פרידה כלכלית: איך משתחררים?

שלום,
רוצה הכוונה כלשהי כי אין כסף לטיפול ובנתיים נזקקת לעזרה, מצבי דומה קצת לשתי שאלות מתחתיי רק שאני צעירה ממנה בעשר שנים בערך ואין לנו ילדים. אני לא עובדת אבל כן לומדת, והכי מצחיק זה שאבי בעלי משלם לי על זה להקל עלינו וכי באתי ממשפחה לא אמידה. הבעיה שהנישואים לא עובדים, אך אני לא יודעת איך, או ליתר דיוק, חסרת כוח נפשי להתחיל בגירושים וזה מכמה סיבות (כי אי אפשר לשנות את המצב ולשפר לא אבלבל פה במוח אבל ניסיתי וביקשתי שינסה לא עבד):*במקרה הזה אאלץ לחזור לבית הוריי משם שמחתי לצאת כי ככה יש לי עצמאות ופחות חפירות *כל פעם שרבים בעלי מזכיר לי שאבא שלו משלם עליי ולכל הפחות מזכיר פעמיים בשבוע *כל הזמן אני על רצף שהנה בעלי מדבר על לקנות לי משהו או לממן לי משהו או בדיוק קנה לי או עומד לקנות לי ואני לא מצליחה לרדת מרכבת הזו כי לא נוח לי מרגישה כולי "קנויה" והנה מגיעה עוד קנייה ומתפתה *קשה לעשות צעד כזה גם מפחד שאביו יגיד שאני חייבת לו ובטח בעלי יחזור על זהשלא יהיה אי הבנה עבדתי עד נישואיי בלי הפסקה! רק שעכשיו זה יהיה קשה ועמוס לעבוד. והאירוניה שבמצב כיום קשה להתרכז בלימודים. ואני מנסה.

לא יודעת יקרה,
אני מניח שאת מתייחסת לשאלה על בעל שתלטן. כפי שאני מבין, את במצב שבו את רוצה לצאת מהנישואים שלך, אבל חוששת מהמחיר. בעיקר המחיר הכלכלי ומההשלכות המקצועיות. לא כתבת אם יש לכם ילדים, ואני מניח שאין, כלומר, שגרושים יהיו תהליך פשוט יותר, שבו המחיר הכלכלי קשור רק אליך, ושאת לא צריכה לדאוג לפרנסתם של ילדים שיהיו תלויים גם בך. יתכן מאד, אגב, שדווקא בגלל שבן זוגך מרגיש שאת לא מרוצה בקשר הזה, וממנו, הוא מדגיש עוד יותר את התלות שלך, כדי לשמור עליך. למרות שמנקודת מבטך, זה מעמיק את הפער ביניכם, ואת הכעס והאכזבה שלך, מבחינתו, באופן מודע או שלא מודע, זה כלי לשמור עליך. אם אופן היחסים והתקשורת ביניכם היה משתנה, נגיד ב 50%, למשל (אני סתם זורק מספר, כדי לעזור לך לחשוב) בעזרת טיפול זוגי, האם כל היתר שמצאת בו בהתחלה, וכן, בשילוב הנוחות הכלכלית, היתה עוזרת לך להיות שלמה עם הנישואים האלה (וגם להשלמה עצמה יש מומנטום חיובי)?ושאלה נוספת שאת צריכה לשאול את עצמך, אם תישארי שם עד לסיום הלימודים, ורק אז, כאשר יהיה לך קל יותר לעזוב אותו, תשקלי אם לעשות את זה, סביר שתרגישי שלא בנוח, ומחוייבת. האם תוכלי להיות מספיק שלמה עם עצמך כדי באמת לעשות את זה? ואם כן, האם זה ישנה משהו בתדמית שלך את עצמך? האם השינוי הזה ישפיע עליך בהמשך, ובאיזה אופן? ואולי, האם כדי להמנע מכל זה, את מוכנה לשלם את המחיר, שהוא עיכוב, אולי משמעותי, בהתפתחות המקצועית שלך? ושאלה אחרונה: האם חיפשת ברצינות פתרונות מעשיים ואולי יצירתיים להתגבר על הקושי הזה ולהתקדם בכל זאת גם ללא התלות הזו?