סיבות לפרידה וחוסר ודאות בקשר

ד"ר שלום, אני פונה אליך כי אני נמצא בפרשת דרכים במערכת היחסים הזוגית שלי.אני ובת זוגי בני 20 ויוצאים מזה כ- 4 שנים ביחד. אני חייב לציין כי ההורים של בת הזוג שלי אינם תומכים, בלשון המעטה, במערכת היחסים הזאת, ואנו יוצאים בסתר.אחיה של בת הזוג שלי טוענים כי אביה נהיה חולה בגללה ומטיחים בה האשמות, אביה ממעט לדבר איתה והיא חוששת מהעובדה שמערכת היחסים ביני לבינה תתגלה לאביה וחששה שהקשר ההדוק והחם בינה לבין אביה ייהרס. כל תקופת החברות חיה בלחץ ופחד מהמשפחה.חשוב לי לציין שיש ביני לבינה לאורך כל ה- 4 שנים מערכת יחסים טובה עם אהבה גדולה , אמון, כבוד והערכה .עד שיום אחד , סתם משום מקום וללא התרעה מוקדמת, היא קראה אותי לשיחה ואמרה שהקשר בנינו מסתיים וכי אין הסיבה תלויה בי כי אם בה ואני מצטט " זה לא אתה זה אני".חודש שלם ניסיתי ליצור עימה קשר אך ללא הועיל, כל הניסיונות ליצור עימה קשר באמצעות חברים משותפים ומכרים העלו חרס עד שבסופו של דבר השלמתי עם העובדה שאיבדתי אותה .לאחר 5-6 חודשים נפגשנו ממש באקראי , שוחחנו שיחה ידידותית , קבענו לקפה ונפגשנו בערב. הקשר התהדק ותוך זמן קצר מצאנו עצמנו שוב בני זוג באותה מתכונת. ( עדיין ההורים לא ידעו ויצאנו שוב בסתר)חשבתי שהכל הסתדר אלא שווקא כאן התחילו הבעיות , גיליתי ששבוע לאחר שנפרדה ממני יצאה עם בחור אחר תקופה של 3-4 חודשים( שלא היה חלק מהמעגל החברתי המשותף שלנו ) ושהיא היתה איתו בקשר טלפוני חצי שנה לפני הפרידה ממני.ששאלתי אותה מה הסיבה האמיתית שהיא נפרדה ממני והאם נפרדה ממני בשביל להיות איתו , אז ענתה " הסיבה זה ההורים והוא בכלל לא אהב אותי". באותו רגע הבנתי שנפל דבר. למה שהיא תגיד שהוא לא אהב אותה? למה שאדם יגיד משפט כזה? לא אומר את זה אדם שלא זכה שיאהבו אותו חזרה? אדם שציפה?שהתחלתי לשאול קצת יותר ולתהות על טיב הקשר ענתה לי את התשובות הבאות:1. לא נמשכתי אליו אבל התנשקתי איתו וקצת מעבר2 . הוא רק רצה ממני סקס ולא אהב אותי3 רציתי לשכוח אותך ולרצות את ההורים שלי4 . ההורים שלי לא ראו בו כבן זוג שלי5. טעונת שאם לא היתה פוגשת אותי באקראי לא היתה יוצרת קשר כי לא רצתה לפגוע ולהיכנס למערכת יחסים שההורים מתנגדים.אז מה אני שואל בעצם ? מה ההבדל בעצם בין מערכת היחסים שלי לפני הפרידה למערכת היחסים שלי היום. גם היום ההורים שלה לא רוצים בקשר הזה אבל היא חזרה ואנחנו בזוגיות, אז מה היתה סיבת הפרידה?

