פרטים בבגידה: מתי כדאי לשתף?

שלום
ד"ר חסון,חבר שלי נשוי הרבה שנים ולאחרונה אשתו בגדה בו. לאחר תקופה שבה יחסיהם לא היו טובים הוא החליט לקחת יוזמה בהסכמתה לנסות ולשפר את יחסיהם בשינוי ההתנהגות של שני הצדדים. האשה הסכימה לכל התהליך אולם את עיקר ההשקעה עשה הבעל. בזמן בתהליך שערך מספר חודשים השתפרו יחסיהם של בני הזוג והיו המון שיחות ואפילו הוחלט ללכת לטיפול זוגי על רקע היחסים. לאחרונה גילה הבעל שאישתו בגדה בו באותה תקופה שבה ניסו לשפר את יחסיהם .בתחילה היתה הכחשה של האישה לעומק הבגידה ולמעשים שהיו ביניהם אולם לאחר מכן התחילה לפרט את כל מעלליהם אולם טיפין טיפין. הבעל החליט והצהיר שהוא לא מתכוון לפרק את החבילה אולם דרש מאשתו לפרוס לפניו את כל אשר היה על מנת שהוא יוכל לפתוח דף חדש בידיעה שלאחר מכן מתחתית הבור הוא יוכל להתרומם ולא כל פעם לקבל פרט חדש כזה או אחר שיחזיר אותו אחרונה. האשה התעקשה כל הזמן שהכל סופר אולם לאחרונה מסיפורים התגלו מספר פרטים נוספים שעירערו את בטחונו של הבעל לגבי משך הבגידה וכל מה שהיה באמת והוא מתעקש לשמוע את כל הפרטים לפחות ברמה של ממתי ופחות או יותר מה היה.האם הדרישה שלו היא לגיטימית ? האם ההתעקשות של האשה מראה או רומזת על חוסר שלמות והחלטה לגבי הכנות בשיפור היחסים?אשמח לשמוע את דעתך ועצתך.

יפת יקר,
קשה לי להגדיר "לגיטימי", כי באותה מידה שהדרישה שלו לקבלת כל הפרטים היא לגיטימית, כך אפשר להתייחס גם לנסיון שלה להסתיר, וכל אחד וסיבותיו הוא.נכון שפתיחה טוטלית של העניין, על כל הפרטים, מצביעה על מתן אמון. אבל היא גם מכאיבה, והיא יכולה לגרום, לצד הנבגד, לקבל תמונות פלסטיות מאד של מה שקרה, ולסתום את הגולל על נסיונות חזרה מאוחר יותר. אני נוטה לוותר על מתן פרטים מדוייקים, ולפעמים גם של הכמה בדיוק. גם פרטים אלה גורמים לקושי רב, שכן הצד הנבגד, כשהוא מקבל פרטים רבים שלא ידע עליהם עד אז, מאבד את האמון שלוביכולת שלו עצמולדעת מה קורה. וגם זה מקשה מאד על יכולת סליחה וקבלה.