התמודדות עם חוסר שלמות בעולם

אורן שלום
אני בחורה בת 31,התארסתי לאחרונה עם בן זוגי מזה כשלוש שנים. זה בא משנינו ולא בדיוק שהוא הציע כמו בסרטים. זה לא מאד משנה לי כמו העובדה ששבועות וחודשים קודם לכן הוא לא היה בטוח, חשש ואמר לי שהוא עדיין בוחן את היחסים ואף התנה חופשה שלנו לבחינת הקשר (שבו התארסנו). הכל מעולה ביננו אבל מנקרת בי תחושה רעה בגלל הנ"ל. כמעט לכל מי שאני מספרת נותן תשובה של הגיע הזמן באמת.. וכמובן שלפנינו התחתנו או מתחתנים זוגות שהכירו אחרינו. אני חושבת שהכי חכם לעזוב את המחשבה הזו כי היא הרסנית ולא ב בריאה. אני רואה שהוא אוהב אותי ועושה המון בשבילי וכבר סגור על זה ולא מפחד. אבל קשה לי לשנות את ההרגשה שלי. מבחינתו הכל טוב והוא מאד אוהב ונותן.

רציתי לשמוע דעתך בנושא.
תודה

תמר יקרה,
לא פשוט לחיות בעולם שאינו מושלם. לא פשוט לצפות שהכל יהיה טוב, בעוד שבצד הדברים הטובים מתרחשים תמיד גם דברים שאינם טובים. זה מאיים וזה מפחיד. כמה קל למי שיכול להתעלם מחסרונות ומהפחד מהמאמץ שיידרש להיעשות כאשר דברים יבואו לא טוב, וכמה קשה יותר למי שחי בחרדות מפני אותם דברים. יש להן מחיר, לחרדות הללו - ואולי זה מה שאת מרגישה - המחיר הוא בקושי ליהנות לחלוטין מהטוב שיש, במקרה הטוב, ובמקרה הרע הוא מתבטא בדחף, שלפעמים מאד קשה לשליטה, לפוצץ ולפרק בעצמך את מה שיש, לפני שאולי אולי חס וחלילה הדבר יתפוצץ בסופו של דבר מעצמו. יכול להיות שאלו הדברים שתצטרכי להתמודד איתם כל החיים, וזה באמת לא פשוט.

אני לא חושבת שירדתי לסוף דעתך ומה פרקטית אתה היית מציע. אני כרגע חושבת לקחת את הדברים כמו שהם ובחיוב ללכת הלאה, אע"פ שקצת מציקה לי כל ההתנהלות עד להחלטה להתחתן מצידו. האם זה נכון ובריא יותר לחשוב כך או שהיה עדיף להוציא את זה ולדבר איתו על התחושה הזו? או שאולי זה סתם לחפור איפה שאין צורךתודה