פנטזיות ורגשות: מה באמת חשוב?

אני נשואה. בעבר נהג גבר נשוי לפלרטט איתי. שנינו נמשכים אחד לשני, לאחרונה מראה קרירות בגלל קנאתה וחשדנותה של אשתו כלפי בעלה.... חוץ מלהחליף מספר מילים בכל מיני מפגשים אירועים משותפים שהיו בינינו לא עשינו מאומה מאחר ואנו מכירים מקרוב ולא רוצים להרוס משפחות וכד'. בארועים משותפים תמיד אני שמה לב גם כשהוא נמצא ליד אשתו, מבטינו מצטלבים, תמיד אנו מעיפים מבטים חדים אחד לשני אפילו למרחק. אשקר אם אין אומר שאין לי משיכה עזה כלפיו. הוא מרגיש ויודע היטב שאני מטורפת עליו (בעבר, החמיא לי שאני מאד מאד יפה). למרות שאני מרגישה שתפשנו מרחק, מדוע הוא עדיין עוקב אחרי במבטיו, האם הוא סתם רוצה לראות אם אני "מחפשת" לראותו או שיש לו רגשות ומשיכה כלפי? בקיצור: כשגבר מסובב את ראשו לעברי למרות שעזב אותי זה מתוך סקרנות לראות אם אני מחפשת לראותו בכדי להרים את האגו שלו או שהוא עדיין נמשך אלי? (מההיבט הגברי...). תודה רבה - סימה.

סימה יקרה,
אולי גם ואולי גם. השאלה שהייתי שואל היא עד כמה זה משנה אם הוא נמשך אליך מאד, או נמשך אליך קצת. גברים מוכנים לסקס עם נשים גם אם הם נמשכים קצת, כל עוד אין סיבה אחרת שעוצרת בעדם. כך שאם זה מה שאת רוצה, זה בכלל לא משנה אם הוא נמשך הרבה או קצת. אבל מה שצריך להטריד אותך הוא מה שמתחולל ברגשות שלך ולא מה שמתחולל אצלו, כי נדמה לי שאת לא מתכוונת לברוח איתו לחו"ל. מקסימום לנהל איזה רומן לוהט, וגם את זה אני לא בטוח שאת רוצה. בשלב זה את יותר חיה את הפנטזיה שאת נמשכת למישהו, ומישהו נמשך אליך, ושל מה יקרה אם...השאלות שאת שואלת לגביו, נועדו רק להזין את הפנטזיה הזו. עשי לעצמך חושבים, לרגע, ושאלי את עצמך מה את רוצה לעשות. אם כל מה שאת רוצה זה פנטזיה, אני יכול בקלות לסייע לך, סימה: הוא באמת נמשך אלייך, קשה לו לעבוד ביום, בלילות הוא חושב עליך בעת שהוא מחבק את אשתו, ובקושי נרדם... אני יכול להוסיף עוד כהנה וכהנה, אבל נדמה לי שאת מבינה שלצורך פנטזיה כזו את לא צריכה אותי. אם תצליחי למקם את הסיבה שבשלה את רוצה לקבל תשובות לכל אלה, תוכלי לשים דברים בפרופורציה, להמשיך לפנטז אם זה מה שאת רוצה, ולהרגיש קצת יותר טוב ביחס לעצמך, וקצת פחות מבולבלת.

שלום
ד"ר חסון. סליחה שאני אומרת לך אך טעית בגדול (טוב אתה לא אשם כי אתה לא מכיר אותי אישית..). אני אחת שמטבעי /מאופיי לא מכירה ולא יכיר את המושג פנטוז. נכון! יש טיפוסים שמסוגלים לפנטז, אומרים שזה אפילו בריא ומעשיר את הזוגיות. הלוואי שהייתי מסוגלת, אך אני מטבעי מאד ריאלית. כנראה לא הבנת אותי נכון. רציתי לשאול אם גבר משתדל לקלוט אותי אפילו במרחק, וכן מסובב את ראשו ומביט בי ממושך(הרי אני רואה זאת)- האם זה מפרש כי הוא רק מעוניין לראות אם אני מסתכלת עליו כדי לבחון אותי אם אני עדיין "מחפשת אותו" בכדי להרים את האגו שלו, או שהוא מתנהג כך כי אני מושכת אותו? (זה הכל בנושא זוגיות ואין לי כנראה ניסיון עשיר ולא היה לי ניסיון עשיר עם גברים כלל וכלל, לכן רציתי את תשובתך, לא לקבל חיזוק כי אין לי תשובה, פניתי אליך בשאלה בלבד. אני רוצה להבהיר לך, אולי תתפלא לשמוע: אני לא מפנתזת לא עליו ולא על אף אחד: כי אני לא יודעת מה זה לפנטז, אני מטבעי אוהבת לראות מציאות, ומה שראיתי רציתי פשוט לדעת את משמעות שפת הגוף ההוא של הגבר. מה זה יתן לי?- סקרנות, ולהבין את התנהגות הגברים ומשמעותם, האמת: אני כל כך אישה עסוקה שאין לי זמן אפילו לפנטז וגם לא אוהבת את זה מאחר ואני אוהבת לחיות את המציאות ולא להשלות את עצמי כי גם ככה לא יצא מיזה כלום וגם זה סתם יגרום לי לתסכול שלא יצא ולא יצא מיזה כלום. (מקווה שהבנת אותי עתה נכון). שתבין: ברגע שאני רואה אותו הוא מושך אותי במראהו החיצוני, וברגע שהוא לא מול עיני - שכחתי אותו. מקווה לקבל ממך תשובה לשאלתי. תודה רבה ומצטערת על שהארכתי בכתב כי רציתי להבהיר את הרגשתי הפנימית ושתבין אותי יותר טוב. תודה רבה לך - סימה.

