פער בין רגש לתחושות: מה עושים?

שלום רב,
אני בן 20 ולא היה לי עדיין קשר רציני.מעבר לזה, לא היה לי מצב בו הגעתי לאינטימיות עם בחורה.אני מרגיש שהמצב נובע מעצמי, אני מרגיש נחות מבחינת מראה חיצוני - למרות תגובות שונות מהסביבה, אני לא יודע אם הדבר בא מאובייקטיביות או מרצון של הסביבה לעודד אותי.חשוב לציין שאני לא דחוי חברתית, יש לי הרבה חברים/חברות. ובכ"ז בכל פעם שאני מדבר עם בחורה אני לא מרגיש שהכיוון הוא מיני - ובגלל חוסר הביטחון שלי אני לא מעז להעלות את היחסים מדרגה.היו מספר מקרים שבהם התאהבתי (או לפחות חשבתי כך) בבחורה, בכל הפעמים האלו הרגשתי שאני חייב לפעול - לא מתוך סיכוי אמיתי, אלא כדי שלא ארגיש תחושת החמצה.בכל הפעמים הצלחתי לבסס איזשהו קשר עם הבחורה - אך הוא לא המשיך לקשר רומנטי.הגעתי למצב של המון רחמים עצמיים - וחשוב מכך אני מודע לבעיות שלי, אך אין לי דרך פיתרון.בגלל מעגל האימה שאני נמצא בו - אני לא רואה את עצמי נכנס לקשר כלשהוא גם בעוד עשור מעכשיו.מה עלי לעשות?לחכות שזה יגיע לבד? או לנסות לפעול ולשנות את עצמי?

רונן יקר,
אנא קרא גם את תשובתי למכתב שלפניך, של גלי. גם שם מדובר בפער שבין הראש לרגש. הסביבה מעודדת אותך, אבל אתה חושד בה שאולי זה לא אמיתי. מה שמשפיע עליך יותר מהעידוד של הסביבה, זה הנסיון שלך – שלא היו לך עדיין יחסים אינטימיים עם בחורה. מוקדם עדיין לקבוע "מעגל אימה". יש פער עצום בין מה שקורה בגיל 20 לבין מה שקורה בגיל 30 ("עשור מעכשיו") לא רק בתחושות שתהיינה לך, אלא גם בנסיון ובתחושות של נשים בגילאים המתאימים. בנות בגיל שלך, למרות הפתיחות המינית של הדור הזה, עדיין פחות משוחררות מכפי שתהיינה הן עצמן בעוד 10 שנים. נקודת המבט שונה. בגילך מסתכלים יותר על הופעה חיצונית ועל מצ'ואיזם, מאוחר יותר יש הטייה גדולה יותר לכיוון ההבטים האינטלקטואליים והיכולת הרגשית. אבל אתה צודק גם בהגדרת העניין כמעגל, גם אם אני רחוק מלהגדיר אותו כ"אימה": ככל שהנסיון שלך מועט, כך אתה פחות בטוח בעצמך, וככל שאתה פחות בוטח בעצמך, כך הסיכוי להגיע לנסיון מיני קטן יותר. אבל הפערים בין זה לזה אינם חייבים להיות חריפים עד כדי להגדיר זאת כמעגל אימה. אתה כן יכול ליצור קשר עם בחורות, אבל לא מצליח להטות את השיחה לכיוון הנכון. ובטחון עצמי נותן לך את היכולת לכוון את השיחה לאפיק האינטימי בקלות רבה יותר, ולעשות זאת בקלילות רבה יותר. ובהחלט יכול להיות שכאן המלכוד – כלומר, שלו הבחורה שאיתה היית מדבר היתה מבינה שבעצם אתה מעוניין (ומראה זאת בעדינות וברגישות המתאימים), אז היא היתה זורמת איתך. החשש שלך כנראה מעכב אותך מללכת בכיוון הזה, כדי לא להידחות.אתה צריך יותר מכל לעבוד על הפחדים שלך, ולנסות לבחון עם עצמך מה יהיה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לך. ואם תגיע לקשר עם מישהי שתרצה לעשות איתה צעד נוסף, ותרגיש שאתה חרד לומר את מה שאתה רוצה, אני מציע לך תרגיל: לך לפני כן לקניון הקרוב, ראה שם בחורה שמוצאת חן בעיניך ושאתה לא מכיר, גש אליה ושאל אותה באיזו קומה היא גרה. עשה זאת פעם ופעמיים, כדי שתחווה את הקפיצה למים, וגם כדי שתחווה כשלון לאחר החרדה. שתבין שזה לא כל כך גרוע, ושאתה יכול לחיות עם זה. ואולי יפתיע אותך לגלות שאולי בכלל זה לא היה כשלון, כי גם זה יכול לקרות. זה יכול להקל עליך לשוב ולומר לה את מה שאתה רוצה.