פרידה וכאב: מה לעשות?

שלום
שמי רחל אני בת 20 לפני כ3 ימים חויתי פרידה מקשר של 10 חודשיים.לקחתי את זה נורא קשה הפרידה הגיע בפתאומיות..סיבת הפרידה הייתה בעיקר התערבות של אימו של בן זוגי לשעבר בקשר שלנו ,היא לא אהבה אותי וכך גם אם הזמן אני לא אותה והריבים שלי עם בן זוגי היו מגיעים לעיתים דחופות בגלל כל מיני הערות ועקיצות מאימו עד כדי כך שהוא היה מודע לשנאה שלי אליה.בעקבות כך למרות שאהבנו אחד את השני בצורה מטורפת הוא החליט שניפרד ושנמאס לו והוא פשוט זרק את הכל לפח. קשה לי נורא להתמודד עם הפרידה כי אנחנו אוהבים אחד את השני ראינו את העתיד של ביחד ..חתונה וכו' ופשוט היינו עושים הכל ביחד. איך מתמודדים עם תחושת הנטישה ? אם התחושה שבה אני מרגישה שפיספסתי את קשר חיי? ואיך מחזיקים בלי לתקשר איתו..והאם בכלל הוא אמור לתקשר איתי? בקיצור הלב שבור. אשמח לעצות ותשובות תודהה

רחל יקרה,
עם כל ההבנה, עושה רושם שבן זוגך לא עצמאי מספיק, עדיין, כדי לדעת להתמודד עם אמו. זה לא אומר שאת אשמה, ויתכן מאד שבעוד חמש שנים הוא היה נוהג אחרת לגמרי. במקרה שלך, התזמון של הקשר שלכם לא היה נכון. אולי אם הייתם נפגשים לראשונה בעוד כמה שנים, הקשר שלכם היה נכון יותר. האם אמו היתה משתנה גם? - כנראה שלא. האם היתה אוהבת אותך לו היתה פוגשת בך רק בעוד כמה שנים? - יתכן מאד שגם אז לא. אבל החבר שלך היה אולי יודע איך להתמודד עם זה.עברו רק שלושה ימים. זה כואב, בעיקר כי ראית כבר עתיד משותף איתו, וכי התאהבת בו. הניסיון האנושי אומר שתוכלי להתאהב שוב, מחדש, ואולי לא פחות חזק. אבל היום את לא במקום שממנו את יכולה לראות את זה. חפשי תמיכה חברתית ומשפחתית, בכי כשראוי לבכות, כי מותר לך, ותני לזמן ולדמעות לשטוף את הצער, כי בדרך כלל הם די טובים בזה.ואגב, מאחר שעברו רק שלושה ימים, ומאחר שהוא יותר הונע מאשר הניע את הפרידה, יתכן שזו אינה פרידה סופית. מצד שני, יתכן גם שתהיינה עוד כמה פרידות על אותו רקע בדיוק, מה שיעשה זאת רק קשה יותר.