התקשרתי ואמרתי לו שלדעתי הכי טוב זה אם ננתק קשר . ויום אחרי זה התקשרתי אליו כי לא מצאתי את הדרכון שלי והייתי אמורה לטוס באותו היום והוא האחרון שטסתי איתו אז לא הייתה לי ברירה אלא לבדוק אם זה שם. ודיברתי כאילו הכל כרגיל וכמובן אמר לי "תהני" ושיחה רגילה לחלוטין. הוא יודע שלא כעסתי עליו כשנפרדנו. הוא יודע שעדיין אהבתי אותו. והוא הבין אותי כשביקשתי שאם הוא נפרד ממני אז שייפרד עד הסוף כי הרי זה לא הגיוני שנישאר בקשר.השאלה היא אם זה משהו שסוגר לגמרי או שזו תגובה נורמלית למצב כזה. אני רק רוצה שיידע שאם הוא ירצה לחזור, גם עוד 5 שנים (סתם זורקת מספר) אז שינסה. שלא יפחד להיפגע כי יכול להיות שכן ייצא מזה משהו טוב.אני לא מנסה כי אני זו שנפרדו ממנה. זה לא בא ממני. לי לא היה שום דבר רע בקשר הזה ואני הרגשתי שזה "זה". אצלו היו ההתלבטויות והרצון להתנסות עוד ולכן אני חושבת שמן הסתם אם מתישהוא הוא ירצה לחזור זה אמור להגיע ממנו.תודה רבה

שואלת יקרה,
חשוב, חשוב מאד, שלא תחכי לו. אמרת נכון, שהוא יודע שאת רוצה אותו, ועכשיו גם הבהרת שאת הפרידה המוחלטת יותר (מוחלטת, ולא סופית), עשית מתוך כאב, ולא מתוך כעס. ונדמה לי שגם הוא יודע.אבל מוטב לך, וזה חשוב לך, שלא תבני על זה ולא תחכי לזה. המשיכי בחייך. המשיכי לחפש את בן הזוג שיתאים לך, גם אם הוא יהיה אחר. ותמיד הוא יהיה אחר, שלא אומר בהכרח טוב פחות. בדברים מסויימים אולי פחות, ובאחרים יותר. אם תשאי איתך את הזיכרון של ההפסד שלך, לא תתני לעצמך צ'אנס לקשר אחר, ואולי תצאי קרחת מכל הכיוונים. את לא רוצה את זה, ואת לא רוצה לסמוך על זה, כי אז חייך וחלומותייך תלויים באדם אחר. זה לא רעיון טוב. התחילי מחדש, ובני חלומות חדשים. ואז ייתכן שמתישהו הוא יחזור, ואת כבר תהיי במקום אחר, אולי טוב יותר, ולפחות בטוח יותר, ומאוהבת שוב, ותצטרכי לומר לא. זה יכול להיות. ויכול להיות גם שהוא לא יחזור. חפשי קשר חדש, כי האושר שלך וחיי הזוגיות שלך הם קודם כל בידייך. יכולים להיות מכשולים בדרך, שחלקם אולי אינם תלויים בך, אבל המשך הדרך הוא שלך. קחי את ההנהגה שלה בידייך.