סימה יקרה,
את רואה את עצמך כאדם מציאותי מאד, ולכן את לא רואה את עצמך כטיפוס "מפנטז". זו תדמית שיש לך על עצמך, ושאני מניח שאנשים בסביבתך סייעו לך ליצור, כי את אולי מציאותית ועל הקרקע יותר מאנשים אחרים. אין בכך כל רע, להפך. אבל יחד עם זאת, אין אדם נורמלי שאינו מפנטז קצת. גם בזה אין רע. כי הנה כתבת לי שאת "מטורפת עליו", שאת מבינה שזה אומר לי משהו אחר קצת. את כותבת שברגע שאת לא רואה אותו - שכחת אותו, אבל הנה את בכל זאת כותבת לי עליו, ושואלת שאלות כדי להבין מה הוא חושב גם כשהוא לא מול עינייך. זה אומר שהוא מעסיק אותך. אז אולי, לפני שאנסה לענות לך על השאלה, תסבירי לי טוב יותר למה בכלל זה חשוב לך לדעת?

ד"ר חסון, שלום רב!אענה לך על הכל ובתקווה שגם תענה לי על שאלתי, ועתה תקבל תמונה כללית. אשתדל לכתוב בקצרה ומהלב כדי לא לייגע אותך.אני נשואה + והיחסים טובים ביני ובין בעלי. משפחה פשוט טובה. אך מיזה מספר שנים אני אובססיסית בצורה לא נורמלית לגבי גבר מסויים שהוא גם נשוי ובעל משפחה. אימצתי לי שיטה למען בריאותי ושלוות נפשי:ברגע שאני לא רואה אותו, אני מדחיקה אותו, לא חושבת עליו, וטוב שאני אישה עסוקה בחוץ ועסוקה בבית כך שאין לי זמן לחשוב עליו או להיזכר בו כי זה לא יוצא ולא יצא מיזה כלום ורק רק יגרום לי תסכול וכאב נפשי..... מתי הכל מתעורר?- כשאנו מוזמנים לאירועים משותפים: תמיד אנו פוזלים אחד לשני אפילו כששנינו נמצאים במרחק מקצה אולם האירועים, מבטינו תמיד נפגשים. כשהוא פוגש אותי פנים אל פנים, מחליף איתי מספר מילים, מחייך, ומפשיט אותי בעיניו. הוא גבר נאה מאד, שרמנטי ויש לו כוח דיבור בלתי רגיל, הוא ידוע בציבור.... כנראה שיש לו נתונים שאינם אצל בעלי, וכמובן זה גורם לי משיכה. בעבר, הוא החמיא לי מספר פעמים שאני יפה מאד. וכך מאומה לא עשינו בנידון. תמיד שאני רואה אותו, אני משחקת אותה עדישה בכדי לא לגלות ולחשוף את רגשותי, כי זה פדיחה ואני אישה נשואה ושמרנית. אני קוראת לזה סבל, כי כך אני מרגישה, אני לא מאחלת לאף אחד. בדיעבד, אני לא בטוחה שאם הייתי נשואה לו, הייתי מאושרת. כי הוא נראה לי טיפוס דו ז'ואן, חרמן ,בוגדן ושתלטן, ואלו טיפוסים הכי מסוכנים. אך אלו עושים לי משהו. בעלי , חוץ מאשר שהוא בעל טוב, הוא אינו מושך אותי כבר שנים רבות כלל וכלל. ושאלה נוספת אליך: כתבת שכל אדם נורמלי מפנתז קצת. כשאני עם בעלי, אני לא מפתזת על אף אחד, כי אני מציאותית, אני לא יודעת אם זה נורמלי אצלי , זה אתה תכתוב לי. מה גם קשה לי מאד לפנתז, כי אני מרגישה שזה לא אמיתי ולא מציאותי וכד'. אודה לך באם תכתוב לי מה יש לך לומר על כל זה , אני סוחבת את זה שנים. ומתוך ניסיונך הרב, ומההיבט הגברי מה יש לך לומר על גבר זה לאור התנהגותו , לפי מה שפירטטתי לך. אקבל ואכבד כל מילה שתכתוב. רב תודות לך - סימה.

