פרידה וגירושין: מה לעשות?

אני נשואה 3 שנים ויש לי תינוק בן שנה וחצי. היחסים בינינו גרועים בין זוגי עקשן משרה מתח ולחץ ועצבני מאוד. אתמול אחרי הרבה זמן שלא היתה התפרצות הוא צרח עליי קילל בשאגות בנוכחות התינוק . בעבר דיברנו על ענין הכעסים הלא נשלטים שלא אבל יש רגיעה ואז התפרצות כזו חוזרת בגדול יותר בכל פעם נוספת. אני מרגישה מושפלת. כרגע אנחנו לא מדברים כי אין לי כח לחזור על אותן המילים בכל פעם ולחזור לאותה נקודה בה הוא לא מוכן ללכת ליעוץ זוגי או לטיפול . בעבר דיברנו על פרידה אבל לא מימשנו.אם אני מחליטה לעזוב הוא לא יוותר לי על התינוק למרות שאני בטוחה שחוקית אין לו זכות כזו. המשמעות היא שהתינוק שלי יפגע אני בטוחה שבמסגרת היותו סגור הוא יסרב להתייעץ עם פסיכולוג ילדים . הכל נורא סבוך וקשה ,אני לא מוכנה לקבל יחס כזה ורוצה לשנות מה לעשות ?

דנה יקרה,
את יכולה לבדוק את הדברים בעצמך עם עורך דין או אם נעמת/ויצו/שרותי רווחה (אפשר גם טלפונית), ואולי מוטב שתעשי זאת כדי באמת להשתכנע שאין לו זכות לקחת לך את התינוק. קחי בחשבון שהבן שלך נפגע יום יום מהיחסים הגרועים ביניכם. יכול בהחלט להיות שתעשי לו רק טובה אם תיפרדי ממנו. אם הוא מסרב להגיע לפסיכולוג של ילדים, לכי בעצמך. למדי מה ואיך לעשות כדי להקל על הבן שלך הן במצב הנוכחי, והן במצב עתידי של פרידה. אל תוותרי לעצמך רק כי אין לך שותף לכך.ובאשר לנישואים שלכם, את צודקת בכך שרצוי מאד שתגיעו ליעוץ זוגי. אלא שאם הוא לא רוצה, ואם בתנאים הנוכחיים את לא מוכנה להמשיך, יש לך נשק. אותו נשק שאני קורא לו "נשק יום הדין" – האיום בגרושין. שכן, אם ממילא את לא מוכנה לחיות כך, את יכולה לתת לו אולטימטום, גרושין או יעוץ זוגי, שאם הוא לא עומד בו את הולכת ממילא לבצע את מה שאת רוצה, בתנאים שנוצרו.אפשרות ביניים היא שתלכי ליועץ נישואים בעצמך, כדי לדעת מה את יכולה לעשות כדי לשפר את הזוגיות שלכם, ויש דברים את יכולה לעשות בעצמך. יועץ זוגי יכול להדריך אותך איך לנהוג ומה לעשות, ולפעמים זה עובד טוב באופן מפתיע.

תודה על תשובתך.אתמול שוחחנו שיחה נוקבת בה הבהרתי לו שפרידה עומדת על הפרק אם הוא לא הולך לטפל בענין , הוא טען שההתפרצויות נובעות מתסכול על כך שאני לא מפגינה חיבה אליו מלטפת וכו ( הוא מגיע מבית שבו הוא והאם נוגעים המון עד היום הם מחזיקים ידיים בכל ביקור..) אמרתי לו שבכל פעם שאני רוצה לנגוע אני נזכרת בנימה בצעקה במילה הקשה שנאמרה בכל הפעמים שהוא התפרץ ובעצם אין לי אמון בו . אז זה בעצם מעגל הוא מתוסכל שאני לא נוגעת ואני לא מסוגלת כבר לנגוע כיון שהתרחקתי אז הוא מתפרץ שוב וחוזר חלילה. אני בכל מקרה לא מצדיקה את אופן הבעת התסכול שלו כי גם שמרגישים ככה צריך לדעת איך להביע את זה . הוא טוען שהוא לא יכול להשתנות בזה כי הוא סגור וחסום רגשית. בכל מקרה הוא חושב שזה הגיע לי ואין לו על מה להתנצל. אני לא מוכנה לקבל שיטת ענישה כזו בעיקר שכך גדלתי עם אבא כזה ( מפתיע הא? ) , אבא שאני לא מחבקת ומנשקת אף פעם כיון שהוא התנהג אלינו כך כל השנים.

דנה יקרה,
ממש לא ברור לי מה זאת אומרת "אם הוא לא הולך לטפל בעניין".חשבתי שדברת על זה שאתםהולכים לטפל בעניין. ובכל מקרה, אם את לא מצליחה להזיז אותו, התחילי לזוז בעצמך, אחרת תישארי במקום. אנא קראי שוב את מכתבי הקודם אליך.