יניב יקר,
אם אני מבין נכון, אתה שואל "מה היתה סיבת הפרידה, אם חזרנו לאותו המקום בדיוק"? ובעצם, אתה רוצה לדעת מה לא עובד? ואולי רוצה להרגיש צודק יותר, שזה אומר בעיקר צודק יותר ממנה. ונניח שתהיה יותר צודק ממנה, האם אתה גם מבין את השיקולים שלה? האם אתה באמת רוצה להבין?אתם בקשר ראשון בעצם, של ארבע שנים. פעמים רבות אחד הצדדים, ולפעמים שניהם, שואלים את עצמם: האם יש משהו אחר, שאולי טוב יותר? האם כדאי לנסות משהו אחר? שזו אפשרות אחרת.אפשרות אחרת היא שבגיל הזה שניכם, וזה כמובן כולל אותה, עדיין תלויים בהורים שלכם. ובעניין הזה אתה כותב אמירה סותרת ומאד לא ברורה: מצד אחד, אביה נהיה חולה בגללה, וממעט לדבר איתה, שזה אולי בחלקו ואולי לא בגלל הקשר איתך. מצד שני אתה כותב שהיא חוששת שהקשר ההדוק והחם בינה לבין אביה ייהרס בגלל הקשר איתך. לא הבנתי הרבה בעניין הזה, פרט לכך שאביה ככל הנראה מתנגד לקשר שלה איתך, לא ברור לי למה, ושהיא רוצה איתו קשר טוב יותר - ושכנראה, למרות מה שכתבת, הקשר ביניהם מאד לא טוב, ובודאי שמאד לא פתוח. אני מבין שכרגע אתם בקשר מחודש, אבל גם שאתה מאד לא בטוח בו. אני מבין גם שגם היא לא בטוחה בקשר, לפחות כל עוד היא תלויה בהוריה. האם זה ישתנה אצלה? - כנראה שלא בשנים הקרובות. האם תוכל אתה להגיע למצב שבו אביה ייתן בך אמון כבן זוג שלה ולהבין ולהאמין שאתה בן זוג ראוי? האם תוכל לעשות זאת? - אם כן, זה יכול לפתור הרבה. האם החברה שלך איתך כי היא מאוהבת בך עד כלות, ורואה בך את בן זוגה לחיים, למרות הקשיים? - לא יודע. אולי. האם היא אתך כי היא לא רוצה להיות לבד? - לא יודע. אולי. מה זה אומר? - שתצטרך להמשיך ולבחון את האפשרויות. ככל שהיא תרגיש שאתה אדם שניתן להאמין בו, שהוא טוב לה כבן זוג, ושאפשר לסמוך עליו ולהישען עליו, כך יהיה לה קל יותר להמשיך את הקשר איתך, ולחזק אותו בעתיד למרות הקשיים. אבל בתנאים האלה, ובגילכם, אין בזה ביטחון. תצטרך אם כך להראות לה את זה למרות התנאים הקשים, וזה לא קל.

תודה על המענה המהיר, אבל לא נראה לי שהסברתי את עצמי נכון.אני מאוד מבולבל ממה שכתבת. אני לא מחפש להיות צודק יותר ממנה ושאתה כותב אם אני מבין את השיקולים שלה אני לא יודע למה אתה מתכוון .אני רק רוצה להבין ואני לא שופט אותה, אני רק רוצה לדעת שיש הגיון במה שקרה כי זה פשוט לא מתיישב עם ההיגיון שלי.אופן הפרידה וההסברים שלה למהלך לא מתיישבים לי עם העובדה שאדם שבדיכאון מההורים "רץ" אחרי יומיים לזרועות אדם אחר ונישאר קר ומנותר לחלוטין מזוגיות קודמת כאילו לא היתה.תראה, היא נפרדה ממני באופן חד צדדי ללא מתן שום הסבר. חתכה את הקשר כאילו לא היה ומיד עברה ויצאה עם מישהו אחר שהיה ידיד שלה חצי שנה לפני הפרידה.אני רק רוצה להבין האם היא חוששת להגיד לי שהיא התאהבה באדם אחר ולאחר שנגמר בניהם חזרה אליי ושההורים הם רק תירוץ או שההורים ורק ההורים הביאו אותה למצב שהיא תתמסר לאדם אחר יומיים אחרי הפרידה ?האם לבחור שהיה איתה היה משקל בהחלטה לחתוך בצורה כזאת או שזה רק ההורים?במילים אחרות , וזאת השאלה וההתחבטות הגדולה שלי ביני לבין עצמי, האם היא ניהלה קשר עם אדם אחר לאור העובדות שכתבתי שהתפתח לזוגיות ושההורים הם רק תירוץ?השכל הישר אומר לי שכן וזאת בשל העובדה שכשאני הייתי בדיכאון מהפרידה לא יכולתי לעשות דבר וחצי דבר ואילו היא שבדיכאון מהפרידה (לטענתה) חיפשה דרך לצאת ממנה באמצעות זוגיות אחרי יומיים. נשמע לך הגיוני? ועוד עם אדם שהיתה איתו בקשר חצי שנה לפני הפרידה?!תעזור לי להבין בבקשההאם היא משקרת כדי לא לפגוע בי או שפשוט ההגיון שלי דפוק ?אם משהו לא ברור אשמח אם תשאל אותי שאלות

