פער בצרכים בזוגיות: איך מתמודדים

היי,אני נמצא בזוגיות עם בנזוג במשך כחצי שנה.בהתחלה לא הרגשתי זוגיות כי לא היה לי תקוות יותר מדי מניסיון העבר אבל הוא היה מקסים ונתן והיה הרבה סקס ודברים קטנים שגרמו לי להרגיש נאהב.במשך הזמן הזה היינו רבים הרבה אני בדרכ אוהב לדבר על בעיות והוא אוהב ללכת הצידה מתעלם לא מדבר ואם יש ריב גם עלול לקלל ולהגיד שאינו רוצה לראות אותי יותר וכו אני נפגע מאוד ובוכה המון ובסוף אנחנו חוזרים.לאחרונה עברנו לגור יחד , נראה כי מאז הפסיקו הריבים אך גם נפסקה הרומנטיקה , אין מחוות אהבה , נראה שהוא כל הזמן מתרחק מחפש את הזמן הזה לבד שפעם הוא היה "לוקח בכוח" וכל פעם היינו רבים ובורח , הוא אומר שצריך להתגעגע וקשה לו לשמור על הקשר ככה ולמרות זאת הוא מנסה ואני מרגיש כאילו מנסה בכוח וזה פוגע בי כל יום מחדש. הפגיעה הזאת גורמת לי לנסות יותר , להגיד לעשות דברים אבל אני לא מקבל פידבק חזרה ורק שאני מתוסכל כבר אז אני מקבל קצת יחס שהוא רואה שיש בעיה בקיצור אני מת עליו משוגע עליו אבל מצד שני נמאס לי להרגיש סוג ב, שבורחים ממני אבל אני לא מסוגל לוותר עליו. איך אפשר להחזיר חזרה את הרגש? רומנטיקה? את הכיף ולהוריד את הלחצים , אני כאילו מרגיש שאם אלך עכשיו לכמה ימים במסגרת העבודה אני אחזור והוא לא ירצה להיות איתי יותר ....חשוב לציין שבמהלך החצי שנה עברנו המון בין אם זה לספר למשפחות אחד של השני , לעבור יחד , אני הכרתי את המשפחה שלו שהיא מאוד מאוד חשובה לו אך משהו בקשר בינינו לא זורם טוב לא יודע למה...ולא רוצה לאבד את זה או אותובתודה

א. יקר,
יש ביניכם פער בהזדקקות לשיתוף, לביחד ולאינטימיות. מה שבשבילך נראה לא רק נורמלי, אלא גם נדרש, בשבילו הוא באמת יותר מדי. הוא זקוק יותר למרחב ולזמן לבד כי כך הוא בנוי, נפשית, ואתה אולי מתחרפן מזה, ובודאי מרגיש, והדגש על החלק הרגשי, דחייה בכל פעם שהוא מתרחק ממך, גם אם קוגניטיבית אתה מבין לפעמים שזה לא אישי, ושזה צורך שלו. ולפעמים אתה אולי, בשל הפגיעה שלך, מתקשה לקבל זאת. לכן אתה מתוסכל.תצטרכו איכשהו לדבר על מסגרות ברורות יותר של יחסים ביניכם. של מתי כך ומתי כך. של מתי ואיך קובעים זמן שבו תוכלו להתמסר זה לזה, ולהיות ביחד, מבלי שהוא יפחד שהזמן הזה יגלוש מעבר לזה. ושאתה תוכל לספק לו את הזמן והמרחב שלו מבלי שאתה תפחד לאבד את הזמן שכן מיועד לכם להיות ביחד. דברו על זה, נסו להבין את הצרכים ואת הפערים ולהקשיב זה לזה, ולקבוע מסגרות או כללים שייקלו עליכם.