מרכז יקרה,
את אומרת שאת לא מפנטזת על אותו גבר, אלא שאת "אובססיבית בצורה לא נורמלית" לגביו, כדברייך. אנחנו מדברים על אותו דבר, אלא שאת מתכוונת לחשיבה עליו ועל מה הוא מרגיש כלפייך, ומה את מרגישה כלפיו יותר מאשר על פנטזיות מיניות, ואני התכוונתי גם לזה וגם לזה. אם זה יותר מתאים לך, אז בואי ונחליף את המילה "פנטזיה" במילה "אובססיה", כאשר אנחנו לא מדברים על המושג הקליני של המילה, אלא על כך שמחשבות על אותו גבר מעסיקות אותך הרבה. את אמנם משתדלת, ואולי אפילו מצליחה להדחיק את המחשבות הללו, אבל הן שבות ועולות בכל מפגש משפחתי, ואני בטוח שגם קצת לפני, עם הריגוש והציפיה למפגש איתו, ועם המחשבה של איך הוא יתנהג ומה הוא יעשה, ומה הוא יגיד לך, ואיך הוא יסתכל עלייך, ועל הריגוש שנילווה למחשבות האלה, וגם עם המחשבות על מה שהיה, והנסיון לנתח כל דבר מיד אחר-כך, כשהאדרנלין בשיאו, וגם התסכול כשאת עדיין לא בטוחה מה הוא מרגיש, וגם עם תחושת הרווחה שאולי מעורבת בתסכול, כשבעצם שום דבר לא קרה. וכשאת מחליטה לא לחשוב עליו עד לפעם הבאה. אם זה המצב, ולזה את קוראת "אובססיה", ואם את מרגישה יותר בנוח עם המינוח הזה, אז נקרא לזה "אובססיה". אם זה מה שקורה לך, אז אובססיה כזו היא תופעה נורמלית. זה לא אומר שזה קורה לכל אחד, וזה לא בהכרח מלווה אותנו לכל החיים כשזה קורה, אבל זו תופעה נפוצה. ובדרך כלל, מי שזה קורה לו או שהוא שומר אותה בסוד, או שהוא מממש אותה, או שהוא מספר עליה לחבר או לחברה קרובים, או שהוא נכנס לאינטרנט ושואל שאלה בפורום.וכשאני קורא את המכתב הזה שלך, וגם את הקודמים, את בעצם שואלת אותי קודם כל שאלה אחת: מה הוא באמת חושב? האם הוא באמת נמשך אליך? את אפילו יוצאת מתוך הנחה שמכיוון שאני גבר, אני אמור להבין אותו טוב יותר. אז אומר לך חד וחלק – אני לא יודע. אני לא מכיר אותו, אני גם לא יודע מספיק על ההתנהגות שלו. אני רק יודע מה ההתנהגות שלו והמראה שלו עושים לך. יכול להיות שהוא מאד מאד נמשך אליך, ומאוהב בך מעל לראש ואובססיבי לגבייך כמו שאת לגביו, יכול להיות שהוא רק רוצה לבדוק אם את נמשכת אליו כדי לחזק את האגו שלו, יכול גם להיות שהוא רק רוצה לדעת עד כמה את נמשכת אליו, כדי לדעת אם יש לו סיכוי לממש את זה, גם אם אין לו כוונות לפתח רומן איתך מעבר למפגשים מזדמנים מדי פעם, ויכול להיות שאת מדמיינת את הכל. אין לי דרך לדעת מה מתוך זה נכון. אם את מרגישה שיש לו משהו כלפיך, אז בהחלט סביר שזה נכון, אבל מה, ועד כמה, קשה לי לדעת.ולכן אני מחזיר שוב את הכדור אליך:לו היית יודעת שהוא מאוהב בך, מה היית מחליטה לעשות?לו היית יודעת שהוא נמשך אליך, והיה רוצה להיפגש איתך בסתר, פעמיים בשבוע, מה היית עושה? ופעם בחודש?לו היית יודעת שהוא רק דון ז'ואן שרוצה לשכב גם איתך, ולהשיג עוד השג אחד, וזהו, מה היית עושה? (והרי הוא לא היה דון ז'ואן טוב, לולא היה מצליח לעשות את זה לנשים רבות)שאלי את עצמך את כל אותן שאלות, תני לעצמך תשובה לכל אחת מהן, כי רק זה יעזור לך להבין היכן את בכל המשחק הזה. זה מה שצריך לעניין אותך יותר.את רוצה לדעת מדוע את מוכנה לשאת את הסבל הזה כל כך הרבה זמן? תני לעצמך תשובה, ויכול להיות שהיא תעזור לך להבין. אם לא, ננסה להמשיך עוד קצת ביחד.