יניב יקר,
אני מנסה להבין אותך, כשאתה מנסה דרכי להבין אותה. ואולי אני מנסה לומר לך שיהיה לך קשה להבין אותה כל עוד היא לא גלויה אתך לגמרי, וכך זה נראה. למה היא לא גלויה אתך? - אולי כי היא לא רוצה לפגוע בך. אולי כי היא רוצה שתישאר איתה למרות שהיא פחות החלטית ממך, ולמרות שהיא רצתה לנסות משהו אחר, לפחות באותו פרק זמן שבו עשתה זאת, ואולי למרות שהיא נכנעת ללחצים של ההורים שלה. אלה האפשרויות, לפחות בחלקן, והן יכולות להיות משולבות זו בזו. ואני חושב שאתה מבין אותן היטב, אלא רק רוצה אותן מפורשות וגלויות על השולחן. ואני מנסה להבין אותך. כי אם הבנת נכון, מה חסר לך בתמונה? למה אתה צריך את הכל גלוי על השולחן?אני מבין אותך, כי העובדה היא שהיא נכנעה ללחצים חיצוניים או לרצונות פנימיים וניתקה איתך את הקשר, וחיפשה משהו אחר. לכן קל להבין למה אתה פגוע, למה אתה חושש ולמה אתה רוצה לבדוק אם אתה צפוי לפגיעה מחודשת. אתה מרגיש נבגד. אפשר להבין זאת. אבל כאשר אתה מחפשלדעת, ומנסה לתחקר אותה כדי להרגיע את ה"רעש" שיש לך בראש (המחשבות המסתחררות שלך), אתה גם לא מכבד את רצונה שלא לפתוח הכל ולא להיות גלויה לגמרי איתך - ויתכן שמנקודת מבטה - להיות אתך גלויה לגמרי, שזה אומר לחשוף חולשות והיסוסים שלה, כולל גם עמדת חולשה מול אביה, פרושו להיות מולך בעמדת נחיתות, שתמיד תוכל להראות לה עד כמה היא לא בסדר, או היתה לא בסדר. מנקודת מבטה, יחסים עתידיים כאלה של יחסי כוחות, שבהם אתה הברור והצודק, ושתמיד תוכל לשלוף מולה את החולשה שלה, בעיקר אם אתם נוטים לויכוחים מדי פעם, הם לא פשוטים. יתכן שהיא מנסה שלא לתת לך כלים נוספים להיות "צודק", ורוצה שתכבד זאת, למענה, כדי שהיא תרגיש נוח יותר ונינוחה יותר ביחסים איתך, ואולי קצת יותר "שוויונית". וכן, זה יוצא "על חשבונך", כי אתה נשאר בחוסר ודאות ובחוסר ביטחון לגבי העתיד. אבל מצד שני, עם בת זוג שתרגיש טוב יותר אתך, אם לא תלחץ עליה לדעת. לאחר שכתבתי כל זאת, קרא שוב את תשובתי הקודמת, כי השארת הרבה מאד שאלות פתוחות מאלו ששאלתי, ובעיקר לגבי היחסים שלך עם אביה. כמובן שכל עוד הוא יתנגד לך, הקשר נמצא בסיכון, ואתה יודע זאת היטב. האם יש משהו שתוכל לעשות?

הרעש , הרעש הורג אותי.
אני חושב שהבנתי ואני מודה לך על העזרה.
במקום רעש אחפש שקט במקום אחר.
אני לא יכול להמשיך ולתת למחשבות שלי להסתחרר. אני לא חושב שיש קשר בין מערכת היחסים עם אביה להתמסרות לאדם אחר. וכל הניסיונות שלך ( ואני מודה לך על כך) ליישב אצלי את הדברים רק גרמו לי להבין שאני לא טועה. צר לי ד״ר אבל זה פשוט לא מתיישב לי בקופסא. אולי אני עוף מוזר וחריג ואולי לא. אני באמת לא יודע.
בדבר אחד עכשיו אני בטוח - מקומי לא איתה. לא עם אדם שנופל לזרועות אגם אחר אחרי 4 שנות חברות אחרי יומיים. אתה קורא לזה ״ מרגיש נבגד״ , אני לא מרגיש נבגד , אני נבגד.
תודה על הכל

יניב יקר,
אני לא יודע אם אתה "עף מוזר וחריג". אני כן מבין שקשה לך כאשר אתה נפגע ממשהו שאתה חושב שהוא צריך להיות מובן מאליו, כי כך קשר צריך להיות, של אהבה ללא תנאי, ושל הצורך והרצון שלא לעשות משהו שיפגע בצד האחר, ובמקרה שלך, גם שלא להימשך למישהו אחר (שאתה חושב שזה משהו שקרה, או לפחות שהיתה המוכנות לזה). יש מי שיותר קל לו להבין שהעולם מורכב מצרכים שונים, ולקבל את זה שלפעמים הוא עלול להיפגע מצרכים שונים של אחרים, ממש כשם שאחרים לפעמים ייפגעו מקונפליקט בין צרכים שונים שלו, ויש מי שיותר קשה לו. יש גם מי שעם הזמן, והניסיון, וההבנה והקבלה של חולשותיו שלו, יהיה מוכן לקבל גם את אלו של אחרים, ויש מי שלא. יש מי שמתעקש שלא להראות חולשות וצרכים מנוגדים, וללכת רק עם מה שמקובל ועם מה שצריך, והוא מרגיש חזק מספיק כדי להיות כזה, ואולי לכן קשה לו לקבל חולשות של אחרים. כנראה שאתה צריך ללכת עם מה שאתה מרגיש, כי חשוב לך מאד השקט. אני מעריך ומכבד את זה. כך או אחרת, החיפוש אחר שלווה ושקט נפשי הוא כמעט אוניברסלי. אני מאחל לך הרבה הצלחה.