פער גילאים בזוגיות: איך להתמודד

ערב טוב ד"ר חסון אני בת 37 ובן זוגי בן 57,אנחנו שורדים את הזוגיות כבר 13 שנה ולנו 2 ילדים,אני פרק ב של בן זוגי ולו ילדים גדולים מנישואים קודמים,אני בזמן האחרון מרגישה את הפרש הגיל ומרגישה שביטלתי את עצמי בזוגיות הזו. אני תמיד מרגישה לידו שאני לא טובה בכלום, אף פעם לא הרגשתי שמפרגן לי באמת,לא היו לנו שיחות על וואי כמה אני גאה בך.... אני לא מצליחה לגדול בזוגיות הזאת, בן זוגי מקסים ומאוד נוח בזוגיות, יש לו פלוסים אבל אני לא מצליחה למצא את מקומי, תחושת החמצה של לחוות את הגיל שלי בזמנו. בזמן שבו רציתי ורוצה להקים משפחה הוא בהתלבטות כי יש לו כבר מפרק א ואין לו כוח ואו לא מתאים, הזמנים שאני נמצאת בפרקי חיי אף פעם לא היו מובנים לו כי הוא לא בגיל שלי ולא שהוא מנסה להבין את מקומי מבחינת הגיל,אני באמת אוהבת אותו והוא יקר לי אבל התחושה היא שאני לא חיה עם מישהו שמבין אותי ובכלל נמצא בפרק אחר בחיים שלו ממה שאני

סדנה יקרה,
יש ביניכם פער של גילים, ויותר מכך, את הכרת אותו כשהיית בת 24 והוא היה בן 44. כלומר, בשלב שבו הוא ידע והכיר את מקומו בעולם, פחות או יותר, וכנראה גם מבחינה מקצועית, בעוד שאת היית בתחילת דרכך לפחות בעניין של קריירה. הוא היה החזק והיודע, ואת היית הצעירה שרק נכנסה לעולם הגדולים. היום את כבר בערך במקום שבו הוא היה כשהכרתם. קשה מאד לשנות את יחסי הכוחות ביניכם, כאשר יחסי הכוחות ביניכם הגדירו במידה רבה את הזוגיות שלכם, ואת הטוב שהיה לשניכם בזוגיות. החלק הזה, הפער בהכרת העולם, כמו ההערצה שלך אליו, מבחינתו, והיותו היודע ומכיר ומוביל, מבחינתך, דעך עם הזמן, אלא שקשה מאד בזוגיות להמעיט בערכו של מה שיצר אתכם כזוג. לכן, כנראה, העדפת לשמור על המקום הזה, למען הזוגיות, ולהמעיט בערכך שלך. עכשיו זה כבר קשה לך יותר, מה עוד שאת מזהה סימנים בכך שהוא מתחיל להיחלש, באופן טבעי. כאן נוצר הפער בין הצורך שלך לבין הצורך שלו.היה יכול לסייע לזוגיות שלכם לו הוא היה מכיר בערכך החברתי, בידע שלך וביכולותייך, כמו גם בחולשותיו, ומפנה לך מקום, והיה יכול לסייע לזוגיות שלכם לו היית מוכנה לקבל את החלשותו יחסית אליך, ולקבל אותה ולקבל אותו. ואני חושב שאחד הדברים שמפריעים לך הוא הכעס שלך, ותחושת אי הצדק על כך שזמן רב לא נתת מקום לעוצמה המתחזקת שלך. ואולי על שהוא לא נתן מקום לזה.אלה הם דברים שאתם צריכים לעבד ולהפנים את השינויים שחלו כבר מזמן, כדי להמשיך ולהיות ביחד. כלומר, אם את באמת מוכנה לזה. שזה אומר, אם את באמת מוכנה להפנים גם שבן זוגך ימשיך להיחלש מבחינות מסויימות, גם אם לא באחרות, ושיש לך בן זוג שאינו חזק ואיתן, ואולי כזה שבאותם מימדים שרצית פעם, הוא כבר לא מקור של כוח, כי גם לך יש כוח. שזה אומר שאולי תצליחי להפסיק לומר לעצמך שמגיע לך "יותר" (כלומר בן זוג "חזק"), ובמקום זה תגידי לעצמך שמגיע לך זוגיות חברית, שיתופית, על הכרות הטוב והפחות טוב שקרו עם הזמן, ווששניכם תעבדו כדי לתת מקום זה לזה.ואולי תרצו ללכת לטיפול זוגי כדי ללמוד איך לעשות את זה נכון וטוב. ראי בבקשה את שלושה הדפים שלי המתייחסים ל"ארגז כלים לזוגיות". בכך הטיפול אמור לעסוק. לא תמיד זה קל לבד (ראי את הדף השלישי), ובכך טיפול זוגי אמור לסייע.

כמה שאתה צודק! כל מה שאני מנסה הוא לא מוכן לקבל אותי, כל הזמן אומר לי אני לא מצפה ממך לכלום,כשרבים אני לא צריך אותך,תמיד מקטין אותי בזמן שאת ילדיו שההפרש בנינו 6 שנים מפאר ומעצים,אני אוהבת אותו ומאוד בודדה במערכת הזוגית הזאת,רק ביקשתי חברות,שותפות,אהבה והערכה, קשה לי כי התעוררתי,אני מבינה שאי אפשר להמשיך במתכונת הזאת,אני כמו פרח שלא מקבל מים ותחושת הנבילות היא מיום ליום.

סדנה יקרה,
צר לי שזה קרה. אכן נוצרו ביניכם מאבקי כוח, בגלל שיחסי הכוחות ביניכם השתנו, ולא הצלחתם להתאים את עצמכם לשינוי הזה.