אהבה, חבר וגבר אחר - מה עושים?

אוקיי, לפי הכותבת אפשר להבים שאני קצת מבולבלת..אני בת 17, ויש לי חבר כבר שנה וחצי..העניין הוא, שלפני כמה חודשים הכרתי מישהו והתחלנו לדבר וזה ונהיינו ידידים..אני מאוד אוהבת את הידיד הזה (כידיד לא כמאהב), ואני דיי מדברת איתו הרבה (95% מהמקרים זה במחשב..)..מה שמבלבל אותי, זה שאאני לא יודעת אם ההנאה שלי מלדבר איתו נובעת מזה שאני באמת פשוט נהנית לדבר איתו, או שזה אולי משהו טיפונת מעבר לכך..?אני אישית חושבת שאני פשוט באמת נורא נהנית לדבר איתו וזהו.. אבל.. לא יודעת.. זה מבלבל אותי..ולפעמים אני מוצאת את עצמי חושבת שההורים שלי היו נורא אוהבים את הידיד שלי אם היה חבר שלי.. (סתם לדוגמה, כי הוא דתי.. ואנחנו מסורתיים.. והחבר שלי הוא ממש לא דתי...חח..)..אני מאודדד אוהבת את החבר שלי!!! זה באמת משהו שחשוב לי לציין...אבל כל העניין עכשיו עם הידיד משום מה מבלבל אותי.. כי לפני כמה ימים התחלתי לחשוב על למה אני בעצם נהנית לדבר איתו?.. כי אני יודעת שאם לא הייתי עכשיו עם החבר שלי, ואני והידיד שלי היינו מדברים וזה.. אז יש מצב שכן הייתי רואה אותו כאופציה..אני מרגישה רע עם עצמי שאני אפילו אומרת את הדברים האלו.. כי אני יודעת שאני לא מרגישה משהו כלפיי הידיד שלי, ושאני ממש מאוהבת בחבר שלי.. אבל.. לא יודעת, משום מה משהו פה קצת מוזר לי..הייתי מאוד שמחה אם תעזור לי להבין את המשהו הזה...(אולי אני סתם פרנואידית ואני פשוט מאוד נהנית לדבר עם הידיד שלי..?)..תודה ממש גדולה מראש.. מצטערת שזה יצא קצת ארוך.... יום נעים ד"ר.. :)

מישהי יקרה,
יכול להיות שאת חושבת שאם את חברה של החבר שלך, אז את מוכרחה לאהוב אותו לנצח, ורק אותו? יכול להיות שאם את חברה של החבר שלך, אז יש לך ייסורי מצפון כשאת מדברת עם בחור נחמד אחר?ואולי, יכול להיות שהדברים הם לא לגמרי שחור ולבן, ושיכול להיות שאת אוהבת את החבר שלך, אבל נדלקת גם על גבר אחר? יכול להיות שאת לא הראשונה שזה קורה לה? יכול להיות שזה בכלל נורמלי לגמרי, רק שאת פוחדת שזה אומר משהו על המוסר הלקוי והאיום והנורא שלך?במילים אחרות, זה קורה, וזה יכול לקרות, ואת מבולבלת דווקא כי את במצב טוב יחסית, כי יש לך פתאום קצת אפשרות בחירה, לעומת רבות שאין להן כלל אפשרויות בחירה. אז תבחרי. אבל שימי לב שאת לא חייבת למהר בבחירה. תשקלי, תחליטי מה מתאים לך, ותיזהרי לנהל את הבחירות שלך באופן כזה שלא ישאיר אותך קרחת מכאן ומכאן, כלומר, באופן שישאיר אותך בכל זאת הוגנת כלפי כל הצדדים. במילים אחרות: בזהירות ובחוכמה. ואולי דווקא אם תאפשרי לייסורי המצפון הרגישים מאד שלך קצת לנוח, אולי תוכלי לתת להגיון להוליך אותך בזהירות ובהוגנות בכל התהליך הזה.