מסגרת ומשמעת: תמיכה וקבלה

שמי יעל, בת 25, ואני נשואה זה 3 שנים. בעלי גדול ממני ב6 שנים.בעלי הוא עצמאי, ומנסה לפתח את העסק שלו מאז שהתחתנו. העסק שלו הוא שירותי, כך שהכול תלוי 'במוח' שלו ובו בלבד. אני מאוד מאמינה בו וחושבת שהוא אחד האנשים החכמים ביותר שהכרתי. ויתרנו על הרבה דברים בשביל שהוא יוכל להתפתח כעצמאי (הוא היה יכול לסיים את התואר ולהיות שכיר ולקבל הרבה מאוד כסף כי הוא היה מצטיין, אבל הוא ויתר על זה כי הייתה לו הזמנות עסקית. חוץ מזה שאני משקיעה בטיפול בבית בשביל לפנות לו את כל הזמן שהוא צריך).הבעיה: יש לבעלי בעיה קשה – שהוא לא מצליח להיות יעיל בעבודה. הוא כל הזמן מבזבז את הזמן באינטרנט וכו' (הוא חייב להיות באינטרנט בשביל העבודה), ו'אוכל את הלב' על זה, ואז הוא הולך לישון ממש מאוחר כי הוא מרגיש רע שהוא לא עשה כמעט דברים במשך היום, ואז הוא קם מוקדם, עייף, וכל הסיפור חוזר חלילה. וזו בעיה קשה – כי בסופו של דבר התפוקה שלו הרבה יותר נמוכה, וככה יש לו פחות סיכוי להצליח ולהתפרנס בכבוד מזה. וגם לא, אישית, זה נותן הרגשה של חוסר יציבות (אני לא אומרת לו את זה).הוא מאוד מאוד מתוסכל ומאוכזב וכועס על עצמו בגלל זה ואומר לי לפעמים שהוא ממש שונא את עצמו, והוא שונא שהוא גם עושה לי את זה(נמצא איתי פחות זמן ופחותץ משקיע אבל לא מצליח בזמן הזה לעשות את העבודה). הוא ניסה לעשות המון דברים – לשכור עובדים, לשכור משרד (כדי שהוא לא יעבוד מהבית) – אבל הוא כל פעם חוזר לאותו מקום. אני בן אדם מאוד יעיל וחרוץ, והוא ממש מקנא בי על זה. אבל כאשר אני מנסה לעזור לו בכל מיני עצות – הוא ממש נסגר ואין לו סבלנות להקשיב לי, משום שהוא אומר ש'הוא כבר יודע את כל הדברים הללו בתיאוריה, אבל הוא לא מצליח ליישם את זה. הוא לא צריך שאגיד לו את זה – זה ברור לו..'. זו גם הסיבה שכל פעם שאני מציעה לו ללכת לקואוצ'ינג או לפסיכולוג כדי לטפל בשורש הבעיה, בדרך ההתנהלות שלו – הוא לא מסכים כי הוא אומר שהם פשוט יגידו לו דברים שהוא כבר וזה סתם לא יעזור לו ויעצבן אותו (הוא בכלל מאוד נרתע מפסיכולוגים ודומיהם).אתמול הוא חזר ב03:00 מהמשרד והעיר אותי, וכמעט בכה לי בגלל חוסר היעילות שלו והיה ממש במשבר. הוא אמר דברים כמו 'אולי כל זה בכלל לא מתאים לי. לא מתאים לי להיות עצמאי' וכו'..אני כבר ממש אבודה ורוצה לעזור לו. אני חושבת שהפעם אני אציע לו שוב ללכת לאיש מקצוע בנושא, וגם אבוא מוכנה, עם אפשרויות. איזה כיוון כדאי לי לחפש? קואוצי'נג / פסיכולוג / משהו אחר?, האם כדאי גם מומחה שמבין בהכוונת אנשי עסקים?. אשמח לעזרה מצידך.

יעל יקרה,
כל אחת מהאפשרויות שהעלית יכולה להיות נכונה. החשש שלו שיגידו לו "את מה שהוא יודע" הוא חשש לא מוצדק, כי הוא לא צריך מי שיגיד לו מה לעשות. את זה הוא באמת יודע. הוא צריך מסגרת שתתן לו משמעת, חיצונית או עצמית, כי בלי המסגרת הוא מתפרק. האם מאמן או פסיכולוגי ייתנו לו את זה? אולי. ואולי הוא באמת לא מסוגל נפשית להיות עצמאי, כפי שהוא אומר, למרות הראש המבריק שלו. יש אנשים כאלה, ממש כשם שיש אנשים הפוכים, שמתקשים להיות במסגרת. אמנם אם תקבלי את דבריו, שאולי הוא צריך להיות שכיר ולא עצמאי, זה ייראה כאילו את לא מגבה אותו ולא סומכת עליו, אבל צריך לקחת את שני הדברים בחשבון, ולהתנהל בעדינות ובגלוי, ועם כל התמיכה והאמון בו, ביכולת האינטלקטואלית שלו ובאהבה שלך, וגם בהשתתפות באבל שלו על העצמאות שלא תהיה, אם הוא אכן יבחר לוותר עליה.