פער ערכים בזוגיות: איך מתמודדים

שלום
לך ד"ר אורן חסון,אני רושמת לך מאחר ואני מרגישה כבר חסרת אונים, אני גם שוקלת ללכת לטיפול אצל בעל מקצוע.אני בת 22 ויש לי חבר בן 26 ואנחנו ביחד כבר שנה, אני מכירה אותו בתור בחור עדין, אוהב, אכפתי, דואג אמיתי ורציני עם ראש על הכתפיים, אנחנו אוהבים מאוד ורואים את הקשר כשמשהו רציני שעוד ייתפתח בעתיד.יש לי בעיה שלא עוזבת אותי, העבר שלו.הוא היה נוהג להתהולל, לשכב ולנצל בנות מינית, ללכת לנערות ליווי בתור בילויי עם חברים שלו ופורקן בשבילו.פשוט לא מתחבר לי בראש איך הבחור שלי היה כזה, והאם עדיין בתוך תוכו יש לו את הייצרים האלו, של לשכב עם בחורה שלא שוכבת איתך מרצון אלא בשביל הכסף שלך, זה מצטייר בעיניי כמשהו רע, כרוע. זה כמו חצי אונס.וקשה לי מאוד עם זה, אני יודעת שזה היה בעבר ודברים משתנים, אבל זה לא עוזב אותי, אני במלחמות עם עצמי.אני אוהבת אותו ורוצה לחיות איתו, אבל כל פעם שאנחנו שוכבים עולה לי בראש תמונה של בחורה שהוא סתם שוכב איתה בלי רגש וזה הורס לי. אני מתחילה לבכות או לכעוס עליו ויש בתוכי אי שם שינאה כלפיו.מה אני עושה?איך אני מתגברת על זה ולא הורסת לנו את הקשר?תודה מראש....שרון

שרון יקרה,
יש ביניכם פער ערכים. או לפחות הפער הוא בין מה שהוא הרגיש ועשה בעבר, לבין מה שהוא היום. פערים ערכיים חריפים כאלה יכולים לבוא גם בנושאים אחרים, כמו למשל, לו היית שמאלנית, ופעילה מאד במאבק אזרחי למתן זכויות לפלשתינאים, והיית מגלה שהוא, בעברו הצבאי, היה שייך לאחת מיחידות החיסול של צה"ל, היית מרגישה אולי משהו די דומה.הפער הזה אינו פשוט. את קוראת לתופעה של הליכה לנערות ליווי ניצול מיני, והוא היה מתייחס לכך, אולי, כאל נשים שהוא משלם להן ושלפי תפיסתו לפחות, הן שם מרצונן. אני חושב שהדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לך הוא להפוך את דעתו של חברך, ושילמד להתייחס אל מה שהיה בעבר כאל חוסר בגרות והבנה חברתית. כדי לעשות זאת את צריכה להסביר לו עד כמה בעינייך התופעה הזו פסולה, ומבלי לעשות זאת כהתקפה אישית (כדי לא ליצור אצלו מגננה והתנגדות), ועד כמה כל העניין הזה טראומטי בעינייך, ועד כמה היית רוצה שהוא יבין את עמדתך. ואם תשימי לב לסגנון שלי, אני מתייחס לתחושות שלך כלפי התופעה, ולא כלפיו. אם תצליחי לעשות זאת בעדינות, ותגבי את מה שאת אומרת בעובדות חברתיות, ולא באמוציות שיגרמו לו להתנגד, אולי הוא דעתו תשתנה עם הזמן.אני חושב שחשוב לך לעשות את זה, כי כל עוד אתם נמצאים בפער ערכי כזה, יהיה לך קשה לראות אותו אחרת. האלטרנטיבה היא, כמובן, שתלמדי את לראות את הנושא הזה באופן סלחני יותר, כלומר, שהפער הערכי יצטמצם דרכך. השאלה היא אם את מוכנה לעבוד על עצמך בכיוון זה, ואני לא בטוח.