חשש מעימות בזוגיות צעירה

מאיפה להתחיל.. יצאתי עם בחור במשך חודשיים שבמהלכן הכל היה מושלם! הוא הכיר אותי לחברים שלו, יצאנו בילינו המון ביחד, כל הזמן אמר שהוא מתגעגע אלי ורצה לראות אותי, חווינו ביחד דברים שהיו פעם ראשונה לשנינו, הסקס היה מושלם ויש בינינו משיכה מטורפת.. הוא עשה בשבילי המון, אפילו פגש את ההורים שלי, החברים שלו אמרו לי שהרבה זמן הם לא ראו אותו ככה..פתאום...משום מקום אחרי שהייתה לנו מריבה קטנה, הוא פשוט אמר לי שהוא לא מרגיש שהוא מתחיל להיתאהב בי, שיש בי המון תכונות שהוא אוהב, אבל משהו חסר..הייתי בשוק! לא הבנתי איך כל מה שעברנו ביחד הוא אומר לי דבר כזה... פרט חשוב לגביו, הוא רווק בן 35 שלא היה בזוגיות כבר המון שנים, בן אדם מאוד סגור שחווה ילדות מאוד לא פשוטה (ההורים גרושים) . אני חושבת שיש לו מחסומים ופחד ממחוייבות, וכשהו התחיל להרגיש שזה ניהיה רציני הוא פשוט נלחץ..אני יודעת שאם זאת לא תיהיה אני זאת לא תיהיה אף אחת כי הבעיה היא בו..השאלה שלי, האם יש משהו שאני יכולה לעשות?...אני מרגישה שאם לא היו לו את המחסומים האלה היינו יכולים ליהיות זוג מעורר קינאה! לתת לו זמן?? להגיד לו מה אני חושבת? (שהוא פוחד ממחויבות) גם יוצא לנו להיפגש הרבה כי אנחנו גרים קרוב ויש לנו הרבה חברים משותפים...מה לעשות???

ספיר יקרה,
יש כמה אפשרויות, ולא ברור בדיוק מה נכון לעשות. אמנם אתם רק חודשיים ביחד, ולכאורה חודשיים אינם מספיקים כדי להכיר מספיק זה את זה. לפעמים זה מספיק כדי להבין שזה לא זה (לפעמים הרי גם פגישה אחת מספיקה, ולפעמים נדרש יותר), ואולי זה מה שקרה לו. אבל בהחלט יכול להיות גם שהוא נכנס ללחץ בשל משהו רגעי שראה בך תוך כדי המריבה, לא יודע איך להתמודד איתו למרות שהוא כן רוצה בך מאד, והחליט לברוח, כי זה הכי קל.אני לא בטוח שלתת לו זמן זה הדבר הנכון, כי אתם ביחד מעט מדי זמן, וקל יותר לשכוח מהר. יתכן שאת כן צריכה ליזום פגישה איתו, ולדבר את עצמכם לעומק. או שזה יעבוד, או שזה לא, אבל אני חושב שבגלל הרקע שלו יש אפשרות שאם הוא יבין שאפשר להתמודד עם החששות שלו ו/או עם ההתנהגות שלך בויכוח הזה או בעימות בכלל, אז הוא יירגע.

יצא לנו להיפגש בסופ"ש, וכששאלתי אותו אם הוא חשב עלי או היתגעגע בזמן שלא היינו ביחד הוא אמר שכן..כי כן יש לו רגשות כלפיי, ושאלתי אותו האם כשהוא אמר לי שהוא לא מאוהב בי הוא היתכוון לסיים את הקשר, אז הוא אמר שלא, ושאני זאת שסיימתי איתו, כי מה לעשות האגו שלי נפגע באותו רגע ןלא יכולתי ליהיות איתו .. אבל עדיין טען שהוא לא מרגיש מאוהב.... וואי אני ממש מבולבלת...

ספיר יקרה,
יש כאן, אם כך, שני עניינים. כפי שחשדתי ממכתבך, הוא לא רוצה להיפרד ממך, אלא שהפגיעות שלך מכך שהוא לא "מאוהב" בך, יוצרת בך את הרושם הזה ומרחיקה אותך. וכאן אנחנו מגיעים לעניין השני – יש אנשים שלוקח להם יותר זמן להתאהב, ואני מדבר על חודשים רבים, ויש כאלה שמעט. אחד ההבדלים הוא הנכונות להיסחף אחר הרגשות (אלו שמעט), לעומת הזהירות והבדיקה העצמית עד לרגע שבו הם מוכנים לומר לעצמם "זהו" (אלו שהרבה). זה לא אומר שהתהליך אינו חיובי ומתקדם, גם אם נעצר לפעמים ומתקדם שוב אחר-כך. אבל לא פעם דווקא אלה, הזהירים, אמנם מתקדמים לאט, ולפעמים לאט עד כדי יאוש, אבם הם גם יציבים יותר ברגשותיהם. לא פעם דווקא ה"ילד הטוב" ש"לא רוצה להזיק" ו"לא רוצה להשלות את הצד השני", הוא שמתקדם לאט יותר, כדי להיות הוגן. מה שאומר שתצטרכי להתמודד בעיקר עם השדים הפנימיים שלך – החרדות שמא הוא לא אוהב אותך מספיק. הוא מודע לרצונות שלך ולצרכים שלך. לכן, כשהוא אומר שהוא רוצה את הקשר איתך, הוא גם אומר לך שהוא רואה את הקשר כחיובי ועם פוטנציאל לקשר קבוע. כי נדמה לי, לפי תאורך, שהוא לא היה נשאר איתך אם לא היה מרגיש כך, כדי שלא לפגוע בך. את צריכה לבחור לראות זאת, ולהבין מה הוא אומר בכך, ולהבין גם את המשמעות של "אני לא מרגיש מאוהב" כחלק מתהליך שהוא עובר ושהוא עוד יעבור, עד שיהיה מוכן לבטוח לגמרי בעצמו, להתגבר על ההגנות שלו, ולהתמסר לרגשותיו. המעבר בין תחילת זוגיות לזוגיות של קבע "לכל החיים" היא לא פעם גשר צר מאד. אם תצליחי להתגבר על החרדות שלך, ולפחד פחות לקחת סיכונים, יהיה לשניכם קל יותר.