פסיכולוגיה: די לדגש על העבר?

לדר חסון שלום,אני כתבתי לפורום פסיכולוגיה אבל מאחר ואני מאוד מעריכה את התשובות שלך הייתי רוצה לשמוע גם עצתך בנושא שלי:אני כרגע בתקופה מבלבלת בחיי של הרבה מאוד שינויים (סיום לימודים,מעבר עבודה,מעבר דירה,תכנון הריון ועוד).בעיקר אני מבולבלת מעניין העבודה מהפרידה ממקום בו עבדתי בשלוש שנים האחרונות בתפקיד סטודנטיאלי אשר כבר לא מתאים לכישורי.לצערי לא מצאתי תפקיד אחר בחברה על אף שניסיתי ועברתי בין תפקידים.וכעת לא נותרה לי ברירה אלא לעזוב למרות שלא מצאתי משהו אחר (אבל אני זכיתי לקבל תנאי פרישה שיאפשרו לי לחפש).רציתי להתיעץ עם פסיכולוג על זה ,לדבר עם מישהו שיעזור לי להבין ,להשלים עם הפרידה ,מישהו שיעודד אותי...אבל שהלכתי לפגישה אצל פסיכולוגית היא רצתה שאני אספר לה על ההורים ועל הילדות ואני רציתי טיפול יותר נקודתי.היא אמרה שהיא מכבדת את זה שאני לא רוצה להכנס לזה אבל שהיא תוכל לעזור לי רק אם תדע איך כל מיני דברים השפיעו על האישיות שלי.יש לציין שלפני שנה הייתי בטיפול של שנה וחצי ודשתי בדברים האלה ואין לי כח לפתוח אותם שוב.מבחינתי ללכת לטיפול ולדוש בכל מיני ענינים מהעבר זה די בזבוז זמן וכסף.יכול להיות שזה נפלא לאדם שלא עסוק כמוני ושיש לו עודף כסף בניגוד אליי אבל לי אין לא זה ולא זה.?שמעתי שיש טיפול דינאמי.מה זה אומר?האם יש ל ך איזו המלצה איזה סוג טיפול מתאים למצבי?תודה מראש

לירון יקרה,
את שואלת ומהרהרת, ואפילו מערערת על דפוסי עבודה של התחום הפסיכולוגי, שנקבעו במשך שנים רבות. ואולי יותר על התחום שהוא יותר מקובל בארץ – הפסיכואנליזה והטיפול הדינמי (שבניגוד לשמו, דווקא הוא סטאטי יותר ומתמשך יותר). אלא שגם בפסיכולוגיה הקונוונציונלית, ישנם תחומים שהם ממוקדים יותר, החל מטיפולים קצרי מועד גם של פסיכולוגים דינמיים, שבהכרח נוטשים, למען המטרה הממוקדת, חלק מהעקרונות המרכזיים של הטיפול (ולדעתי, לא פעם דווקא לטובה), ועד לטיפולים של גישות אחרות בפסיכולוגיה, כמו הגישה ההתנהגותית או הגישה הקוגניטיבית.מבחינה זו, הגישה שלי דומה במשהו לשתיים האחרונות, ועוסקת ישירות בבעיה עצמה. אם זה יעוץ זוגי, אזי זה קודם כל בהבנת הצרכים האישיים, ולכן של הקונפליקטים הזוגיים, ואחר-כך טיפול מעמיק ביכולת התקשורת, ואם זה בעבודה עם אדם אחד, אזי קודם כל בהבנת הצרכים האישיים שלו, ואז בהבנת המכשולים ובשאלות, שחלקן נשמע אבסורדי בשמיעה ראשונה, כמו "מה טוב בזה שרע?" אמנם, לכאורה, שאלה אבסורדית, אבל לא פעם ניתן לגלות שאנחנו נוהגים בדפוס התנהגות שפוגע בנו במקום אחד, רק כי אנחנו מרוויחים ממנו משהו במקום אחר. השאלה היא מה, ואיך עוקפים את המנגנון הזה.אני לא מבטל לחלוטין את הערך של חקירת העבר. הצרכים הבסיסיים שלנו מאד דומים אצל כל בני האדם, אבל הדרכים להשיג אותן מאד אינדיבידואליות. הן מושפעות ממה ש"למדנו" עם הזמן מהסביבה שלנו, דרך האינטרקציה בין הנטיות והכשרונות המולדים לבין היכולות הנרכשות שלנו, ודרך התגובות שקיבלנו מהסובבים אותנו. ההורים הם חלק מהסביבה הזו, ולאינטרקציה איתם יש חלק מכריע. אבל כך נכון גם לגבי חברת הילדים. וככל שחולף הזמן, כך ההשפעה של הילדות נחלשת, וגורמים אחרים והתנסויות אחרות, בגיל הנעורים ובבגרות, נכנסים למשחק ומשפיעים גם הם. בגישה האבולוציונית אני מעדיף להתקדם, לכן, דרך הבנת הבעיות עצמן והפתרונות האישיים שיצרנו לקשיים ולצרכים שבדרך, יותר מאשר לנבור בסיבות שאולי כבר רלוונטיות פחות. חלק גדול ממשחק החיים שלנו הוא, הרי, מה אני מרוויח ומה אני מפסיד היום (ו"משחק" לצורך העניין הוא מושג מתמטי-כלכלי-חברתי, של בחירת אסטרטגיות מתאימות בתנאים שונים).