טיפול פוסט-טראומטי: התמודדות עם טראומה

מכוון שכבר קראתי כל חומר אפשרי, נתתי סיכוי לכל דרך שיקומית. אני יכולה לומר ששום דבר לא עוזר.כל לילה שבים ועולים חלומות, חוסר שקט כרוני.אני צעירה נאה אוהבת ונאהבת.. למעשה, אני מרגישה מכוערת ושמנה לא מאמינה לבעלי בלב שלם שהוא אוהב אותי כמו שאני. המומה שהוא מקבל אותי עם עברי.רואה את האיש הנורא פעמיים בשבוע (הסדרי ראייה) ולא רצה להקיא רק מפני שאני בהריון.לא מוכנה לתת לאף אחת לעבור את מה שעברתי ועדיין עוברת.ואין תרופה ואין טיפול ואף אחד לא יכול להבין את ההשפלה והכאב והתמונות שעולות כל כמה שעות.וילדה נפלאה שאני מוסרת לאותו אחד ובאותן שעות אני יודעת מה הוא אומר ויגיד לה.- מאיפה היה לי הכוח לברוח בזמן, לעולם לא אדע.- מאיפה יהיה לי הכוח לספק את בעלי , תעלומה..- איך אפטר מהצורך האובססיבי עד חולני לספק את כל העולם כך שלא ינטוש אותי לבד.זהו. שאלת- עניתי.

מיכל יקרה,
תודה על החשיפה. היחסים עם "האיש ההוא" היו טראומטיים בשבילך, וכמו כל אדם שעבר טראומה, כנראה שאת צריכה לעבור טיפול פוסט-טראומטי. האם ניסית ללכת בכיוון הזה?המצב הטראומטי ההוא יצר בך לא רק פחדים, אלא גם השפעה על התדמית האישית שלך. לכן קשה לך להאמין שמישהו (בעלך) מסוגל לאהוב אותך כפי שאת. זה קורה, אם כי במינון נמוך יותר, גם לגברים ולנשים שירדו במשקל באופן מאד דרסטי, או כאלה שעברו ניתוח פלסטי לשיפור המראה, כי למרות שהם בראש יודעים שהם נראים טוב, הרגש שלהם עדיין סוחב את השנים שחלפו קודם, ואת טראומת הפגמים החברתיים שממנה סבלו בשנים אלה. גם העיסוק בזה צריך להיות חלק מהתהליך השיקומי הפוסט-טראומטי. זה לא תחום שאני עוסק בו, אבל אם תחפשי דרך קופת-חולים או באופן אחר, למשל דרך נפגעי אלימות במשפחה ומקרי אונס (דרך ויצו או נעמת), אני בטוח שתוכלי למצוא מי שמטפל ומסייע לנפגעות טראומות מסוג זה שעליו את מדברת.