פרידה או הישארות? מה עדיף?

אני נשואה כבר 3 שנים. השנה הראשונה הייתה בסדר למרות כמה אכזבות מבחינת המצב הכלכלי . בעלי היה מובטל בשנה הראשונה של הנישואין ועבד באופן מקוטע, כי לא היה מוכן לעבוד בכל עבודה למרות מצבנו הקשה. למרות זאת תמכתי בו ונסיתי להראות לו שהכל יסתדר בסוף. מצבנו עכשיו מבחינה כלכלית מתתחיל להשתפר לאט אבל הזוגיות שלנו מתפרקת. ידעתי אותו שנה אחת בלבד לפני החתונה ואני חושבת שהוא הסתיר את עצמו ועכשיו הוא מראה את הפנים האמיתיות שלו.. הוא נהיה עצבני רוב הזמן , מתעצבן מכל דבר פשוט, לא מתחשב במצב שאנו נמצאים בו אם זה עם חברים או אחרת ..אם הוא מתעצבן אז הוא מתחיל לקלל , לדבר שפה משפילה ביותר , להעליב אותי, וכשאנחנו לבד והוא מתעצבן הוא נהיה יותר גרוע נותן לי להרגיש שאני אפס שהכל קורה באשמתי , שאני זו שגורמת לו להתעצבן , בנוסף לזה הוא כל כך אובססיבי הוא מתקשר אלי כל שלוש שעות לפעמים פחות ואם אני לא עונה לטלפון הוא מתחיל לקלל אותי ולהשמיע מילים גסות.. הוא לא מכה אותי אבל המכה היא מבפנים.. ואם אני לא עושה איך שהוא רוצה אז הוא כועס ומתעצבן.. הוא אומר שאני קרירה איתו ושאני לא מפנקת אותו ולא עושה מה שהוא רוצה.. והאמת היא שבשנה הראשונה של החתונה אני רציתי שהכל יהיה מושלם אני התנהתגתי אליו בחום ובאהבה אבל עם הזמן ועם ההתנהגות שלו אני התחלתי להתרחק ממנו ולא סובלת אותו אפילו לא סובלת שהוא יגע בי.. אני שוכבת איתו לפעמים אבל רק שירד ממני לא כי אני רוצה .. אני מפחדת שאני מתחילה לשנוא אותו וזה הורג אותי .. הוא הבטיח לי כל פעם שהוא ישתנה אבל הוא משקר תמיד וכשהוא מתעצבן הוא אומר שזה באשמתי ואני גרמתי לזה . אני לא יודעת מה לעשות .. אני רוצה להתגרש אבל אני מפחדת מהעתיד, אני לא רוצה להישאר לבד אבל מבחינה אחרת אני דואגת שאני לא אמצא מישהו טוב כי בעלי העלוב ייאש אותי מהחיים ומגברים ואני התחלתי לחשוד שאני לא אמצא גבר טוב . אני באמת רוצה לשמוע יעוץ בעניין הזה..

מזל שעלית על העיניין, עכשיו לאחר 3 שנות נישואים. אני אוכלת את המצב הזה כבר 27 שנים. תיאור הבעיה שלך עם בעלך הוא בדיוק התיאור של בעלי... בעלי קנאי , חשדן, בודק לי את השיחות בסלולרי, כל הזמן הוא מעיר לי ומשפיל אותי. הסיבה היחידה שאני לא מתגרשת ממנו היא המצב הכלכלי. אם היתה לי אפשרות כספית הייתי מתגרשת ממנו... אפילו הילדים שגדלו, התחילו לחקות את ההתנהגות שלו כלפי. אני בדילמה ולא יודעת מה לעשות..

נועה יקרה,
העובדה שמצאת בן זוג דווקא משחקת לטובתך, לא? היא דווקא צריכה לחזק אותך בכך שאת יכולה... אני מבין שאין לכם ילדים, מה שהופך את הגרושים ליותר קלים. מצד שני, נכון שזה יותר מסובך מאשר פרידה מחבר. גם חוקית, וגם מבחינת התדמית בעיני חברים, או הסטאטוס. זמן השיקום והפניוּת לקשר חדש בדרך כלל קצת ארוכים יותר. אבל זו אינה סיבה להישאר בקשר רע.כך שעוד לפני דבר אחר, בדקי עם עצמך – האם את מעדיפה להיות לבדך או עם בן זוגך הנוכחי? אם לבד עדיף, בזה נסתיימה הבדיקה שלך. חשבי על זה היטב, כי נדמה לי שאת כל כך מפחדת מהלבד עד שאת לא רואה שאפילו זה עדיף על מצבך הנוכחי. תצטרכי להתמודד בדרך איתו ועם בני המשפחה שלך, אולי (האם יתנו לך תמיכה?). אבל בסיום התהליך תהיי חופשיה יותר ותרגישי כך. למרות הפחדים. חפשי מקורות תמיכה, בדקי היטב את התהליך, ודעי אותו היטב לפני שאת מתחילה. הכיני את עצמך, והכל יהיה קל יותר.ועוד מילה לגבי בן זוגך. לפי תאורך הוא מבודד אותך מאחרים, אולי גם מהמשפחה ומחברות. דרך טיפוסית נוספת לשמור עליך היא כנראה להוריד לך את הבטחון, ולגרום לך לחשוב שאף אחד אחר לא ירצה אותך. העובדה שאת נשארת איתו למרות כל זה רק מחזקת את התדמית העצמית שלך הלא טובה שלך בעינייך. הכל מצטרף לתמונה של גבר חסר בטחון, שתלטן וחם מזג. אני מוסיף את זה כי אני חושב שאת צריכה חיזוק שזה אכן כך.

רונה יקרה,
איני יודע מהו מצבכם הכלכלי, אבל כדאי שתבדקי זאת עם עורך דין עוד לפני שאת מוותרת. יכול להיות שגם לך עדיף לבד, אלא שאת חוששת אפילו לבדוק את האפשרויות. בדקי זאת.בנוסף לכך, אני מציע לכם ללכת ליעוץ זוגי, או לפחות שתלכי לטיפול בעצמך כדי שלא להישאר עם המעמסה הזו לבד, ולקבל הדרכה. את זקוקה לזה, והילדים לא מרוויחים מכך שאתם ביחד, ואולי אפילו לומדים לחקות זוגיות רעה, ולא לכבד אותך כאם וכאשה.

ממי , יותר גרוע מזה לא יהיה ! בהצלחה בחייך החדשים