פערים רגשיים בזוגיות: מה עושים?

אני וחברה שלי גרים ביחד כבר מעט מעל לשנה. אנחנו בפער שנים משמעותי ובשלבים שונים בחיים. היא מתחילה ללמוד תואר ראשון רק השנה ואני כבר בעבודה "של גדולים" ובעל תואר שני. אנחנו כבר שנה ושמונה חודשים ביחד ואני מתחיל להיות טרוד במיוחד כי אני לא בטוח שמה שאני מרגיש והצורה שבה אני מתנהג היא אופיינית לבני זוג- שאלת החתונה עומדת על הפתח ואנו דנים בה לא מעט. לפי "התכנון" אני אמור להציע לה ממש בקרוב, והיא אכן מצפה לזאת, אי לכך עולות בי כל השאלות ובעיקר בגלל אופן התנהגותי כלפיה. לפעמים אני ממש אפאטי כלפיה (בעיקר פיסית) - אני לא מרגיש צורך לנשק אותה או לשכב איתה או לגעת בה ולפעמים גם לדבר איתה ואני יכול להיות חסר סובלנות כלפיה או לתפוס ממנה מרחק. חשוב לציין שישנן גם פעמים שהרגש שלי אליה גואה ואני באמת מרגיש שהיא האחת בשבילי אבל רגעים אלו מעטים יותר. יצאתי עם מספר בחורות ועל הדף זאתי הבחורה "המושלמת" - היא טובת לב, אוהבת אותי עד אין קץ, אינטליגנטית, יפה, מושכת אותי פיסית וכל הזמן רוצה את קרבתי הפיסית, תמיד מוכנה להקשיב לי ותמיד מבינה וסובלנית אליי. אני לעומת זאת, גם באופיי הרבה פחות "נמרח" ממנה ופחות זקוק כל הזמן לחיבוקים או נישוקים כשאצלה זה מאסט. מה שכן מפריע לי אצלה זה שהיא פחות מתעניינית בהכול פחות או יותר- לא רודפת ספרים וידע כללי כמוני ולא תמיד אשת שיחה (נושא זה השתפר מעט במשך הזמן) - מבחינתה להיות מרוחה מול הטלוויזיה על תוכנית טפשית או משחק בפלאפון מספר שעות ואני אפילו דקה לא יכול- אני מרגיש שזה בזבוז של הזמן שלי. תמיד כשאני חוזר הביתה אני מוצא אותה ישובה על הספה עם הפלאפון ביד מול הטלוויזיה. אמרתי לה מספר פעמים לגבי זה אבל היא אומרת שזאת תקופה בחייה כי היא עמוסה (היא במכינה) והיא רוצה להימרח בזמנה החופשי (הבעיה שהיא נמרחת בצורה זאת מההתחלה, גם כשלא היתה במכינה). אני לא בטוח עד כמה פער השנים ביננו הוא משמעותי מבחינת הקשר היות וההשקפות שלנו דומות יחסית והיא באמת בוגרת מבחינת התנהגותה.שורה תחתונה: היא אוהבת אותי מאוד, זקוקה למגע שלי כל הזמן (חיבוק ונישוק אבל הרבה פחות מין) ואני הרבה מהזמן לא חש את אותו הצורך, לפעמים עד כדי כך שאני ממש מעדיף שלא לנשק אותה כי זה מפריע לי לעשות את זה כדי לצאת ידי חובה ופוגע בה כמובן על הדרך כי היא כמובן שמה לב שאני לא מחבק ומנשק אותה, מה עוד שאני גם אומר לה שכרגע לא מתאים לי לחבק/לנשק אותה. אין לי תחושות של סלידה ממנה אבל אני מעדיף הרבה לשמור מרחק- ושוב!- יש ימים שהכול בהם נפלא וכיף לנו ביחד ואני רוצה בקרבתה אבל הם פחותים בהרבה. האם כל זה בגלל הרווייה בה אני מצוי של מגע וקרבה והצורך הקיצוני שלה בהם לעומתי או שמא חוויות אלו לא צריכות להיות ובייחוד לאחר תקופה כה קצרה שאנו יחד? אני לפני צעד גדול בחיי ושוקל ברצינות רבה להציע לה נישואין בקרוב אך לא בטוח שהתנהגותי מקובלת או הגיונית.

אסף יקר,
אתה מדבר על התלבטות בעקבות פערים ביניכם, ויותר מכל דבר אחר - בחסכים הרגשיים שלה כאשר אתה צורך מגע פחות ממנה. אין כאן עניין של "מקובל" או "הגיוני". כך אתה, וכך היא. זה אומר שיתכן שימשיך להיות ביניכם פער בעניין הזה, ויתכן שעם רצון טוב, ועם הבנה שאתה רוצה שיהיה לה טוב, תתרגל לחבק קצת יותר, והיא, למענך, ובשל הדברים הטובים שביניכם, תתרגל לקבל קצת פחות.אם תרגישו שהעניינים האלה ביניכם מוליכים למקומות לא טובים, לכו לייעוץ זוגי. עוד לפני שיהיה ממש רע, אלא מתוך הבנה שיש פערים, ושאתם רוצים ללמוד הן לשנות את מה שאפשר והן לקבל את מה שאפשר.