חרדות וטראומות ביחסים

שלום
אני נמצאת כרגע במערכת יחסים יחסית טרייה (9 חודשים) עם מישהו שאני מכירה כבר הרבה שנים, לא מזמן עברנו לגור ביחד וכמצופה מתחילות לצוץ כל מני תכונות אופי של שנינו שלפעמים מתאימות ולפעמים מפריעות קצת בקשר.הבעיה הגדולה צפה אתמול- בעבר היה לי בן זוג במשך 6 שנים, אהבת ילדות, האהבה הראשונה שלי, שבדיעבד מעבר להונאה וכל מני נזקים נלווים כספיים שהוא עשה לי, גיליתי גם שהוא בגד בי ללא הפסקה במהלך הקשר ובנוסף לכך התרברב בכך מול החברים המשותפים שלנו, שמצדם לא אמרו לי כלום ונתנו לי להמשיך באשליות.ובנוסף לכך, במהלך חיי חוויתי בלי קשר הרבה אכזבות מהמשפחה הקרובה שלי ומחברים קרובים.היום אני נמצאת במערכת יחסים עם בן אדם שאני באמת מאמינה שאני יכולה לסמוך עליו, ואני באמת רוצה לסמוך עליו אבל יש לי בעיה שהדברים הכי קטנים מקפיצים לי את ה"טראומות" וגורמים לי לעשות דברים שאני לא רוצה.כמו למשל אתמול, כשבן זוגי לא היה בבית נכנסתי למחשב שלו במטרה לראות סרט אבל משם ניצלתי כבר את ההזדמנות בשביל להכנס לחשבון הפייסבוק שלו ובדקתי שיחות שלו עם בנות (בעיקר שיחות ישנות עם האקסיות).אני לא מתגאה במה שעשיתי ואני יודעת שזאת חדירה לפרטיות, אבל חשוב לציין שיש לו קוד לכל דבר- פלאפון, מחשב , והוא לא נותן לי הרגשה של פתיחות, למרות שהוא אף פעם גם לא נתן לי סיבה לחשוד.אחרי המעשה חיכיתי שיחזור הביתה ואמתי לו מה עשיתי ושאני לא רוצה שזה יקרה שוב אבל אני רוצה שהוא יהיה יותר פתוח איתי כי בלי שליטה הפחדים חוזרים.הוא מצידו כעס נורא על החדירה לפרטיות מאחורי הגב ואמר שהוא לא מתכוון להסיר את הסיסמאות ואם אני כל כך דואגת אז הייתי צריכה לדבר איתו והוא היה נותן לי לראות את הדברים, ושלא מגיע לו שאני משליכה עליו את הטראומות שלי.השאלה כאן היא איך אני אמורה להמשיך? אני יודעת שהוא בן אדם נאמן ושהוא מצפין דברים כי ככה הוא רגיל ואני יכולה להבין למה. אבל אני מרגישה צורך לדעת יותר בשביל להשתיק את הפחדים, אם בכלל זה מה שיעזור...

אנונימית יקרה,
את יודעת שהוא בן אדם נאמן. את באמת מאמינה שאת יכולה לסמוך עליו. אבל את גם מבינה שיש לך טראומות ש"מוקפצות" מוקדם, כאשר אינן צריכות להיות מוקפצות, ואת מבינה שזה פוגם ביחסים שבינך לבינו. את מרגישה צורך להשתיק את הפחדים. זה בערך סיכום הדברים שכתבת. נדמה לי שאי התאמות קטנות, שכנראה גם את מבינה שהן סבירות, אבל שקל יותר לראות אותן לאחר שעברתם לגור ביחד, מגבירות את החששות ואת הרגישות שלך, מה עוד שכאשר גרים ביחד, הקירבה מאפשרת פלישה שלך לפרטיות שלו, וקשה לך להימנע מזה.אמנם כתבת מה לדעתך הסיבות ל"טראומות" שלך, אבל ברור לך שלא פתרת אותן. הן עדיין טראומות שמשפיעות עליך. אני חושב שאת מחפשת פתרון פלא, שאולי אתן לך עצה שתפתור את הבעיה, ותפטור אותך מן הטראומות. יש לי בקליניקה "כפתור קסמים" שלפעמים אני מציע אותו למטופלים, כדי לפטור אותם מחרדות או מכעסים. לפעמים הם מוכנים ללחוץ על הכפתור - ואז מתחילה עבודה של שבועות וחודשים כדי להגיע לתוצאה. לפעמים - לא מוכנים, כי חשבי על זה בעצמך: האם היית לוחצת על כפתור קסמים שכזה עכשיו? - ועם מה תישארי אחר-כך? אחרי הכל, החששות הבנויים על הטראומות נועדו ליצור שקט בפנים. הטראומות הן הן שיוצרות את הרעש. זו עבודה, אנונימית יקרה. לא מספיק שאומר לך לחדול, כי את מזיקה לעצמך ולקשר. את זה את הרי יודעת. אני חושב שאת מבינה שאת זקוקה לעבודה טיפולית, בין אם למצוא את הספרים שיעזרו לך לעשות עבודה עצמית של טיפול בחרדות, ובין אם בעזרת איש מקצוע. קראי בבקשהמשהו על חרדות ועל טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שייתן לך כיוון להבנה איך עובדים עם זה.