פרידה וייעוץ זוגי: מתי כדאי?

ד"ר חסון, שאלה כללית..אני רואה פה בפורום שאתה ממליץ על טיפולים זוגיים לזוגות נשואים או לזוגות שעומדים להתחתן ומאמין שאפשר לגשר על הכל- שקרים, בגידות ויחס לא יפה אחד לשני (כמובן שבגבול הטעם הטוב ולא כשמדובר באלימות פיזית וכדומה). בניגוד לכך, כשמדובר בזוגות צעירים בדרך כלל (כולל לי כשכתבתי פה), אתה ממליץ להמשיך הלאה ולא להילחם, אומר שיש הרבה אחרים שאפשר לצאת איתם, ולא ברור לי למה בעצם. האם זה בגלל שקשה יותר "להרוס חבילה" של נישואים ומגורים משותפים מאשר לעשות את זה עם "סתם" קשר? הרי גם הנישואים הנ"ל והקשרים הרציניים הנ"ל התחילו מ"סתם" קשר.אודה לך אם תבהיר לי את הגישה, היא מעניינת אותי.תודה..

מפחדת יקרה,
המלצה שלי, כזו או אחרת, צריכה לכלול גם הערכות שלי לגבי הצלחת היעוץ הזוגי, גם הערכה של התחושה של הפונה אלי ביחס להצלחתו ביצירת זוגיות חדשה או השגת מטרותיו (או מטרותיה), וגם לגבי עוצמת הקשר שבו מדובר. הגיל או הותק בקשר הם בהחלט מרכיב בהערכות הללו, אבל לא רק הם.במקרה שלך, היתה לך החלטה ברורה לעזוב את הקשר, ונפרדת מבן זוגך. במצב זה, להציע יעוץ זוגי לקשר שאינו קיים, לא נראה מציאותי. ובעיקר כאשר היית שלמה עם הפרידה. אלא שהפכת להיות שלמה פחות עם הפרידה, עם הזמן, כי שלושה שבועות של "לבד" ייאשו אותך. במקום להחזיר אותך לקשר שויתרת עליו כי הוא לא היה לך טוב, ראיתי נכון יותר לומר לך שסביר הרבה יותר שהתפיסה שלך את הסיכוי למצוא קשר חדש היא היא התפיסה השגויה, ולא תפיסתך את איכות הקשר הקודם שלך, ואת זה אפשר היה ללמוד מכך שהחלטת לוותר עליו באופן שקול – לפחות כך אפשר היה להתרשם מהמכתב שלך.