פער בבגרות בזוגיות: מה עושים?

היי ד"ר חסון.אני בת 17 וחצי ותמיד שומעת מכל בן אדם אפשרי שאני נתקלת בו ש"וואו! את כל כך בוגרת לגילך,מה זה? אני מרגיש שאני מדבר עם מישהי מבוגרת" וכן הלאה.אני גם מרגישה כך,בוגרת יחסית לחברות שלי,לכיתה שלי,לסביבה שלי,מסתכלת על דברים באופן יותר בהיר וברור ואמיתי ונכון.ההקדמה הזאת היא כדי לתת סיבה לעובדה שאני יוצאת רק עם גברים שמבוגרים ממני וכשאני אומרת מבוגרים אני מתכוונת שהבחור הכי צעיר שיצאתי איתו היה בן 24 כשאני הייתי בת 15.כיום אני בקשר עם גבר בן 26 ועם מישהו יותר רציני בן 28 וחצי. אני מרגישה שהם כן מדברים אליי בגובה העיניים ובאמת מאחר וגברים גם ככה מתבגרים מבחינה זוגית ובאופן כללי בקצב יותר איטי מנשים,אני יכולה ליצור זוגיות באותה רמה אינטלקטואלית ורגשית רק בהפרש גילאים כזה.הבעיה שלי היא שמתוך המערכות הזוגיות האלה אף פעם לא מתפתח משהו רציני מדי.אני לא רואה את הקשר כמוביל ומתפתח מאחר ואני לא רואה את עצמי מתחתנת בשנה או השנתיים הקרובות(לפחות בגיל 20) והם בשלב של לחץ לחתונה ולכן רוצים ממני יותר ממה שאני מסוגלת להעניק והקשר או נשאר על מישור של חוסר מחויבות או באיזשהו שלב מתנתק מאליו.וזו בעיה,כי אני רוצה ליצור מערת יחסים טובה צד מישהו שארגיש שווה לו ומצד שני ליצור מערכת יחסים שתתקדם ותתפתח ואוכל להסתובב איתו יד ביד ברחוב באופן גלוי ולא להסתתר כי אני קטינה.מה דעתך? האם עליי להפסיק את המערכות הזוגיות האלו עד לשלב יותר מאוחר בחיים שלי בו אוכל לבסס אותן או שיש פתרון אחר למצב הנוכחי של הגיל בו אני נמצאת?

שואלת יקרה,
יתכן שיש אכן פער אמיתי בין בגרות התובנות שלך, לבין הבגרות המעשית (עצמאות כלכלית, השכלה, מקצוע). אני מניח שאת מבינה את הצורך ברכישת כל אלה בדרך לחתונה, ואם לא קודם. את מבינה שיש לך עוד שנים לפני הקמת משפחה, כי את מסתכלת קדימה ורואה זאת כצורך שלך. הגברים שבחרת כבר רוצים להמשיך בחייהם הלאה לשלב הבא, לחיי משפחה, כי הם כבר לאחר סיום שלבים אלה, ואולי הם רוצים להזדרז כי הם חושבים שאת מוצלחת כל כך וחוששים לאבד אותך. כך או כך, יש פער ביניכם.החשיבה שלך נכונה, כנראה. יכול להיות שאולי עדיף לך ללמוד להישאר עוד קצת "ילדה", לפחות במובן הזה שתלמדי ליהנות מהרגע עם מי שחושב על הרגע ולא חושב עדיין על העתיד הרחוק.

אבל איך אני יכולה להנות מהרגע עם מי שחושב על הרגע בזמן שילדים בגילי לא מדברים אליי? אני מרגישה כמו הגננת שלהם,לא נהנית מחברתם ולא מעוניינת גם להכריח את עצמי להתאמץ "ליהנות"?

שואלת יקרה,
לכן באמת קשה לך. כי הקושי המרכזי שלך הוא להתאים את עצמך לעולם, כזה או אחר, שבשניהם את מתאימה רק חלקית. בדקי עם עצמך, אם כך, היכן את יכולה להתגמש יותר. ואולי את לא צריכה להיות בהכרח עם בחורים מבוגרים ממך בשמונה שנים. נסי ארבע. נסי למצוא מישהו אי שם בטווח הגילאים הזה שיתאים לך יותר בסך כל היכולות, הרצונות והשאיפות שלו. זה אמנם דורש יותר זמן וסבלנות, אבל לא פעם כך זה כשמחפשים התאמה.