ד"ר חסון, שלום רב!אני מודה לך מקרב לב על תשובתך המפורטת . נתת לי הרבה מקום למחשבה... והריני להשיב:א. אני מרגישה מאד שגם אני נמשכת אליו , וזה לא שדמיינתי חלילה. ישנם עוד סימנים להוכיח זאת בוודאות שאני לא חייבת לפרט ולהסגיר את עצמי דרך האתר, לא נוח לי עם זה זה אחרי הכל זה דיסקרטי. נכון מאד בתוך תוכי הייתי רוצה לדעת איזה משפט שציינת נכון יותר לגביו, אך כנראה לעולם לא נדע.ב. אם הוא היה מציע שניפגש פעם ב... הייתי מסכימה, אך לא יותר מיזה. רק לפלרטט. אני לא בטוחה שבזה הוא יסתפק, אני כן. כי יש לי בכל זאת מצפון וכבוד עצמי וערכים, זה אמנם קשה אך אני חזקה.האם מה שקורה לי זה חולי? איך יוצאים מיזה, כי זה גורם לי להתעייף? .איך אתה מגדיר את מצבי? האם אצא מיזה אי פעם?. איך אפשר למחוק אותו מראשי? , ומעניין שכל מה שכתבת זה נכון, רק לא ידעתי איך להתבטא וזה קורה רק כשאני רואה אותו. מזל שזה לא משבש לי את תפקודי בבית ובעבודה. האם זה נורמלי שזה קורה הרבה שנים, והאם זה נורמלי שזה קורה לאישה שנשואה דמי הרבה שנים???- ומעניין מה יהיה לך לכתוב עכשיו. תודה רבה רבה לך - סימה.

סימה יקרה
(סליחה על הטעות בכינוי קודם),כפי שאמרתי, זה קורה לגברים, וקורה לנשים, וכאשר שום דבר לא זז, זה יכול להמשיך שנים. את אשה שמרנית, כלומר, כזו שחיי המשפחה והנאמנות יקרים לה, ולכן את מוכנה ללכת עם זה רק עד כמה שאת מרגישה שזה מתאים לך, כלומר, רק עד כדי פלירט. האמת היא שכנראה שהיית רוצה ללכת רחוק יותר, אבל בשל הערכים שלך, את לא מרשה לעצמך לעשות את זה אפילו בדמיון. זה מנגנון הגנה חשוב שיש לך, שעוזר לך להגן על התדמית שלך בעיני עצמך, ועל חיי המשפחה שלך. הבעיה היחידה שעלולה לקרות היא אם יום אחד תישברי ותממשי את זה. בשל הערכים ה"שמרניים" שלך, עלול להיות לך קשה מאד להתגבר על זה.ואז נשאלת השאלה איך יוצאים מזה, והאם זה טוב לך כשרע לך? אני יודע שהשאלה נשמעת קצת מוזרה, אבל לי נדמה, ותקני אותי אם אני טועה, שאת מוכנה לשאת את הסבל שהמחשבות הללו גורמות לך, בגלל שאת מרוויחה מזה. את מרוויחה את הריגוש שבא יחד איתן. ולכן, את יכולה לנסות ולהלחם בתחושות שלך, אבל אולי לא כדאי. הריגוש הזה נותן לך טעם חשוב לחיים, ואולי מוטב להשאיר אותו שם, לקבל אותו ולאמץ אותו אל לבך, ויחד עם זאת, להשאיר את הגבולות המעשיים שלך כפי שהם.

ד"ר חסון, שלום רב!מקבלת ומאמצת כל מילה ומילה שכתבת. ה כ ל נכון. כל מילה שכתבת לי כל כך נכונה לגבי וזה פשוט מדהים: אני מרגישה כאילו אתה מכיר אותי היטב כאילו הייתי שקופה. ניתחת כל כך יפה את כל פנימיותי כאילו אתה מכיר אותי שנים רבות. עזרת לי מאד להבין מה קורה לי ומקובל עלי מה שכתבת לי.אני כל כך מודה לך על כל מה שכתבת לי, עזרת לי, העשרת את הידע שלי ופשוט מרגישה שריפאת אותי. חשבתי שאני לא נורמלית ושאני יוצאת דופן. אין לי מילים להודות לך. יישר כח לך - סימה.