פער כספי בזוגיות: איך לגשר?

שלום
ד"ר, אני בת 23 ובן זוגי 25 אנו שנה יחד .הכל (כמעט) מושלם , יש נושא שמפריע לי בו מאוד, הוא מאוד מחושב על גבול הקמצן ואני להיפך . אני יודעת שמה שמפריע בחברות יפריע עוד יותר בנישואים.לא אמרתי לו אף פעם במפורש שזה מציק לי כי אני לא יודעת איך אבל רמזתי לו כמה פעמים שחסר לי להרגיש שהוא אוהב אותי כי הוא לא קנה לי כלום במשך שנה מלבד מתנה ליום הולדת .גם פעמים שהוא טס לחול לחודש או חודשיים או חזר בלי כלום. אין לי מושג אם זה נובע מקמצנות או ממנטליות אבל בנוסף לכך כשאנחנו יוצאים אני משלמת על שנינו והוא לא מתנגד או חצי חצי או לעיתים רחוקות רק הוא. אני יכולה להתנהג כמוהו ופשוט לא להציע או לא לקנות לו דברים אבל זה לא מטבעי ואני לא רוצה לא לקנות לא כלום ולשנות חלק טוב ממני בגלל שהוא כזה,אלא אני רוצה שהוא גם יחשוב עליי לפעמים ואיך לעשות לי טוב ולקנות לי מידי פעם משהו. זה לא שחסר לי משהו זה עצם המחשבה עצמה ששנה הוא לא חשב לקנות לי כלום . זה מפריע לי מאוד ויש ימים שהוא ממש מרגיש שמשהו מציק לי בו לא בא לבוא אליו או לצאת איתו שזה עולה לי לראש ואני פשוט לא יודעת איך לבוא ולהגיד לו את זה כדי שלא יפגע, ואם אני אגיד עד כמה זה ישתנה? זה נראה אבוד מלכתחילה שדבר כזה ישתנה 180 מעלות . לא יודעת אם אני יכולה להתגבר על נושא כזה ואני גם לא רוצה להתגבר אלא לשנות את זה בובאמת שאני לא יודעת כבר מה לעשות , מעבר לזה הכל מעולה הוא דואג לי מאוד בקשר ללימודים,לעבודה ושתמיד אהיה שמחה . ואם משהו מציק לי זה מציק גם לו והוא מנסה באמת לשנות .מה עושים במצב כזה? תודה רבה..

מיכל יקרה,
לפי מה שאת כותבת, בסוף מכתבך, יש בגבר שלך הרבה תכונות שאת אוהבת. אולי אפילו ניתן להגדיר אותן כ"נדיבות" ורצון טוב לעשות למענך. אלא שבצד זה יש מימד אחד שבו קשה לו להיות נדיב, והוא המימד הכספי. האם זה אך ורק בשל הסטוריה משפחתית ולקחים שלו מן העבר הקשה כלכלית והחינוך שקיבל למרות שיש לו מספיק כדי לתת וכדי להרגיש בטוח גם במה שהוא יכול לחסוך? אני לא יודע. האם יש לו מספיק כדי להרגיש בטוח? ואולי הוא מרגיש שאת עם יד קלה על כרטיס האשראי, לפי תפיסתו לפחות, והוא מנסה להיות "המבוגר האחראי", ובתפיסתו - למען שניכם?מה שאת כותבת ברור מאד, ואני מבין את ההרגשה שלך, אני רק לא יודע מדוע נוצר הפער הזה. כי לפי מה שאת כותבת, דווקא יש בו נדיבות, ובכל מימד פרט לעניין הכספי. ואני לא יכול לדעת מדוע דווקא שם הוא שומר יותר על עצמו ועל מה שיש לו. כנראה שיש לו סיבה. מבלי לדעת מהי, קשה לי לדעת איך ליצור ביניכם את הגישור על פני הפער הזה. אני חושב שאת כן צריכה לדבר איתו על זה, אבל כשאת יוצאת מנקודת מבט שאת אוהבת אותו, ושאת נותנת לו קרדיט שהוא אדם נדיב, ולכן כל מה שאת רוצה לדעת, זה קודם כל להבין מדוע הוא חושב ומרגיש כך. אם תצליחי להגיע אליו לא מתוך שיפוט מוקדם ולא כשהוא מרגיש שאת מבקרת אותו אלא באמת רוצה להבין אותו, סביר שתוכלי להתחבר רגשית אל הסיבות שלו, ובעקבות כך גם להוביל אותו, רגשית, אל הדברים שאת מרגישה, ולמצוא את הדרך שתתן לשניכם ביטחון בדרך, ובעיקר ביטחון זה בזה.